אוֹצָרוֹת
1936 23 בנובמבר

אפרים מספר על מאמר חדש שעתיד להתפרסם ב"הדים", ועוסק בבדידות של היחיד בחיי הקיבוץ

אפרים טיקטין קיבוץ משמר העמק פורסם על ידי אורלי אילני
חברי משמר העמק מלווים את העולים לעין השופט 1937, ארכיון משמר העמק

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

אפרים ויהודית מתמודדים עם המרחק הפיזי ביניהם. בחורים מחזרים אחר יהודית, ואפרים תוהה על רגש הקנאה המתעורר בו והחשש שישפיע על הקשר הזוגי שלהם. הוא משתף את יהודית ברגשות שעורר בה המכתב שכתבה לו ומנסה להתגבר עליהם. חוץ מזה החיים במשמר העמק תוססים ויש פעילות תרבות ענפה ביותר. אפרים גם מספר ליהודית על מאמר חדש שעתיד להתפרסם ב"הדים" ועוסק בבדידות של היחיד בחיי הקיבוץ. אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו, ולימים אשתו. הוא מתאר בהם את

אפרים ויהודית מתמודדים עם המרחק הפיזי ביניהם. בחורים מחזרים אחר יהודית, ואפרים תוהה על רגש הקנאה המתעורר בו והחשש שישפיע על הקשר הזוגי שלהם. הוא משתף את יהודית ברגשות שעורר בה המכתב שכתבה לו ומנסה להתגבר עליהם. חוץ מזה החיים במשמר העמק תוססים ויש פעילות תרבות ענפה ביותר. אפרים גם מספר ליהודית על מאמר חדש שעתיד להתפרסם ב"הדים" ועוסק בבדידות של היחיד בחיי הקיבוץ. אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו, ולימים אשתו. הוא מתאר בהם את הנעשה במשמר העמק, את העבודה החקלאית ואת הגעגועים העזים אליה. ב־4 באפריל 1938 בדרכם חזרה מעבודתם לג'וערה, נרצחו אפרים טיקטין וחברו אליעזר קרונגולד בידי ערבים. אפרים, שהיה בן 25 במותו נטמן בקבר אחים בעין השופט. הוא הניח אחריו הורים ואחות ואת אשתו יהודית, שילדה אחרי מותו את בנו – אפרים.

כתב היד

עמוד 1/4

23/11/36
משמר העמק

[עמוד 1]
יהודית נחמדת!
קבלתי את מכתבך אתמל. גם אברהם [אברהם פיין] היה
פה אתמל ונסע הבקר [הבוקר] ואני הצטערתי מאד שלא
היתה לי האפשרות לשלח [לשלוח] את המכתב הזה אתו.
ההקדמה למכתב שלך הפחידה אותי ממש, אני
מוכרח להודות. זה מגלה כל כך הרבה
מן הסבל שלך, ההטלבטות [התלבטות] התמידית עם האהבה
אלי.
וכשאני מעלה על דעתי את כל הנסיונות
הקטנים אשר לפעמים כה רבות גם אני
מוכרח להלחם אתם ולהתגבר עליהם. אני
מתאר לי שאת עומדת יום יום לפני נסיונות
יותר גדולים ויותר חמורים. אני לא מתעלם
מן העובדה שישנם לבטח כמה וכמה בחורים
אשר בחרו בך למטרה להשפעה. ולפעמים
קרובות, ביחוד [בייחוד] אחרי קראי את ההקדמה שלך
למכתבך אני מפחד מאד מפני תוצאות אשר
עלולות לצמח [לצמוח] למרות הכל מהיותנו נפרדים.
הלחץ של הספוק [הסיפוק] המיני דורש את שלו
וכח רב צפון בטבע, הוא עלול להשכיח
[עמוד 2]
אותנו הרבה דברים ברגעים מסוימים, דברים
אשר כשההגיון שולט בנו הם הם היסוד לכל
חיינו המשותפים.
יתכן שזאת היא קנאה או דמיון שוא [שווא] שלי.
יהודית, אבל דבר אחד אני בטוח שאני
מסוגל להבדיל בין דברים. ישנם דברים
אשר בתור הופעות כשהן לעצמן הן אמנם מעוררות
קצת הרגשה של קנאה אבל לא מדאיגה
ואשר קל מאד לטשטש אותה בתוכי. למשל
האם יש לי איזה יסוד לקנא אפילו
אם אדע נניח שבחורים דורשים את אהבתך
ובמקרים ידועים מנצלים רגעים ידועים
שאפשר נניח לנשק או לחבק אותך או כגון
זה. אני מסוגל להבין את זה ולטשטש את
זה. אבל יתכן שאותה התופעה במקרים ידועים
היו מעוררים בי דאגה רבה. לו ידעתי למשל
שעל ידי זה נשקפת איזו שהיא סכנה ליחסים
ביני ובינך, או שעל ידי זה יכולים להוצר [להיווצר]
בינך ובין אדם אחר יחסים כאלו אשר מן
ההכרח היו מוכרחים להרחיק אותנו
[עמוד 3]
גם השכן השני שלי נוסע והנני נשאר
יחידי בחדר. עכשיו רק את חסרה פה והכל
יהיה בסדר. יש לי כבר הרבה חשבונות אתך
לסלק לך הרבה חובות שאני חיב [חייב] לך בעד
כל הזמן הארוך הזה. תהיי בטוחה שאני
אשלם לך ברִבִית [בריבית].
בינתיים והקר [הקור] אוכל אותי הרוחות פה
גדולים מאד וכולם סובלים מהקר הנורא.
הידיים והשפתיים התפקאו [התפקעו] לכולם וכואבים
נורא. וכל עבודה היא קשה שבעתיים. למזלי
הגדול אני עובד בעבודות קלות. אבל
האף שלי לא נותן לי מנוח כמו בית
חרושת ממש.
אבל החיים בקבוץ פה זורמים כסדרם
כל הקבוץ על גלגלים בגלל התרבות המרובה.
לומדים עברית ואנגלית וערבית ומקהלה
ותזמרת ואנשים רצים ממקום למקום.
בעתון [בעיתון] הפנימי החדש כבר היה פליטון מוצלח
מאד בקשר עם החיים התרבותיים במשמר העמק.
[עמוד 4]
וקובה כתב כבר עוד מאמר יפה מאד על
הבן אדם הפשוט בקבוץ. כנראה גם הוא
יופיע ב"הדים". הוא מתאמץ מאד כנראה להעלות
על הניר את הטרגיות של החבר בקבוץ המבודד
ואשר רואה לפניו קבוץ חי את חיו [חייו] והוא הנהו
מחוץ לחיים. בכל אופן נדמה שכך הוא. זהו נושא
בעל שטח רחב מאוד אשר דורש באמת סופר
שיבוא וינתח את זה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק
תאריך: 23.11.1936

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

23/11/36
משמר העמק

[עמוד 1]
יהודית נחמדת!
קבלתי את מכתבך אתמל. גם אברהם [אברהם פיין] היה
פה אתמל ונסע הבקר [הבוקר] ואני הצטערתי מאד שלא
היתה לי האפשרות לשלח [לשלוח] את המכתב הזה אתו.
ההקדמה למכתב שלך הפחידה אותי ממש, אני
מוכרח להודות. זה מגלה כל כך הרבה
מן הסבל שלך, ההטלבטות [התלבטות] התמידית עם האהבה
אלי.
וכשאני מעלה על דעתי את כל הנסיונות
הקטנים אשר לפעמים כה רבות גם אני
מוכרח להלחם אתם ולהתגבר עליהם. אני
מתאר לי שאת עומדת יום יום לפני נסיונות
יותר גדולים ויותר חמורים. אני לא מתעלם
מן העובדה שישנם לבטח כמה וכמה בחורים
אשר בחרו בך למטרה להשפעה. ולפעמים
קרובות, ביחוד [בייחוד] אחרי קראי את ההקדמה שלך
למכתבך אני מפחד מאד מפני תוצאות אשר
עלולות לצמח [לצמוח] למרות הכל מהיותנו נפרדים.
הלחץ של הספוק [הסיפוק] המיני דורש את שלו
וכח רב צפון בטבע, הוא עלול להשכיח
[עמוד 2]
אותנו הרבה דברים ברגעים מסוימים, דברים
אשר כשההגיון שולט בנו הם הם היסוד לכל
חיינו המשותפים.
יתכן שזאת היא קנאה או דמיון שוא [שווא] שלי.
יהודית, אבל דבר אחד אני בטוח שאני
מסוגל להבדיל בין דברים. ישנם דברים
אשר בתור הופעות כשהן לעצמן הן אמנם מעוררות
קצת הרגשה של קנאה אבל לא מדאיגה
ואשר קל מאד לטשטש אותה בתוכי. למשל
האם יש לי איזה יסוד לקנא אפילו
אם אדע נניח שבחורים דורשים את אהבתך
ובמקרים ידועים מנצלים רגעים ידועים
שאפשר נניח לנשק או לחבק אותך או כגון
זה. אני מסוגל להבין את זה ולטשטש את
זה. אבל יתכן שאותה התופעה במקרים ידועים
היו מעוררים בי דאגה רבה. לו ידעתי למשל
שעל ידי זה נשקפת איזו שהיא סכנה ליחסים
ביני ובינך, או שעל ידי זה יכולים להוצר [להיווצר]
בינך ובין אדם אחר יחסים כאלו אשר מן
ההכרח היו מוכרחים להרחיק אותנו
[עמוד 3]
גם השכן השני שלי נוסע והנני נשאר
יחידי בחדר. עכשיו רק את חסרה פה והכל
יהיה בסדר. יש לי כבר הרבה חשבונות אתך
לסלק לך הרבה חובות שאני חיב [חייב] לך בעד
כל הזמן הארוך הזה. תהיי בטוחה שאני
אשלם לך ברִבִית [בריבית].
בינתיים והקר [הקור] אוכל אותי הרוחות פה
גדולים מאד וכולם סובלים מהקר הנורא.
הידיים והשפתיים התפקאו [התפקעו] לכולם וכואבים
נורא. וכל עבודה היא קשה שבעתיים. למזלי
הגדול אני עובד בעבודות קלות. אבל
האף שלי לא נותן לי מנוח כמו בית
חרושת ממש.
אבל החיים בקבוץ פה זורמים כסדרם
כל הקבוץ על גלגלים בגלל התרבות המרובה.
לומדים עברית ואנגלית וערבית ומקהלה
ותזמרת ואנשים רצים ממקום למקום.
בעתון [בעיתון] הפנימי החדש כבר היה פליטון מוצלח
מאד בקשר עם החיים התרבותיים במשמר העמק.
[עמוד 4]
וקובה כתב כבר עוד מאמר יפה מאד על
הבן אדם הפשוט בקבוץ. כנראה גם הוא
יופיע ב"הדים". הוא מתאמץ מאד כנראה להעלות
על הניר את הטרגיות של החבר בקבוץ המבודד
ואשר רואה לפניו קבוץ חי את חיו [חייו] והוא הנהו
מחוץ לחיים. בכל אופן נדמה שכך הוא. זהו נושא
בעל שטח רחב מאוד אשר דורש באמת סופר
שיבוא וינתח את זה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות