אפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן-כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים: גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב, לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה למלחמת העולם השנייה והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה אך אפרת ושני הילדים נשארו בארה"ב , קודם בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ולאחר מכן שכרו חדר בדירה משותפת ל4-5 משפחות. בזמן זה צבי, שהיה בראשון לציון, יכל להעביר רק סכום כסף מוגבל למשפחתו ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר שנתיים, עם ההבנה כי המלחמה מתארכת, הותירו לפליטים בארה"ב לקבל רישיון עבודה ואפרת החלה לעבוד באופן חוקי והרוויחה יותר, בשל כך עברו אפרת והילדים לדירת רכבת. הם נשארו בארה"ב בסך הכל כ-6 שנים וחזרו בקיץ 1945 באונייה הראשונה שהסיעה אזרחים לאלכסנדריה, ומשם ברכבת לישראל.
למרות הקשיים הכלכליים, אפרת הצליחה ליצור לילדים בית מסודר וחיים יציבים, הם למדו בתיכון ובקיץ היו במחנות קיץ של "הבונים" ואחר כך של "ביתר".
לאחר סיום לימודי התיכון, התגייס גדעון משה לצבא ארה"ב ובשנת 1944 נהרג בגרמניה, כמעט בן 20.
בשל פקודת הממשלה נאלץ הפעם מיכל לפוחצ'בסקי לכתוב מכתב קצר ותמציתי לבתו אפרת ולנכדיו בו הוא מאחל שנה טובה ומשבח את הנכדה רות על מכתבה.