אריאל טמס בן הלן ודוד. נולד בשנת תר"פ (1920) בירושלים. תחילה למד בבית-הספר העממי שבשכונת בית הכרם ואחר-כך בגימנסיה העברית. היה מחניכי קהילת הצופים ("צופי מתתיהו"), ואחר-כך הדריך בתנועה והתחבב הרבה על חניכיו, בזכות ערנותו, פשטות הליכותיו בקיאותו במחנאות, אהבתו העזה לטבע ועוז רוחו. בעודו תלמיד הגימנסיה הצטרף עם קבוצה מחבריו בצופים לארגון הצבאי הלאומי ובשורותיו גם עבר אחר-כך "קורס סגנים", הקורס הבסיסי למדריכים ומפקדים במחתרת. עקב הפילוג שחל באצ"ל בקיץ 1940 פרש ממנו ועבר לארגון ה"הגנה". תקופת-מה למד בטכניון העברי בחיפה ובצד לימודיו המשיך בפעילותו הביטחונית. בכ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצא בקבוצה של כ"ג צעירים בשליחות ה"הגנה" לפעולה שמטרתה לפוצץ את בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. (מתוך אתר יזכור)

מכתב זה שנשלח אל אהובתו- לאה לבית וונדרליך.
לאה לבית וונדרליך, אליה נכתב המכתב, נולדה בגרמניה, ב-1921, בעיירה sobernheim בה הקים אביה שהיה רופא הכשרה לקראת עלייה ארצה. ד"ר וונדרליך בחר לעלות ב-1925 כדי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. היה מקורב לז'בוטינסקי והיה נציב בית"ר בירושלים. הוא היה המנתח הראשי בהדסה ירושלים עד לפטירתו בגיל צעיר ב-1931. אלמנתו ובנותיו חזרו לגרמניה לצורך לימודי האם ושבו לירושלים עם עליית היטלר לשלטון ב-1933.
לאה, כארי, למדה בגמנסיה העברית רחביה ואחר כך בגרה את בית הספר לאחיות הדסה בהר הצופים. ארי ולאה היו חברים למעלה מחמש שנים ולאחר מותו הטרגי, ב-1944 נישאה לאביה השמשוני, ויחד הקימו משפחה.
לאה נפטרה ב-2021.