אוֹצָרוֹת
1975 30 במרץ

אריה מספר על עבודת בנו ברפת ובמכון החליבה

אריה שילדקראוט טבעון פורסם על ידי אורלי אילני
אריה (במרכז) עם משפחתו בנסיעה למחנה העקורים פוקינג, 1947

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

אריה מספר למאירה בתו על עבודתו של יושי. יש לו פרות חולבות ומכון חליבה וכן עגלים לבשר ותרנגולי הודו. הוא עובד קשה מאוד אך מרוצה. לעומת זאת, האב אריה מזדקן ונחלש וגם בעבודה העניינים יגעים. אריה מוטרד מנושא הדיור של מאירה ומשפחתה המתכננים את חזרתם לארץ ומחכה מאוד לפגוש את שגיתי נכדתו.
אריה (לוניה) שילדקראוט נולד ברוסיה בעיר קישינב ב־11 ביולי 1909 למשפחה קומוניסטית. אריה זוכר בילדותו פרעות ביהודים, וכיצד אביו החסון מניס את הפורעים האב בנה את מסילת הרכבת הטרנס־סיבירית ובעבר גם חי בחרבין, בסין.
בשנים 1928–1931 גויס אריה לצבא רומניה, ולאחר השחרור חי כשנה באודסה. בשנת 1932 עלה אריה לארץ, אך המשיך להיות מחובר לתרבות הרוסית ולקרוא ספרות ושירה רוסית. בתום מלחמת העולם השנייה נסע אריה למחנה העקורים פוקינג בגרמניה, העלה משם לארץ את משפחתו ודאג לכל מחסורם.
אריה היה איש רב־פעלים – הוא היה

אריה מספר למאירה בתו על עבודתו של יושי. יש לו פרות חולבות ומכון חליבה וכן עגלים לבשר ותרנגולי הודו. הוא עובד קשה מאוד אך מרוצה. לעומת זאת, האב אריה מזדקן ונחלש וגם בעבודה העניינים יגעים. אריה מוטרד מנושא הדיור של מאירה ומשפחתה המתכננים את חזרתם לארץ ומחכה מאוד לפגוש את שגיתי נכדתו.
אריה (לוניה) שילדקראוט נולד ברוסיה בעיר קישינב ב־11 ביולי 1909 למשפחה קומוניסטית. אריה זוכר בילדותו פרעות ביהודים, וכיצד אביו החסון מניס את הפורעים האב בנה את מסילת הרכבת הטרנס־סיבירית ובעבר גם חי בחרבין, בסין.
בשנים 1928–1931 גויס אריה לצבא רומניה, ולאחר השחרור חי כשנה באודסה. בשנת 1932 עלה אריה לארץ, אך המשיך להיות מחובר לתרבות הרוסית ולקרוא ספרות ושירה רוסית. בתום מלחמת העולם השנייה נסע אריה למחנה העקורים פוקינג בגרמניה, העלה משם לארץ את משפחתו ודאג לכל מחסורם.
אריה היה איש רב־פעלים – הוא היה פועל בניין, קבלן ומנהל עבודה, עבד בנמל וסלל כבישים. אריה בנה בתים בצפון הארץ ובהם בתים בשכונת הדר בחיפה, בקריית מוצקין וקריית ביאליק, בעפולה ובגעתון ואת ה"קמפים" בנהריה. הוא עבד עם הבריטים ועם הערבים, והיה ידיד של כולם.
בסוף שנות ה־30 נשא אריה לאישה את שושנה, שעלתה לארץ בשנת 1936, ולזוג נולדו שני ילדים – מאירה ויושי (ישעיהו). המשפחה התגוררה בטבעון, והייתה משפחה סוציאליסטית חילונית, מבוססת ומשכילה. אריה הקים בית מלאכה לשיש במפרץ חיפה ועבד קשה עד מותו בינואר 1985, תוצאה של שאיפת אבק השיש.

ארועי התקופה

1970
1979

כתב היד

עמוד 1/2

30.3.75

[עמ' 1]
שלום לכם ילדים יקרים
קיבלתי את מיכתבכם ואת התמונות של שגיתי
היקרה. מאד שמחתי, הן יפות מאד וקיבלנו את
מתנות הכול טוב ויפה אין אנחנו יודעים מה
לשלוח לכם אנחנו מבקשים שתכתבו לנו – אז
בהזדמנות נשלח לכם. כמו כן קיבלנו את
2000 דולר ששלחתם עבור הדירה זה היה
בסדר. אין אני כרגע יודע את החשבון הסופי
את כותבת שאינכם יודעים עם [אם] תחזרו בחופש
הגדול לארץ מסיבות שלכם אז אני חושיב
שאחד מכם צריך לבוא לארץ ולסדר את
עיניני הדירה בצורה הנראת לכם. אם בתוכנית
ירושלים זה יכול לבוא בחשבון החלפה
או מכירה וזה רק אתם צריכים לסדר.
השבוע ביקרתי בדירה הכול בסדר, השכנים
שומרים לסדר יש גנן נוט[ע]ים עצים. שומר [בשת]
זה והכול יפה מאד. עשינו עיסקה טובה
בחג הפסח חגגנו בבית כל אחד חי את חייו הו[א].
בשבת של פסח בקרנו אצל יושי הבאנו לו
מכל טוב הוא עוד רוק זקן עוד אין צנזורה
בשטח זה. עובד הרבה, יש לו 15 חולבות יש
לו מכון חליבה שלו כמו כן 11 עֶגלות.
את עגלים מוכרים לבשר באופן כללי אני
חושב שהוא מרוצה עסוק הרבה מאוד
[עמוד 2]
אילו היית את מאירה בארץ, לכם יש שפה משותפת
אולי היה משנה את סדר החיים שלו אנחנו לא
מדברים מזה. זה גם לא היה עוזר הוא בחור
תמיד מאוד מקובל בחברה. אצלנו כרגיל
נחלשים, הכול בא עם הגיל. בעבודה חלש מאוד
ויתר הדברים קוראים בעיתונות. שלום ותכתבו.
שלום לך שגיתי יקרה אני מאוד מתגעגע אליך
טוב שאת שלחת לנו תמונות זה נחמה גדולה.
אם בחופשה הגדול תחזרו לארץ אשמח מאוד ואז
נעשה חיים. לך יש מה לספר את ביקרת בהרבה
ארצות וראית הרבה דברים יפים. אני מקוה
שאת תכתבי לי על הכול אשמח מאד מזה.
יוש כתבתי לך עובד הרבה יש לו גם
600 הודים, 34 פרות 11 עֶגלות ובית
עבודה מעל הראש זה הוא בחר לו
שלום לך שגיתי, הרבה נשיקות שלך סאבא
המתגעגע אריה
ד"ש לאבא שלך עודד

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אריה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 30.03.1975

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה