אשתו של אליעזר לובראני בחו"ל, ואליעזר מבקר את בנו בקיבוץ
סיפור רקע
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.
אליעזר לובראני נמצא בארץ ללא אשתו אשר נסעה לחוץ לארץ. הוא מספר על חוויותיו בגונן, שם גרו רימון ואביה, אשתו. אליעזר שמח לספר לבנו עד כמה ניהנה להשתולל עם נכדותיו - מיכל ונירית.
אליעזר לובראני נמצא בארץ ללא אשתו אשר נסעה לחוץ לארץ. הוא מספר על חוויותיו בגונן, שם גרו רימון ואביה, אשתו. אליעזר שמח לספר לבנו עד כמה ניהנה להשתולל עם נכדותיו - מיכל ונירית.
כתב היד
[עמ' 1]
חיפה, יום חמשי 21.5.64
בני יקירי, מעשה חסד עשית עמדי אמש כשצלצלת אלי
והודעתני על מצב המשפחה כולה. אותה שעה הייתי מדוכא
מאד על שלא קיבלתי כל ידיעה – לא מאמא ולא ממורילי.
אני מתנחם בתקוה, כי אולי יגיע משהו היום.
וזו כתובתך אחותך: min moria I Lubzany
11 victoria road
London N.W.6
England
יום הולדתה ב- 31.5 ולמען לא תאחר את המועד, מוטב
שתכתוב מיד. הימים בגונן גרמו לי עונג רב, ביחוד השתוללויות
עם הבנות. מעתה קרובות הן ללבי עוד יותר והנני מתגעגע
לשלושה כיוונים, לאמא – למורי ולגונן. הבית ריק ועצוב קצת.
אין את מי להרגיז, אין כל "וינד". אך לאט לאט אתרגל
לכך. שבוע אחד כבר חלף. אקוה, כי נהנות שם שתי נשותי
במרחקי נכר. את המכתב אשלח לפנות ערב, עם שובי הביתה,
שמא כבר אמצא אות חיים מהן.
מונילי יקר, אני ממשך את המכתב בבית, לאחר שהגיעו 8 מכתבים וגלויות
4 מאמא היקרה ו-4 ממורילי. באחד מהם היא כבר מברכת אותנו במזל טוב
לכבוד הולדת ארנון. מי יתן וקיבלו גם הן את מכתבי שלי. אמא ומורי כתבו
לך. אמא עושה חיים, בעזרת מכוניתו של גרשון ונראה שהוא חביב אליה
מאד. את מכתבה של מורילי אני מצרף בזה, ודאי תיהנה ממנו כמוני.
[עמוד 2]
שמור עליו, כי רוצים אנו לאסוף את כל המכתבים – למען הדורות הבאים.
עלי לכתוב עוד כמה מכתבים, על כן אסיים בזה, לפי שעה.
נשק לכל צאצאיך היקרים, ד"ש חם לאם הפוריה ולאב שיש גם
לו חלק מה בהשקעה זו.
שלום
אביך !
נ.ב. אמא ומורי תהיינה בלונדון עד 16 ביוני. לפי הכתובת
שבעמוד הראשון.
הנ"ל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמ' 1]
חיפה, יום חמשי 21.5.64
בני יקירי, מעשה חסד עשית עמדי אמש כשצלצלת אלי
והודעתני על מצב המשפחה כולה. אותה שעה הייתי מדוכא
מאד על שלא קיבלתי כל ידיעה – לא מאמא ולא ממורילי.
אני מתנחם בתקוה, כי אולי יגיע משהו היום.
וזו כתובתך אחותך: min moria I Lubzany
11 victoria road
London N.W.6
England
יום הולדתה ב- 31.5 ולמען לא תאחר את המועד, מוטב
שתכתוב מיד. הימים בגונן גרמו לי עונג רב, ביחוד השתוללויות
עם הבנות. מעתה קרובות הן ללבי עוד יותר והנני מתגעגע
לשלושה כיוונים, לאמא – למורי ולגונן. הבית ריק ועצוב קצת.
אין את מי להרגיז, אין כל "וינד". אך לאט לאט אתרגל
לכך. שבוע אחד כבר חלף. אקוה, כי נהנות שם שתי נשותי
במרחקי נכר. את המכתב אשלח לפנות ערב, עם שובי הביתה,
שמא כבר אמצא אות חיים מהן.
מונילי יקר, אני ממשך את המכתב בבית, לאחר שהגיעו 8 מכתבים וגלויות
4 מאמא היקרה ו-4 ממורילי. באחד מהם היא כבר מברכת אותנו במזל טוב
לכבוד הולדת ארנון. מי יתן וקיבלו גם הן את מכתבי שלי. אמא ומורי כתבו
לך. אמא עושה חיים, בעזרת מכוניתו של גרשון ונראה שהוא חביב אליה
מאד. את מכתבה של מורילי אני מצרף בזה, ודאי תיהנה ממנו כמוני.
[עמוד 2]
שמור עליו, כי רוצים אנו לאסוף את כל המכתבים – למען הדורות הבאים.
עלי לכתוב עוד כמה מכתבים, על כן אסיים בזה, לפי שעה.
נשק לכל צאצאיך היקרים, ד"ש חם לאם הפוריה ולאב שיש גם
לו חלק מה בהשקעה זו.
שלום
אביך !
נ.ב. אמא ומורי תהיינה בלונדון עד 16 ביוני. לפי הכתובת
שבעמוד הראשון.
הנ"ל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?