אוֹצָרוֹת
1948 01 במרץ

בהתכתבות בין שתי מחלקות של תנועת בני עקיבא בשנת 1948 מתוארות הנסיבות שהובילו לשרפתה של משאית שהובילה ציוד לביריה. מחלקת ההכשרה מבקשת כי יפצו את בעל המשאית שניזוקה

מחלקת הכשרה, בנ"ע תל אביב פורסם על ידי Shira Mayerson
נתן גרינולד, נהג המכונית שהתנדב להסיע ציוד לבירייה

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

אבי התנדב לנסוע עם המשאית הפרטית שלו להוביל ציוד להתיישבות החדשה שהוקמה בישוב בירייה. ברכב הותקף ע"י ערבים. אבי חולץ בעור שיניו מהמקום ואת הרכב והציוד הערבים שרפו.

אבי התנדב לנסוע עם המשאית הפרטית שלו להוביל ציוד להתיישבות החדשה שהוקמה בישוב בירייה. ברכב הותקף ע"י ערבים. אבי חולץ בעור שיניו מהמקום ואת הרכב והציוד הערבים שרפו.

ארועי התקופה

1940
1949

כתב היד

עמוד 1/1

[עמ' 1]
ארגון בני עקיבא בארץ-ישראל
מחלקה הכשרה מס 3043
ב"ה תל אביב ז' אדר א' תש"א פרק יומי תהלים קל"ב

אל: מחלקת הכספים
מאת: מחלקת ההכשרה של ארגון "בני עקיבא" בא"י.

הנדון: שרפת מכונית שהוביל ציוד לעיריה ע"י ערבים
א) הואיל וקב' ביריה זקוקה לתגבורת דחופה. רכזנו 15 איש
לשם אימונים לפני שיצאו לביריה שנמשך 14 יום בכפר הרא"ה.

ב) פנינו למחלקת האספקה לקבל ציוד עבור התגבורת היוצאת
ועד שהעניינים סודרו יצאו האנשים ביום הראשון ה' אדר א' לביריה.
ביום הראשון בשעה 9 בבוקר קיבלנו את האורדר בקשר לציוד.

ג) אחרי שרכזנו את הציוד מהמחסנים, התרוצצנו להשיג אוטו
-משא ובשום אופן לא נמצא נהג שיסכים לנסוע אפילו לטבריה, עד
שהח' [החבר] נתן גרינפלד ממשרד ההובלה ב"החמישה" הסכים לנסוע ביום
השני ו' אדר א' בבוקר עם הציוד לטבריה.

כשהגענו לטבריה הוברר שאין כל אפשרות להעביר את הציוד
לביריה. אלא לפחות במשך שבועיים ע"י המשוריין העולה לצפת, התקשרנו
עם אלי במפקדת טבריה והוא הודיע במפורש שעלינו לנסוע עם השיירה.

ד) כשהגענו לכנען והמשכנו לנסוע לביריה שקענו בבוץ ולא
יכולנו לצאת, עבדנו עד חשכה ולא הצלחנו בשום אופן לצאת.

ה) למחרת בבוקר ניסינו להוציא את המכונית אבל היא לא נדלקה.
נסעתי לצפת ולא נמצא שום נהג שיסכים לתת מכונית שתעלה לכנען
למרות שמנהל "אגד" במקום רצה לנסוע בעצמו במכונית משא לו הייתה
ניתנת לו.

ו) משוריין של המשטרה הוציא את המכונית לשביל ואנחנו
דחפנו את המכונית עד לכביש בכדי שנהג מצפת יסחוב אותה העירה.
הנהג מצפת לא הגיע ובינתיים נערכה התקפה מכיוונים שונים על
"ההבטחה" ע"י המכונית. לאחר חילופי יריות של 25 רגעים, הגיע
משוריין מצפת להוציאנו מהמקום ונאלצנו להשאיר את המכונית שהוצתה
אח"כ ע"י הערבים.

הואיל ומחובת הארגון היה להעביר את האנשים עם ציודם המלא
למקום החדש אלא שלא עשה בזמן ואנו מתוך ידעתנו את המצב
העניינים הקשה בביריה בימים אלה והסכנות האורבות להם בשל יום
ולילה הרגשנו חובה לזרז את העברתם בלי דיחוי ומצאנו נהג עם
מכונית פרטית שהסכים לעשות את השירות הזה כך בהתחשב עם הצורך הדחוף
של העניין.
מתוך זאת שהמכונית לא הייתה מובטחת נגרם עתה נזק רציני לאדם
פרטי, שזהו מקור פרנסתו היחידי של משפחתו. לכן אנו פונים אליכם
ומבקשים למצוא תיכף סידור לתשלום פיצויים לנהג הנ"ל. כדי שיוכל
לקנות מיד מכונית אחרת, אחרת יישאר מחוסר פרנסה.

[עמוד 2]
אנו בטוחים כי תסכימו איתנו שיש לשלם לאדם כגמולו הטוב ולא לשלם חו"ח
[רעה] בעד הטובה שרצה לגמול עם נקודה מנותקת ומבודדת בספר הגליל.
הננו מבקשים מכם מאוד לזרז ולהחיש את סידור העניין.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מחלקת הכשרה, בנ"ע
מיקום: תל אביב
תאריך: 01.03.1948

מקבל/ת המכתב

שם: מחלקת הכספים, בנ"ע
מיקום: לא ידוע

ארועי התקופה

1940 1949

כתב היד

עמוד 1/1

[עמ' 1]
ארגון בני עקיבא בארץ-ישראל
מחלקה הכשרה מס 3043
ב"ה תל אביב ז' אדר א' תש"א פרק יומי תהלים קל"ב

אל: מחלקת הכספים
מאת: מחלקת ההכשרה של ארגון "בני עקיבא" בא"י.

הנדון: שרפת מכונית שהוביל ציוד לעיריה ע"י ערבים
א) הואיל וקב' ביריה זקוקה לתגבורת דחופה. רכזנו 15 איש
לשם אימונים לפני שיצאו לביריה שנמשך 14 יום בכפר הרא"ה.

ב) פנינו למחלקת האספקה לקבל ציוד עבור התגבורת היוצאת
ועד שהעניינים סודרו יצאו האנשים ביום הראשון ה' אדר א' לביריה.
ביום הראשון בשעה 9 בבוקר קיבלנו את האורדר בקשר לציוד.

ג) אחרי שרכזנו את הציוד מהמחסנים, התרוצצנו להשיג אוטו
-משא ובשום אופן לא נמצא נהג שיסכים לנסוע אפילו לטבריה, עד
שהח' [החבר] נתן גרינפלד ממשרד ההובלה ב"החמישה" הסכים לנסוע ביום
השני ו' אדר א' בבוקר עם הציוד לטבריה.

כשהגענו לטבריה הוברר שאין כל אפשרות להעביר את הציוד
לביריה. אלא לפחות במשך שבועיים ע"י המשוריין העולה לצפת, התקשרנו
עם אלי במפקדת טבריה והוא הודיע במפורש שעלינו לנסוע עם השיירה.

ד) כשהגענו לכנען והמשכנו לנסוע לביריה שקענו בבוץ ולא
יכולנו לצאת, עבדנו עד חשכה ולא הצלחנו בשום אופן לצאת.

ה) למחרת בבוקר ניסינו להוציא את המכונית אבל היא לא נדלקה.
נסעתי לצפת ולא נמצא שום נהג שיסכים לתת מכונית שתעלה לכנען
למרות שמנהל "אגד" במקום רצה לנסוע בעצמו במכונית משא לו הייתה
ניתנת לו.

ו) משוריין של המשטרה הוציא את המכונית לשביל ואנחנו
דחפנו את המכונית עד לכביש בכדי שנהג מצפת יסחוב אותה העירה.
הנהג מצפת לא הגיע ובינתיים נערכה התקפה מכיוונים שונים על
"ההבטחה" ע"י המכונית. לאחר חילופי יריות של 25 רגעים, הגיע
משוריין מצפת להוציאנו מהמקום ונאלצנו להשאיר את המכונית שהוצתה
אח"כ ע"י הערבים.

הואיל ומחובת הארגון היה להעביר את האנשים עם ציודם המלא
למקום החדש אלא שלא עשה בזמן ואנו מתוך ידעתנו את המצב
העניינים הקשה בביריה בימים אלה והסכנות האורבות להם בשל יום
ולילה הרגשנו חובה לזרז את העברתם בלי דיחוי ומצאנו נהג עם
מכונית פרטית שהסכים לעשות את השירות הזה כך בהתחשב עם הצורך הדחוף
של העניין.
מתוך זאת שהמכונית לא הייתה מובטחת נגרם עתה נזק רציני לאדם
פרטי, שזהו מקור פרנסתו היחידי של משפחתו. לכן אנו פונים אליכם
ומבקשים למצוא תיכף סידור לתשלום פיצויים לנהג הנ"ל. כדי שיוכל
לקנות מיד מכונית אחרת, אחרת יישאר מחוסר פרנסה.

[עמוד 2]
אנו בטוחים כי תסכימו איתנו שיש לשלם לאדם כגמולו הטוב ולא לשלם חו"ח
[רעה] בעד הטובה שרצה לגמול עם נקודה מנותקת ומבודדת בספר הגליל.
הננו מבקשים מכם מאוד לזרז ולהחיש את סידור העניין.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל גור
מיקום: חיפה, ישראל
תאריך: 23.05.1950

מקבל/ת המכתב

שם: מחלקת הכספים, בנ"ע
מיקום: לא ידוע
close
img
close
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות