אוֹצָרוֹת
1960 23 במאי

בזמן הלימודים בסמינר "אורנים" מאירה מתקשה בנסיעות הארוכות ומתגעגעת לבן זוגה

מאירה שמיר טבעון פורסם על ידי אורלי אילני
מאירה שמיר, תינוקת בראשית שנות הארבעים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מאירה לומדת בסמינר "אורנים". הימים ארוכים והיא נוסעת הרבה בדרכים. געגועיה לעודד הנמצא בקיבוץ נען משפיעים על מצב רוחה, והיא גם דואגת לבריאותו. היא משתפת אותו בהתלבטות שלה אם לנסוע ליראון ומספרת לו על הביקור בבית הוריה. מה שמחזק אותה הוא הפגישה הצפויה עם עודד ביום חמישי. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז

מאירה לומדת בסמינר "אורנים". הימים ארוכים והיא נוסעת הרבה בדרכים. געגועיה לעודד הנמצא בקיבוץ נען משפיעים על מצב רוחה, והיא גם דואגת לבריאותו. היא משתפת אותו בהתלבטות שלה אם לנסוע ליראון ומספרת לו על הביקור בבית הוריה. מה שמחזק אותה הוא הפגישה הצפויה עם עודד ביום חמישי. מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר. מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא הייתה גננת בקיבוצים נען, נחל עוז ומפלסים, מורה בבית הספר הישראלי בפריז ומורה לעברית באולפן של הסוכנות היהודית. לימים עברה הסבה לחינוך מיוחד ולתפקידי ניהול ופיקוח. היא הייתה המנהלת המיתולוגית של "כיתות תצפית" בירושלים וזכתה בפרס החינוך על מפעל חיים זה. מאירה הייתה אישה מלאת חיים, סבתא מסורה ואשת תרבות. היא נפטרה בגיל 76 בעקבות צנתור שהסתבך.

כתב היד

עמוד 1/2

יום שני 9:00 בערב
"אורנים"

[עמ' 1]
לעודדי הקט שלי נשיקות
טוב שנפרדנו בעוד אני במטתי מאחר ובמידה והייתה מעכלת
זאת שאתה צריך לנסוע היה לי קשה יותר. קוקי שלי
אני כולי דואגת לך, איך הגעת? ואיך אתה מרגיש?
אתה יודע כי משפעת צריך להזהר וביחוד אתה. חוץ מזה
הנסיעות בדרכים, צריך ממש להזהר.
עודד אני מקוה כי כל אשר ספרת אודות השיחה
עם יעקבי הסתדר, כי נורא לא הייתי רוצה שתהיה
בנען דיעה כזו עליך.
עודדי שלי חזרתי היום מעין כרמל הרוגה ממש, ישנתי
שעתיים לפחות. אני חושבת שכל הנסיעה הזו מדי ארוכה
בשבילי, ובאמת נורא קשה לי.
החלטתי לא לנסוע ליראון מאחר וחשבתי אלף פעמים
על כל הדברים אשר עלולה אני להפגע. כי ודאי
רבקלה תהא עסוקה עם כל האורחים ומאחר ואין לי אצל
מי להיות חשבתי לא כדאי שאסע, אלא בהזדמנות
אחרת אסע ליום אחד ואבקר כבר ביסודיות שם.
עודדי שלי אני חושבת שהשבוע כבר לא אוכל
להתגבר, אני מחכה בכליון עיניים ליום חמישי, אשתדל
להגיע מוקדם הפעם, במידה ולא אבוא מוקדם, אזי
[עמוד 2]
אבוא כרגיל ביום חמישי בערב.
עודדי שלי עליתי היום להורים, כי רציתי לשמוע
מה נגמר עם אבא. וככה בכלל לראות מה
שלומם, אמא לא הרגישה טוב, ושכבה, ואבא ישב
לבד. נורא שמחו שבאתי. לקחתי מהבית רימונים
לחדר, אבל זה כלל לא שינה את מצב-רוחי.
ממש לא נעים לי בחדר, אני קצת חוששת להמשך, כי
אני לא רוצה להיות כאן שנה שלמה בהרגשה כזו.
עודדי שלי, אני מתה מגעגועים, נראה לי שאתה מוכרח
להיות על ידי. כשאני רואה זוג הולך יחדו אזי
אני מתגעגעת יותר.
אסיים קוקי שלי אני מתה לישון. ולפני כן אשתדל
להשמיע את המסך עולה.
המונים של נשיקות
וכוליה צפיה ליום חמישי בערב
רק היי בריא קוקי ונוכל לבלות
המונים יחד.
מאירקה שלך

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: טבעון
תאריך: 23.05.1960

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: קיבוץ נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום שני 9:00 בערב
"אורנים"

[עמ' 1]
לעודדי הקט שלי נשיקות
טוב שנפרדנו בעוד אני במטתי מאחר ובמידה והייתה מעכלת
זאת שאתה צריך לנסוע היה לי קשה יותר. קוקי שלי
אני כולי דואגת לך, איך הגעת? ואיך אתה מרגיש?
אתה יודע כי משפעת צריך להזהר וביחוד אתה. חוץ מזה
הנסיעות בדרכים, צריך ממש להזהר.
עודד אני מקוה כי כל אשר ספרת אודות השיחה
עם יעקבי הסתדר, כי נורא לא הייתי רוצה שתהיה
בנען דיעה כזו עליך.
עודדי שלי חזרתי היום מעין כרמל הרוגה ממש, ישנתי
שעתיים לפחות. אני חושבת שכל הנסיעה הזו מדי ארוכה
בשבילי, ובאמת נורא קשה לי.
החלטתי לא לנסוע ליראון מאחר וחשבתי אלף פעמים
על כל הדברים אשר עלולה אני להפגע. כי ודאי
רבקלה תהא עסוקה עם כל האורחים ומאחר ואין לי אצל
מי להיות חשבתי לא כדאי שאסע, אלא בהזדמנות
אחרת אסע ליום אחד ואבקר כבר ביסודיות שם.
עודדי שלי אני חושבת שהשבוע כבר לא אוכל
להתגבר, אני מחכה בכליון עיניים ליום חמישי, אשתדל
להגיע מוקדם הפעם, במידה ולא אבוא מוקדם, אזי
[עמוד 2]
אבוא כרגיל ביום חמישי בערב.
עודדי שלי עליתי היום להורים, כי רציתי לשמוע
מה נגמר עם אבא. וככה בכלל לראות מה
שלומם, אמא לא הרגישה טוב, ושכבה, ואבא ישב
לבד. נורא שמחו שבאתי. לקחתי מהבית רימונים
לחדר, אבל זה כלל לא שינה את מצב-רוחי.
ממש לא נעים לי בחדר, אני קצת חוששת להמשך, כי
אני לא רוצה להיות כאן שנה שלמה בהרגשה כזו.
עודדי שלי, אני מתה מגעגועים, נראה לי שאתה מוכרח
להיות על ידי. כשאני רואה זוג הולך יחדו אזי
אני מתגעגעת יותר.
אסיים קוקי שלי אני מתה לישון. ולפני כן אשתדל
להשמיע את המסך עולה.
המונים של נשיקות
וכוליה צפיה ליום חמישי בערב
רק היי בריא קוקי ונוכל לבלות
המונים יחד.
מאירקה שלך

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מאירה שמיר
מיקום: טבעון
תאריך: 1960-03-01

מקבל/ת המכתב

שם: עודד שמיר
מיקום: קיבוץ נען

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות