אוֹצָרוֹת
1976 18 ביוני

בזמן מלחמת האזרחים שלה כותבת מלבנון לחברתה ניקול על הפחד, על העוני ועל הקשיים שגורמים לה לרצות להצטרף אליה בצרפת

שלה כהן ביירות פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

בשנת 1976 כותבת שלה (רחל), שגרה בביירות שבלבנון, מכתב לחברתה ניקול בושה, שבצרפת. במכתב שלה מספרת על התוצאות של מלחמת האזרחים שמשתוללת במדינה – קשיים ביטחוניים וכלכליים, שאינם מאפשרים לנהל אורח חיים סביר. בעקבות המצב חושבת שלה על הגירה לצרפת ומבקשת מניקול מידע שיקל על ההשתלבות. ד"ר אדי כהן, בנם של שלה וחיים כהן, נולד בביירות, בירת לבנון, בשנת 1972. כשלוש שנים לאחר הולדתו, בשנת 1975, החלה בלבנון מלחמת אזרחים, שנמשכה כ־15 שנים. החיים בלבנון בזמן המלחמה היו קשים מאוד. אזעקות תכופות, ריצה למקלטים, מחסור במים ובלחם, הפסקות חשמל וחוסר סדירות בלימודים אפיינו את המציאות שבה גדל אדי. המכתב, שנכתב בשנת 1976, משקף את החיים הקשים ואת רצונה של אמו להגר לצרפת. אביו של אדי חיים כהן חלאלה עסק במסחר ובראיית חשבון. חיים כהן לא רצה לעזוב את לבנון. אדי מספר כי אביו

בשנת 1976 כותבת שלה (רחל), שגרה בביירות שבלבנון, מכתב לחברתה ניקול בושה, שבצרפת. במכתב שלה מספרת על התוצאות של מלחמת האזרחים שמשתוללת במדינה – קשיים ביטחוניים וכלכליים, שאינם מאפשרים לנהל אורח חיים סביר. בעקבות המצב חושבת שלה על הגירה לצרפת ומבקשת מניקול מידע שיקל על ההשתלבות. ד"ר אדי כהן, בנם של שלה וחיים כהן, נולד בביירות, בירת לבנון, בשנת 1972. כשלוש שנים לאחר הולדתו, בשנת 1975, החלה בלבנון מלחמת אזרחים, שנמשכה כ־15 שנים. החיים בלבנון בזמן המלחמה היו קשים מאוד. אזעקות תכופות, ריצה למקלטים, מחסור במים ובלחם, הפסקות חשמל וחוסר סדירות בלימודים אפיינו את המציאות שבה גדל אדי. המכתב, שנכתב בשנת 1976, משקף את החיים הקשים ואת רצונה של אמו להגר לצרפת. אביו של אדי חיים כהן חלאלה עסק במסחר ובראיית חשבון. חיים כהן לא רצה לעזוב את לבנון. אדי מספר כי אביו הרגיש לבנוני וכי לבנון היא ביתו. אך בשנת 1985 כוחות החיזבאללה חטפו את האב ורצחו אותו, כחלק משרשרת חטיפות שבוצעו בשנים 1984–1986. אובדן האב הוסיף כאב וקושי רב לאם ולשלושת האחים. המשפחה נאלצה להשתמש בחסכונותיה ולפנות בבקשת עזרה לקהילה היהודית שבביירות. בשנת 1991 היגרה המשפחה מלבנון לצרפת. בשנת 1995 עלו בני המשפחה ארצה והתיישבו בראשון לציון. המכתב כתוב בצרפתית ותורגם באדיבותה של ז'קלין בן־זקן.

כתב היד

עמוד 1/1

18 ליוני 76
ניקול היקרה.
מזמן רציתי לכתוב לך ובדיוק עכשיו השכנה שלי בסוריה והיא תעשה את הכול כדי להעביר לך את המכתב אז אני מעדכנת אותך בחדשותיי. כמו תמיד החדשות מאוד מפחידות.
אני גרה ברובע הכי חם, במקום שמתרחשים בו הקרבות הכי קשים, ליד מרכז הקניות.
חלק מהבניין שבו אני גרה עכשיו נשרף, ואפילו נפגעתי ביד ובצוואר. נשארנו בלי לחם ובלי מים כמה ימים טובים שזה ממש נורא וגם בלי חשמל, עד שממש חוויתי מה זה עוני.
אין חשמל עד עכשיו ובגלל זה החיים שלנו מאוד קשים, והעוני הזה מאוד משפיע עלי.
אם היית יודעת איזו עיר יפה ביירות הייתה, ועכשיו הכול שרוף והרוס. העיר ריקה. עיר הבירה היפה הזו נהיית כמו עיר רפאים.
במשך כל הקרבות אני גרה בלוז' ואם אצא ואעזוב אותו יבואו לשדוד את הכול כי כל הבתים הנטושים סופם שישדדו אותם.
לא הייתי רוצה לעזוב את המולדת שלי אבל הסיטואציה נהיית יותר ויותר קשה וגם בעלי לא עובד וזה לא נותן תקווה לעתיד בשביל הילדים, שכבר איבדו את שנת הלימודים, וזה מאוד מדאיג אותי.
רק בגלל זה אני חושבת להגיע לצרפת בהזדמנות הראשונה, ואני חושבת שהידיעה הזו תשמח אותך.
הייתי רוצה לקבל אינפורמציה על בתי הספר ובמיוחד על התחלת שנת הלימודים להרשמה. (הגדול רוברט בן 7, אדי בן 4)
אם זה אפשרי בשבילך לחפש עבודה בשביל בעלי, במקצועו הוא רואה חשבון.
דיברתי יותר מדי עלי עכשיו ספרי לי על הלילות היפים שלך.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שלה כהן
מיקום: ביירות
תאריך: 18.06.1976

מקבל/ת המכתב

שם: ניקול בושה
מיקום: צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

18 ליוני 76
ניקול היקרה.
מזמן רציתי לכתוב לך ובדיוק עכשיו השכנה שלי בסוריה והיא תעשה את הכול כדי להעביר לך את המכתב אז אני מעדכנת אותך בחדשותיי. כמו תמיד החדשות מאוד מפחידות.
אני גרה ברובע הכי חם, במקום שמתרחשים בו הקרבות הכי קשים, ליד מרכז הקניות.
חלק מהבניין שבו אני גרה עכשיו נשרף, ואפילו נפגעתי ביד ובצוואר. נשארנו בלי לחם ובלי מים כמה ימים טובים שזה ממש נורא וגם בלי חשמל, עד שממש חוויתי מה זה עוני.
אין חשמל עד עכשיו ובגלל זה החיים שלנו מאוד קשים, והעוני הזה מאוד משפיע עלי.
אם היית יודעת איזו עיר יפה ביירות הייתה, ועכשיו הכול שרוף והרוס. העיר ריקה. עיר הבירה היפה הזו נהיית כמו עיר רפאים.
במשך כל הקרבות אני גרה בלוז' ואם אצא ואעזוב אותו יבואו לשדוד את הכול כי כל הבתים הנטושים סופם שישדדו אותם.
לא הייתי רוצה לעזוב את המולדת שלי אבל הסיטואציה נהיית יותר ויותר קשה וגם בעלי לא עובד וזה לא נותן תקווה לעתיד בשביל הילדים, שכבר איבדו את שנת הלימודים, וזה מאוד מדאיג אותי.
רק בגלל זה אני חושבת להגיע לצרפת בהזדמנות הראשונה, ואני חושבת שהידיעה הזו תשמח אותך.
הייתי רוצה לקבל אינפורמציה על בתי הספר ובמיוחד על התחלת שנת הלימודים להרשמה. (הגדול רוברט בן 7, אדי בן 4)
אם זה אפשרי בשבילך לחפש עבודה בשביל בעלי, במקצועו הוא רואה חשבון.
דיברתי יותר מדי עלי עכשיו ספרי לי על הלילות היפים שלך.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: גננדעל גראוס
מיקום: צ'כוסלובקיה
תאריך: 1940-12-01

מקבל/ת המכתב

שם: ניקול בושה
מיקום: צרפת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות