בזמן מלחמת יום הכיפורים אלי אלוני מספר לאשתו שחיילים רבים משתמשים בתפילין שלו, ומביע געגוע הביתה

סיפור רקע
אלי אלוני מספר ליהודית במספר גלויות רצופות כי התפילות במחנה הפכו למרובות משתתפים וכי כולם עושים שימוש בתפילין שלו. הוא שמח על כך שהדואר סוף סוף הצליח להביא לחיילים חבילות ומכתבים רבים. אלי מספר כיצד השקט והשלווה הפכו למנת חלקם וכיצד הצבא דאג להם כשאיפשר להם להתקשר הביתה. הוא מביע געגועים רבים ליהודית ולבית ומבקש ש"תתפלח" למכונית הדואר בתור חבילה.
אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02
אלי אלוני נולד בלוב ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 3. בישראל התגוררה המשפחה במושב פורת. אלי למד במוסד "עליה" בפתח תקווה. בשירותו הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.
בחייו הבוגרים היה אלי מחנך משכמו ומעלה – עבד כמורה לחקלאות בחווה חקלאית בבית שאן ולאחר מכן כיהן כסגן מנהל בבי"ס "תחכמוני" גם הוא בבית שאן.
אלי, אב ל-3 ילדים, נפטר ב 26/3/02
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה
יום ראשון 28/10 07:30
מס 10
ג'ודי יקרה!
שלום ומה נשמע?
מה אכתוב לך ומה אספר?
השקט והשלווה הם מנת חלקנו מזה
מספר ימים. השבת עברה ב"כיף" מדברי
לא נורמלי. הסתימות ברשת הדואר כנראה
תוקנו ועדות לכך הוא מטר המכתבים והחבילות
שנחתו עלינו אתמול ושלשום. ביום שישי קיבלתי חבילה
מהדודים כשבתוכה 4 מכתבים. יחד עם החבילה הגיעו 2 מכתביך,
מכתבו של אבא ומכתב מאחי יהודה. נהנתי לקרוא. האספקה מצה"ל
והדאגה לנו הגיעו לשיא. בגדים נקיים, חלוקת לבנים וגרביים, מגבות,
חבילות שי, מים ומזון בשפע, יין ועוגות לשבת. שפע תפוחי עץ וירקות.
חומר קריאה מגוון. תפילת השבת הייתה רבת משתתפים וככלל
רבו "בעלי התשובה" בקרב חיילי הגדוד. התפילין שלי עסוק
כל בוקר מספר שעות רצופות וכבר הכריזו בפני
2 חברים מהצוות בכעין נדר שימשיכו ב"ה
בזה גם אחרי המלחמה. לפחות זה
שכר המלחמה כנגד כל הרע שבה.
יהודית – בגלויה נוספת בצבע לבן אני ממשיך
בסיפור
כאן
שלום.
[עמוד 2]
ב"ה
המשך
לגלויה 10
מיום ראשון 28/10
אגב – הסיפור על המונית
במכתבך מיום שישי העביר בי
חלחלה ומאוד כעסתי על חוסר הזהירות
שבמקרה על אף מצב המלחמה. (השתדלי לכתוב
תאריכים במכתבים – חשוב מאוד)
יהודית – האטרקציה של המלחמה בצד החיובי –
אמש – מוצש"ק [מוצאי שבת קודש] – הייתי בשמירה כאשר הגיעו אלי 3 מכתבים
וחבילה מהבית. מכתב מלאה, מכתבך המספר על הנסיעה של
יום ראשון ותלאותיה. ומכתב מאחי – כתבתי לך כנראה תוקנו הסתימות
ברשת הדואר. (יהודית – תודה על הביקור בבית – יפה מאוד מצידך).
בגלויה הקודמת כתבתי שדאגת צה"ל לנו הגיעה לשיא – טעיתי. אולי
מה שאספר כעת הוא השיא – עכ"פ [על כל פנים]. אמש אחרי השמירה וקריאת המכתבים
נכנסת לשק השינה לנמנם, לא הספקתי לעצום עיניים כאשר באו לקרוא
לנו – לצלצל הבייתה. לא יאומן – ניגשנו לצלצל – אני בטוח
כי הטלפון הזה זכור לך היטב. אגב – מזלי שהיה זה
במוצ"ש כשהייתי בטוח כי את בבית, אחרת לא הייתי
נהנה ממתנת צה"ל זו. מעט הצטערתי שלא
יכולתי לשמוע אותך, לך אני מקווה
כי המרכזנית שרה העבירה
אליך את דבר במלואם
על אף לחץ הזמן
והתור של החבר'ה
[עמוד 3]
המשך לגלויה מס 11
מיום ראשון 28/10
ג'ודי – אני מקווה שאת
היית על קו הטלפון במוצאי שבת.
לא חסר לי מאומה ואמרתי לשרה
המרכזנית שתעביר לך כי אני זקוק מאוד ודחוף
למצלמה עם מספר סרטים שלפחות אחד מהם צבעוני.
ג'ודי – חבל שלא היה זמן כי אז הייתי אומר לך מה
שאכתוב בשורה הבאה – אל תטרחי הרבה בחיפוש אחרי
מצלמה. אם לא יקל לך למצוא גשי למשה הצלם ב"רסקו"
קני ממנו מצלמה טובה – 300-400 ל"י ואל תדאגי לכסף. אם תעשי זאת
(אני מקווה) הקפידי לארוז אותה בצורה טובה לפני המשלוח. אגיד לך אמת
מדוע העזתי לבקש ממך מצלמה – הרגשתי מה הפסדתי ב"ששת הימים".
אגב – אם אמצא את שגנב לי את מצלמתי – אני חושב כי "אקרע" אותו
מרוב כעס. ג'ודי – העתיד מעורפל וחוסר הוודאות לגביו
מעיק מאוד. אני תפילה כי נתראה בקרוב. ג'ודי – מה דעתך
"להתפלח" למכונית הדואר בתור חבילה? אם
לא זה אז לפחות מספר תמונות במכתב.
ד"ש חמה לכל החבר'ה, רוזה
יולנד – אבל, משה ועוד
נשיקות וד"ש לך
באהבה
אלי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה
יום ראשון 28/10 07:30
מס 10
ג'ודי יקרה!
שלום ומה נשמע?
מה אכתוב לך ומה אספר?
השקט והשלווה הם מנת חלקנו מזה
מספר ימים. השבת עברה ב"כיף" מדברי
לא נורמלי. הסתימות ברשת הדואר כנראה
תוקנו ועדות לכך הוא מטר המכתבים והחבילות
שנחתו עלינו אתמול ושלשום. ביום שישי קיבלתי חבילה
מהדודים כשבתוכה 4 מכתבים. יחד עם החבילה הגיעו 2 מכתביך,
מכתבו של אבא ומכתב מאחי יהודה. נהנתי לקרוא. האספקה מצה"ל
והדאגה לנו הגיעו לשיא. בגדים נקיים, חלוקת לבנים וגרביים, מגבות,
חבילות שי, מים ומזון בשפע, יין ועוגות לשבת. שפע תפוחי עץ וירקות.
חומר קריאה מגוון. תפילת השבת הייתה רבת משתתפים וככלל
רבו "בעלי התשובה" בקרב חיילי הגדוד. התפילין שלי עסוק
כל בוקר מספר שעות רצופות וכבר הכריזו בפני
2 חברים מהצוות בכעין נדר שימשיכו ב"ה
בזה גם אחרי המלחמה. לפחות זה
שכר המלחמה כנגד כל הרע שבה.
יהודית – בגלויה נוספת בצבע לבן אני ממשיך
בסיפור
כאן
שלום.
[עמוד 2]
ב"ה
המשך
לגלויה 10
מיום ראשון 28/10
אגב – הסיפור על המונית
במכתבך מיום שישי העביר בי
חלחלה ומאוד כעסתי על חוסר הזהירות
שבמקרה על אף מצב המלחמה. (השתדלי לכתוב
תאריכים במכתבים – חשוב מאוד)
יהודית – האטרקציה של המלחמה בצד החיובי –
אמש – מוצש"ק [מוצאי שבת קודש] – הייתי בשמירה כאשר הגיעו אלי 3 מכתבים
וחבילה מהבית. מכתב מלאה, מכתבך המספר על הנסיעה של
יום ראשון ותלאותיה. ומכתב מאחי – כתבתי לך כנראה תוקנו הסתימות
ברשת הדואר. (יהודית – תודה על הביקור בבית – יפה מאוד מצידך).
בגלויה הקודמת כתבתי שדאגת צה"ל לנו הגיעה לשיא – טעיתי. אולי
מה שאספר כעת הוא השיא – עכ"פ [על כל פנים]. אמש אחרי השמירה וקריאת המכתבים
נכנסת לשק השינה לנמנם, לא הספקתי לעצום עיניים כאשר באו לקרוא
לנו – לצלצל הבייתה. לא יאומן – ניגשנו לצלצל – אני בטוח
כי הטלפון הזה זכור לך היטב. אגב – מזלי שהיה זה
במוצ"ש כשהייתי בטוח כי את בבית, אחרת לא הייתי
נהנה ממתנת צה"ל זו. מעט הצטערתי שלא
יכולתי לשמוע אותך, לך אני מקווה
כי המרכזנית שרה העבירה
אליך את דבר במלואם
על אף לחץ הזמן
והתור של החבר'ה
[עמוד 3]
המשך לגלויה מס 11
מיום ראשון 28/10
ג'ודי – אני מקווה שאת
היית על קו הטלפון במוצאי שבת.
לא חסר לי מאומה ואמרתי לשרה
המרכזנית שתעביר לך כי אני זקוק מאוד ודחוף
למצלמה עם מספר סרטים שלפחות אחד מהם צבעוני.
ג'ודי – חבל שלא היה זמן כי אז הייתי אומר לך מה
שאכתוב בשורה הבאה – אל תטרחי הרבה בחיפוש אחרי
מצלמה. אם לא יקל לך למצוא גשי למשה הצלם ב"רסקו"
קני ממנו מצלמה טובה – 300-400 ל"י ואל תדאגי לכסף. אם תעשי זאת
(אני מקווה) הקפידי לארוז אותה בצורה טובה לפני המשלוח. אגיד לך אמת
מדוע העזתי לבקש ממך מצלמה – הרגשתי מה הפסדתי ב"ששת הימים".
אגב – אם אמצא את שגנב לי את מצלמתי – אני חושב כי "אקרע" אותו
מרוב כעס. ג'ודי – העתיד מעורפל וחוסר הוודאות לגביו
מעיק מאוד. אני תפילה כי נתראה בקרוב. ג'ודי – מה דעתך
"להתפלח" למכונית הדואר בתור חבילה? אם
לא זה אז לפחות מספר תמונות במכתב.
ד"ש חמה לכל החבר'ה, רוזה
יולנד – אבל, משה ועוד
נשיקות וד"ש לך
באהבה
אלי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?