יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם בזמן מלחמת יום הכיפורים עדי כותב לאשתו ולילדיו על תחושותיו לאחר החזרה מן החופשה בבית אל תעלת סואץ
סיפור רקע
עדי ניר חזר למילואים אחרי חופשה בבית. הנסיעה באוטובוס תיירים הייתה נוחה וגם המורל גבוה, ורק הפרידה הייתה מלווה בצלילים צורמים. הוא מצר על כך וכותב שאסור להיגרר לתהום החולשה. חוץ מזה הוא במצב רוח טוב ומקווה שהמצב יתבהר חיש מהר.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
ארועי התקופה
כתב היד
6/1973 [ככל הנראה 6 בנובמבר] 07:55
יקרים מאוד! כמה טוב היה החופש! אמנם
תאמינו או לא המורל כאן גבוה לאין ערוך יותר!
כאן יש זמן להתבדח, לא לוקחים דברים ללב
ושרויים בבטחון שנותנת העוצמה.
הנסיעה היתה ארוכה (באוטובוס) אך נוחה
כי היה לנו מכונה של תיירים עם כסאות
שוכבים וכל אביזרי הנוחות.
אני מאוד מצטער על רגעי החולשה
בפרידתנו. לא היה לא מקום ולא צורך
לדבר, זאת כנראה הצטברות של עצבים
וצער. אסור לנו להגרר [להיגרר] לתהום החולשה
והדפטיזם. אשתדל לא להגרר בזרם יותר.
בינתיים אני אדם חדש ומלא בטחון
והמצב יתבהר חיש מהר והופ! אקפוץ
הביתה כדי להשאר שם. על רשמי הביקור
האחרים שלי בוודאי עוד אכתוב לכם
וכן רכילות מותרת מכאן
נשיקות טובות אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
