אוֹצָרוֹת
1945 27 בדצמבר

בחג המולד הראשון שלאחר המלחמה מתגלה ההרס הרב בהולנד בכלל ובאמסטרדם בפרט

יהודה מידב אמסטרדם, בריסל
יהודה מידב במחנה צבאי בבלגיה

כתב היד

3 עמודי מכתב

סיפור רקע

חג המולד הראשון לאחר המלחמה, וההרס בהולנד בכלל ובאמסטרדם בפרט גדול מאוד. יהודה מידב מתאר את הנסיעה ברחבי הולנד בחופשת חג המולד ואת ההרס הרב. הוא מספר על ארוחה לכבוד חג המולד שהשתתף בה אצל משפחה מעורבת – האב גוי והאם יהודייה, וכך גם הילדות – האחת יהודייה והשנייה גויה. הוא מתאר את המחסור במצרכים ואת ההפצצות על הנמל אך גם את תהליך השיקום והבנייה מחדש. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד ולאחר מכן לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה חברתו

חג המולד הראשון לאחר המלחמה, וההרס בהולנד בכלל ובאמסטרדם בפרט גדול מאוד. יהודה מידב מתאר את הנסיעה ברחבי הולנד בחופשת חג המולד ואת ההרס הרב. הוא מספר על ארוחה לכבוד חג המולד שהשתתף בה אצל משפחה מעורבת – האב גוי והאם יהודייה, וכך גם הילדות – האחת יהודייה והשנייה גויה. הוא מתאר את המחסור במצרכים ואת ההפצצות על הנמל אך גם את תהליך השיקום והבנייה מחדש. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד ולאחר מכן לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה חברתו בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בצרפת בנישואים לפי המסורת היהודית. בחייו המקצועיים היה יהודה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו שלוש בנות. אחיו של יהודה, עמנואל, היה ממגיני העיר העתיקה בירושלים במלחמת העצמאות. הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים ומת ביום י' באייר תש"ח. עצמותיו הוחזרו לישראל רק אחרי מלחמת ששת הימים.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

27.10.45

[עמ' 1]
שלום רב לכם הורי היקרים!
מהשלומכם ומה נשמע אצלכם?
איך עבר החג עליכם? עלי עבר לא 
רע ובחג המולד קיבלנו 2.5 יום חופש
ואי לזאת ארזתי את החבילה שלי
לקחתי שוקולד וסיגריות ויצאתי לדרך
לאמסטרדם. לשם נסעתי במכוניות
עד רוטרדם ומרוטרדם עד אמסטרדם
ברכבת. ברוטרדם עברתי בטונל [מנהרה] שמתחת 
לנהר המאס.
אמסטרדם העיר מונה כ 800 אלף
תושב ויושבת על מים רבים. מרבות
בה התעלות והגשרים (כ 600 מספר)
ועל כן נקראה בשם ונצית הצפון.
באמסטרדם יושב הצבא הדני והסדורים
לצבא הם די נוחים. בארץ שורר
מחסר בסיגריות ועל כן השוק השחור בהן
[עמוד 2]
הוא פורח בשביל 100 סיגריות משלמים
כ 25 גולדן מה שבערך 2.5 לא"י!!!
במשך היום ביקרתי במוזאום
הלאומי והעירוני אשר בו נמצאות
יצירות ון גוך ורמברנדט.
חבל רק שהחנויות היו סגורות ויכולתי
לקנות שם תמונות או רפרודוקציות 
בזיל הזול 50 – 25 גולדן. ליום השני
הוזמנתי לחג המולד למשפחה אחת,
הילדות שגרות שם אחת יהודיה
והשנייה גויה ובעל הדירה גוי ואשתו
יהודיה. הם אכלו בלי כל צרמוניות [טקסיות]
ורק עמד העץ ודלק.
למחרת היום קניתי
כרטיס רכבת במח' שניה, נשאר לי
כסף וכאן בבלגיה כמעט שאינו שוה
ובצבא איני יכול לפרטו. כשבאתי
לרכבת נתברר לי שאין מקום
במח' 2 ועברתי לפולמן (PULLMAN) של
מח' 1 ברכבת האכספרס האירופי
מאמסטרדם לפריס.
[עמוד 3]
ברכבת אכלתי בשביל הכסף הזה
עוד ארוחת צהרים והכל הכל ביחד
עלה לי כ 1.75 לא"י. הרכבת נוסעת
מ 1 ומגיעה לבריסל ב 9 בערב.
הולנד סבלה מאד מהגרמנים, החורבות
בה גדולות מאד. ברוטרדם מרכז העיר
חרוש ע"י האוירונים הגרמנים (בסה"כ
היו כ 20 אוירון ובמשך 1.5 שעה
הרסו את כל המרכז).
באמסטרדם מורגש עוד המחסור
ברב המצרכים, האכל מספיק בקושי ובגדים
קשה להשיג, אבל לאט לאט העיר נבנית.
בנמל נהרסו כל המתקנים הוטבעו.
מספנה של  25 אלף טון ואף מנוף
לא נשאר. הטרם עובד מספר
שעות ביום בגלל המחסור בפחם.
האי ולכרן עודו טבוע ברובו
ולאט לאט מתקנים את הסכרים ויוציאו
את המים.
הנני מאחל לכם שנה טובה
שלכם
יהודה

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: אמסטרדם, בריסל
תאריך: 27.12.1945

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

27.10.45

[עמ' 1]
שלום רב לכם הורי היקרים!
מהשלומכם ומה נשמע אצלכם?
איך עבר החג עליכם? עלי עבר לא 
רע ובחג המולד קיבלנו 2.5 יום חופש
ואי לזאת ארזתי את החבילה שלי
לקחתי שוקולד וסיגריות ויצאתי לדרך
לאמסטרדם. לשם נסעתי במכוניות
עד רוטרדם ומרוטרדם עד אמסטרדם
ברכבת. ברוטרדם עברתי בטונל [מנהרה] שמתחת 
לנהר המאס.
אמסטרדם העיר מונה כ 800 אלף
תושב ויושבת על מים רבים. מרבות
בה התעלות והגשרים (כ 600 מספר)
ועל כן נקראה בשם ונצית הצפון.
באמסטרדם יושב הצבא הדני והסדורים
לצבא הם די נוחים. בארץ שורר
מחסר בסיגריות ועל כן השוק השחור בהן
[עמוד 2]
הוא פורח בשביל 100 סיגריות משלמים
כ 25 גולדן מה שבערך 2.5 לא"י!!!
במשך היום ביקרתי במוזאום
הלאומי והעירוני אשר בו נמצאות
יצירות ון גוך ורמברנדט.
חבל רק שהחנויות היו סגורות ויכולתי
לקנות שם תמונות או רפרודוקציות 
בזיל הזול 50 – 25 גולדן. ליום השני
הוזמנתי לחג המולד למשפחה אחת,
הילדות שגרות שם אחת יהודיה
והשנייה גויה ובעל הדירה גוי ואשתו
יהודיה. הם אכלו בלי כל צרמוניות [טקסיות]
ורק עמד העץ ודלק.
למחרת היום קניתי
כרטיס רכבת במח' שניה, נשאר לי
כסף וכאן בבלגיה כמעט שאינו שוה
ובצבא איני יכול לפרטו. כשבאתי
לרכבת נתברר לי שאין מקום
במח' 2 ועברתי לפולמן (PULLMAN) של
מח' 1 ברכבת האכספרס האירופי
מאמסטרדם לפריס.
[עמוד 3]
ברכבת אכלתי בשביל הכסף הזה
עוד ארוחת צהרים והכל הכל ביחד
עלה לי כ 1.75 לא"י. הרכבת נוסעת
מ 1 ומגיעה לבריסל ב 9 בערב.
הולנד סבלה מאד מהגרמנים, החורבות
בה גדולות מאד. ברוטרדם מרכז העיר
חרוש ע"י האוירונים הגרמנים (בסה"כ
היו כ 20 אוירון ובמשך 1.5 שעה
הרסו את כל המרכז).
באמסטרדם מורגש עוד המחסור
ברב המצרכים, האכל מספיק בקושי ובגדים
קשה להשיג, אבל לאט לאט העיר נבנית.
בנמל נהרסו כל המתקנים הוטבעו.
מספנה של  25 אלף טון ואף מנוף
לא נשאר. הטרם עובד מספר
שעות ביום בגלל המחסור בפחם.
האי ולכרן עודו טבוע ברובו
ולאט לאט מתקנים את הסכרים ויוציאו
את המים.
הנני מאחל לכם שנה טובה
שלכם
יהודה

עמוד 1/3
עמוד 1/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות