[עמ' 1]
14.11.73
ישראל שלי הרבה שלומות לך,
מרוב התרגשות על הנס שקרה
במשפחה שלחתי לך אתמול
בלילה גלויה. אך מאחר ודואר
הצבאי שלך שונה יש להניח
שלא תקבל הגלויה או תקבלה
באיחור. לכן אני כותבת שוב,
כדי לבשרך שאברהם חי
[עמ' 2]
והוא שבוי במצרים. והנה הסיפור:
אתמול בלילה צילצל אלינו שמעון
מתן מנצרת ושאל באם יש לנו קרוב
בשם אברהם זבדי מאחר והוא ראה
בתכנית הטלויזיה שהיא בעברית
בירדן, ראיון עם שבוי ישראלי
במצרים. השם והתיאור היה
בדיוק עם כל הפרטים ואפילו עם
סימן הפגיעה בפָנים. את הצהלה
והשמחה לא אוכל לתאר לך. מיד
צלצלתי לשפרה והם התקשרו עם
מי שצריך וקבלו אשור שאכן זה
אברהם. היום הם ראו את הסרט
(3 פעמים) הם גם הסריטו אותו
מהטלויזיה כדי שיהיה לאברהם
מזכרת. חוץ מזה צלמו כמה תמונות
מזויות טובות עבור שלום ואידה. הם
לא רוצים לקחת אותם לשם מאחר ויש
לו גם כוויות בפָנים. לכן מחר הם
יקבלו את התמונות. שפרה מספרת
שהיתה לאברהם הופעה יפה מאד
דיבר בבטחון ולענין ממש מכובדת
הראיון אתו נמשך 5 דקות. עדיין לא
נרגענו והטלפון בבית לא פוסק. קבלתי
ד"ש מעדנה גונן ואני יודעת איפה אתה.
תישמר מכל ה"צ'וצ'ה חייס".
נשיקות מהילדים וממני האוהבים אותך.