אוֹצָרוֹת
1967 10 ביוני

ביומה האחרון של המלחמה ישראל מתאר כיצד הוא וחבריו ליחידה יושבים באפס מעשה

ישראל זבדי סיני, מצרים פורסם על ידי אורלי אילני
ישראל ובתיה זבדי עם ילדיהם איל ויעל

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

במכתב מיומה האחרון של המלחמה, ישראל מתאר כיצד הוא וחבריו ליחידה יושבים באפס מעשה. בינתיים הם חיים חיי שיתוף ונהנים מהופעות של זמרים מפורסמים. מצב הרוח מרומם והם מחכים לשחרור או לפחות לחופשה. במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי

במכתב מיומה האחרון של המלחמה, ישראל מתאר כיצד הוא וחבריו ליחידה יושבים באפס מעשה. בינתיים הם חיים חיי שיתוף ונהנים מהופעות של זמרים מפורסמים. מצב הרוח מרומם והם מחכים לשחרור או לפחות לחופשה. במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה – צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל. המכתב הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.

כתב היד

עמוד 1/2

10.6.67

[עמ' 1]
בטי ואמא,
איל ויעל היקרים,
שעות הבוקר של שבת עתה, סיימתי ארוחת בוקר ולפני שעות
בטלה ארוכות בחום יוקד. המלאכה נעשתה וכעת יושבים ומצפים
אם לשחרור בכלל ואם לחופשה לפחות. זה יומיים שאנו ממש יושבים
באפס מעשה, ונראה שכבר לא יהיה יותר מה לעשות.
נעשתה כאן עבודה רבה וגדולה והכל עבר בשלום והמצב
רוח מרומם, וכעת עם הסיום המצב רוח כמובן, מרומם עוד יותר.
החבר'ה אשר איתי כולם בסדר מכל הבחינות, ועל מנת להקל
על עצמנו את החיים והתנאים כאן, אנו חיים חיי שיתוף כשהעבודה,
לפעמים רבה לפעמים מעטה, נעשית ע'י כולם או בתורנויות.
אתמול, ערב שבת, היו אצלנו שייקה אופיר, אורי זוהר ואריק
לביא. ארגנו שירה בציבור, והופעות והיה שמח. בקיצור, חזרנו
לחיים כמעט נורמליים ובלי ספק מיום ליום אנו מתקרבים יותר
ויותר לחיים אזרחיים.
אני מרגיש טוב, אוכל בתיאבון רב (בניגוד לרבים אחרים שמסיבות
שונות ומובנות אבדו את תיאבונם) מתרחץ ומתקלח בכל הזדמנות שיש,
כאילו לא ידעתי מעולם חיים אחרים מאלה.
לאיל אני אוסף כאן מזכרות שונות ובין היתר, בולים ומטבעות,
ובכל הזדמנות שמגיעות לידי גלויות מצוירות אני שולח לו.
אני מקוה שכולכם בקו הבריאות ואף מצב רוחכם טוב כשלי
ומסתדרים ומתרגלים, או בעצם כבר אין למה להתרגל כי הכל חלף
עבר.
עד עתה קבלתי מכם רק מכתב אחד ופתק בחבילה שהביא
לי ביום א' עמוסי, איני יודע אם לא כתבתם או שהדואר לא.
[עמ' 2]
מסרי נא ד'ש לכל החבר'ה הנמצאים או מגיעים הביתה.
וכן לנשים (אין צורך לפרט).
הרבה הרבה נשיקות ואהבה לאמא יעל ואיל,
שלכם
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 10.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

10.6.67

[עמ' 1]
בטי ואמא,
איל ויעל היקרים,
שעות הבוקר של שבת עתה, סיימתי ארוחת בוקר ולפני שעות
בטלה ארוכות בחום יוקד. המלאכה נעשתה וכעת יושבים ומצפים
אם לשחרור בכלל ואם לחופשה לפחות. זה יומיים שאנו ממש יושבים
באפס מעשה, ונראה שכבר לא יהיה יותר מה לעשות.
נעשתה כאן עבודה רבה וגדולה והכל עבר בשלום והמצב
רוח מרומם, וכעת עם הסיום המצב רוח כמובן, מרומם עוד יותר.
החבר'ה אשר איתי כולם בסדר מכל הבחינות, ועל מנת להקל
על עצמנו את החיים והתנאים כאן, אנו חיים חיי שיתוף כשהעבודה,
לפעמים רבה לפעמים מעטה, נעשית ע'י כולם או בתורנויות.
אתמול, ערב שבת, היו אצלנו שייקה אופיר, אורי זוהר ואריק
לביא. ארגנו שירה בציבור, והופעות והיה שמח. בקיצור, חזרנו
לחיים כמעט נורמליים ובלי ספק מיום ליום אנו מתקרבים יותר
ויותר לחיים אזרחיים.
אני מרגיש טוב, אוכל בתיאבון רב (בניגוד לרבים אחרים שמסיבות
שונות ומובנות אבדו את תיאבונם) מתרחץ ומתקלח בכל הזדמנות שיש,
כאילו לא ידעתי מעולם חיים אחרים מאלה.
לאיל אני אוסף כאן מזכרות שונות ובין היתר, בולים ומטבעות,
ובכל הזדמנות שמגיעות לידי גלויות מצוירות אני שולח לו.
אני מקוה שכולכם בקו הבריאות ואף מצב רוחכם טוב כשלי
ומסתדרים ומתרגלים, או בעצם כבר אין למה להתרגל כי הכל חלף
עבר.
עד עתה קבלתי מכם רק מכתב אחד ופתק בחבילה שהביא
לי ביום א' עמוסי, איני יודע אם לא כתבתם או שהדואר לא.
[עמ' 2]
מסרי נא ד'ש לכל החבר'ה הנמצאים או מגיעים הביתה.
וכן לנשים (אין צורך לפרט).
הרבה הרבה נשיקות ואהבה לאמא יעל ואיל,
שלכם
ישראל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 1967-06-01

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות