במכתב מיומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים אלי הקר מבקש מהוריו לשלוח לו גטקס – לבני חורף חמים. הוא כותב שעכשיו ברור להם מדוע הוא לא הגיע הביתה לחופשה ביום כיפור ומסביר שעזבו את הבסיס שבו שהו עד כה. המכתב הקצר והמאופק אינו מסגיר את האירועים הדרמטיים בתחילתה של המלחמה.
אלי הקר התגייס לצה"ל בפברואר 1973, וכאשר פרצה המלחמה היה חניך בקורס מכ"ים של גולני, בפלוגה א' בגדוד 17. הפלוגה הייתה אמורה לצאת לחופשה, אך נשארה בבסיס לצורך תגבור הכוחות בחרמון. בתחילת המלחמה הוטסה הפלוגה לסיני (שארם א־שיח') כדי לסייע בקרבות נגד הקומנדו המצרי, ולאחר כשבוע עלתה לצפון רמת הגולן לקרבות שהתנהלו בגזרה הצפונית. ב־22.10.73 השתתפה הפלוגה של אלי בכיבוש החרמון מידי הקומנדו הסורי, ככוח עתודה לגדוד 51 ולסיירת גולני. לדברי אלי, הוא וחבריו היו הראשונים שהגיעו למוצב והניפו עליו את דגל ישראל.