אוֹצָרוֹת
1948 05 בפברואר

בימי מלחמת העצמאות הרב וינגוט כותב למשפחתו על הנעשה בצפת, על החיילים, על הרכבים המשוריינים ועל אמונתו באלוהים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

הרב אפרים וינגוט כותב לבנו אברהם דוד ולמשפחתו על המתרחש בצפת ובסביבה. הימים הם ימי מלחמת העצמאות טרם צאת הבריטים מן הארץ. הרב וינגוט מתאר את מלחמת הכנופיות על הדרכים, את הלוחמים המגיעים מארצות ערב, את המשוריינים היהודיים, את היריות שנשמעות כל הזמן, את חוסר העזרה של הבריטים ואת הנפגעים היהודים, בייחוד מקיבוץ עין זיתים. הוא מדגיש את אמונתו בעזרתו של הקב"ה. הרב מקווה שיגיע קמח לעיר כדי שיוכלו להכין מצות לפסח. תפוחי אדמה הם המזון העיקרי בעיר, ואף הם יקרים. הרב וינגוט מתפלל שיגיעו בשורות טובות בעבורו ובעבור כל בני משפחתו.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. הרב וינגוט עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים, בהמשך הצטרף

הרב אפרים וינגוט כותב לבנו אברהם דוד ולמשפחתו על המתרחש בצפת ובסביבה. הימים הם ימי מלחמת העצמאות טרם צאת הבריטים מן הארץ. הרב וינגוט מתאר את מלחמת הכנופיות על הדרכים, את הלוחמים המגיעים מארצות ערב, את המשוריינים היהודיים, את היריות שנשמעות כל הזמן, את חוסר העזרה של הבריטים ואת הנפגעים היהודים, בייחוד מקיבוץ עין זיתים. הוא מדגיש את אמונתו בעזרתו של הקב"ה. הרב מקווה שיגיע קמח לעיר כדי שיוכלו להכין מצות לפסח. תפוחי אדמה הם המזון העיקרי בעיר, ואף הם יקרים. הרב וינגוט מתפלל שיגיעו בשורות טובות בעבורו ובעבור כל בני משפחתו.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. הרב וינגוט עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים, בהמשך הצטרף לסבתא זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים ועל הקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".

ארועי התקופה

1940
1949

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
ב"ה כ"ה שבט תש"ח צפת"ו
ברוה"צ [ברכה והצלחה] וכט"ס [וכל טוב סלה] לבנ"ח [לבני חביבי] היקר מוהרא"ד [מורי היקר אברהם דוד] שיחי' ולזו"כ [ולזוגתך כלתי] היקרה תח'י ויו"ח [ויוצאי חלצי] הנחמדים שיחי'
מכתבך קבלתי שנכתב ונשלח כ"ב חד' [בחודש] ושמחנו בשמענו משלה"ט [משלומכם הטוב] בטח קבלת מכתבי שנכתב אחרי קבלת הציק [הצ'ק] ממך וכבר
החלפתי ומסרתי המחיר לבנק אפ"ק וכבר יש לך עפ"י הפנקס סך שלש מאות ואחד עשר לא"י [לירה ארץ ישראלית] ואחד עשר גרא"י [גרוש ארץ ישראלי] ומגיע לך הכסף
מזמן מה כן ירבה לך ויוסיפו לך מאה פעמים ככה [.] בטח אתה שומע מרדיו וגם רואה בעתונים כל יום מה שעבר אין
הפה יכול להגיד מהשקר והכזב שהממשלה נוהג נגדנו בכל פסיעה כל השבוע לא פסקה היריות הן בסביבה והן
בתוך העיר ביום ובלילה וקשה לסבול הסבלנות שסובלים הקבוץ עין זיתים ביום שני ש.ז [שבוע זה] הי' [היה] התקפה הכי גדולה
על עין זיתים מאור הבוקר עד חשכת לילה אנחנו ראינו במשקפת למאות מאנשי כנפיות רכזו על ההרים לעין
זיתים והמפקד שלהם מסר הפקודות מהכפר ערבי ונפצע יהודי אחד מקבוץ [מקיבוץ] וכן המשיכו כל הלילה ביריות
ושוב כל היום ושוב נפצע יהודי אחד מהקבוץ וכן נמשך וגם ברגע שאני כתב [כותב] את מכתבי זה היריות עולות
בלי הפסק ועיקר בסביבת עין זיתים על הקבוץ וכבר היום הביאו אחד יהודי מהקבוץ שנפצע היום וזה הכל
מהצלפים ובטח שמעתה [שמעת] מה שעבר תמול בשיירה שהלכו מפה לטבריא [טבריה] הם הלכו מפה באוטו משורין בשעה שש
בבוקר וליד כנען הי' [היה] מחסום עם כשני כותלים הגיע משטרה והרס המחסום והמשיכו הלאה והתחילו יריות
וכך המשיכו בתוך היריות כי הי' אוטו משורין עד ג'יב יסף ושם הי' [היה] למאות מהכנפיות ולא הי' [היו] יכולים להמשיך
הלאה ובאו הצבא ונכנסו אתם [איתם] בקרב ותפסו ששה מהכנפיות ושכן שלי שהי' [שהיה] ג"כ [גם כן] בנסיעה זו ספר [סיפר] לי שהוא
בעצמו ראו הששה בכלי זין מכף רגל עד ראש בלבוש מדי צבא סוריה ושאר הכנופיה התפזרו על ההרים
[…] רשמית מוסר שהיהודים תקפו על הערבים והוכרחו להשיב ועשה חיפוש ולקח הנשק כך מהפך
לילה ליום ויום ללילה לעיני השמש לא ראיתי עוד כזה ואיך אין לו בושה בפני עצמו סוף כל נקראו בריטניה
הגדולה ואיך יכולים אנשי ידע להפוך קערה על פיה היום אין יוצא ואין בא כי בטבריא [טבריה] ג"כ [גם כן] התחיל
והכריזו עוצר בית ועוצר דרכים ושוב אין אוטו יכול לנסוע מפה ולא מכל הסביבה כי כביש אחד הי'
לנסוע מפה הכביש טבריא [טבריה]-צפת וזה נסגר וממילא עוצר גם לנו וכן על מתולה והסביבה
היריות שישנן
כעת בוקעים לרקיע בלי הפסק והדורש חק וסדר אין נוקף אצבעו אף במים קרים להשקיט
הרוחות ולחקור על מה יורים ולמי יורים כי דורש שיהי' [שיהיה] כך ומחפש כל התחבולות לסדר העניין
שיתנהג ככה ומי יודע מה יוָלד מזה הכוחות של יהודים נחלשים מפעם לפעם והערבים ימ"ש [ימח שמם]
מקבלים תגבורת בכל יום מסוריה ועבר הירדן ועירק בכלי זינם בידם ומה יוכל לצמוח
[עמ' 2]
מזה עימנו להשי"ת [להשם יתברך] ולא אנו מצפים ומחכים שיפיל עליהם אימתה ופחד, במתולה [במטולה] עד כה שקט ב"ה וכן יעזור
השי"ת [השם יתברך] רק מה שא"א [אי אפשר] לו לצאת משם כי על הדרכים אין שקט רצה בכל לבו לבא [לבוא] באוטו משורין לפה ש.ז [שבוע זה]
והנהגים לא נתנו לו לנסוע ע"י היריות שישנן בדרכים אף באוטו משורין לא יש כ"כ פחד אמנם צריך
לחשוש גם בזה האחרים אין אף אחד בא מכל המושבות רק הבחורים שצריכים לצאת ולבא הם באים
ולא יותר וכך אנו מוכרחים לישב ולצפות לו יתברך לדואר א"א [אי אפשר] לילך ואין אנו הולכים והפקידים יהודים
שעובדים שם הולכים במשמר ואנשי צבא ושוטרים עומדים ע"י המחסום שנעשה ע"י הערבים והם עומדים
על צד היהודים ועובדים בדואר רק שעות ספורות וכך נוהג סדר של הממשלה הבריטית ימ"ש [ימח שמם] ברגע זו
נשמע שתי התפוצצות [התפוצצויות] ולא נודע ע"י מי ועל מה וכך נוהג השקט המרחם ירחם כבר על עמו וארצו ברחמים גדולים
בדבר המצות לא אוכל להבין מה יהי' [יהיה] לודמיר טרם באו ומי יודע אם יהי' [יהיה] אופים מצות בשנה זו שמעתי
שהממשלה אין ברצונה למסור קמח לפה לאפות בטענה שא"א [אי אפשר] להוביל המצות מפה לחוץ כי הדרך מסוכן
ויש מו"מ [משא ומתן] לקבל קמח עבור פה וגם בעד הסביבה שלנו ולא נגמר המו"מ הם טרם באו בדבר המצות.
בעדי לא אדע ולא אוכל לקבל על הכיון [הכיוון] כי אין טחנה פה לטחון החיטים לשם מצות ואין יכולים
לנסוע לחוץ להכשיר רחיים כי מפה לראש פינה סכנה גדולה היא כי באמצע הדרך ישנו
כמו יער ושם נמצאו [נמצאות] הכנפיות ויורים על כל מי שעובר מלבד על הערבים ולפעמים גם לא על בריט [בריטים]
ואין זה נוהג כסדר רק חושב בעזה"י [בעזרת השם יתברך] לכתוב לירושלים לשלוח א. או ב. רוטיל [?] מצות שמורה
אם יהיה סדר שאגד יכול לילך ולנסוע כי מי יודע מה יוָלד עוד ועד אז ירחם השי"ת כרגע
שוב שומעים קולות מזריקות רמונים בעירוב יריות לו יהי' תפ"א [תפוח אדמה] די ומספיק אז הי' יכולתי להסתפק
בתפ"א אמנם זה ביוקר נורא ביצים לא יכולים כבר פה להשיג אם נמצא משלמים יותר משלשה
גרא"י [גרוש ארץ ישראלי] בעד ביצה וזה מציאה אם יכולים להשיג, מצפים לישועה אביכם הדו"ש [הדורש שלומכם] באה"ר [באהבה רבה]
ומברך אתכם בלונ"ח [בלב ונפש חברו] בכל הטוב ולשמוע מכם אך בשו"ט [בשורות טובות]
אפרים
זוגתי בתי בני שיחי' [שיחיו] או"ש [אומרים שלום] לכם בר"ב [ברוב ברכות טובות]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 05.02.1948

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: כפר יחזקאל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה