נ.ב. למורי עליך לכתוב מהר, פן לא
ישיגנה עוד המכתב
חיפה, יום שבת, 2.11.63

בני יקירי, צר לי מאד על ששוב חלתה הפעוטונת שלנו. הדבר
מרגיז ביותר, משום שטרם נתגלה מקור התקפות החום הללו.
נקוה שתתגבר על כך המתוקה. כפי שהבינותי לא נתחדש מאומה
בענין שלה ועודכם מוסיפים להתישב בדעתכם. ברור, כי לנו אין
כל רשות או הצדקה להתערב בדבר או להכריע את הכף לכאן
או לכאן. הדבר כולו בידכם, רק לדעת אתם צריכים, כי
תחליטו אשר תחליטו – תמיד נעמוד לימינכם ונעזור במיטב
יכולתנו. אמש סעדו עמנו אהרן ורוזה. שניהם נזדקנו מאד,
במראיהם ובהליכותיהם. וביחוד רוזה, פשוט כואב הלב
לראותה מתקשה בדיבור ולשמוע את קולה שנשתנה כל כך.
אצבעותיה אינן מסוגלות להחזיק עצמים, ומתוך מאמץ להסתיר
זאת – היא נמצאת במבוכה תמידית. ודומני, כי גילויי אהבתו
ודאגתו של אהרן לרוזה משפיעים עליה בכיוון ההפוך, והיא
רואה את מצבה כחמור יותר. שניהם חיים על כדורים, שמתישים
את כוחותיהם, אך אהרן לפחות "גונב" לעתים מאכלים אסורים
עליו ונהנה במקצת. בראשית השבוע הבא תיבדק רוזה שנית על
ידי פייזר, וייתכן שצריך יהיה להתחיל את כל הפרשה מחדש.
מורילי נהנית מאד ממסעה, כותבת תכופות, והחליטה להיענות להזמנה
לפאריס ותשהה שם 8 ימים. אורי צלצל מירושלים ושאל מה בדבר
רחובות. אני סבור כי מן הראוי היה שתשלח לו כמה מילות תודה.
הם מצפים לתוספת בת בימים הקרובים ביותר. גיורא ותמר חיים כעת
בבית הוריו, ויישארו כאן עד סוף מארס, מועד הבחינות האחרונות.
אמא ואני בסדר, מהלכים במסלול הרגלי. כל הלילה ירד גשם סוחף,
לדעתי ירדו עשרות מילימטרים מעוקבים מים. ודאי גם אצלכם כך. בגינה
רקפות ראשונות וגם פטריות לבנות (שמפיניון). נשיקה לפישפשונות
ד"ש חם לאביה. עמוד בקשרים תכופים עמנו.
באהבה אבא

שלום לכם! מה דעתכם על אבוש?! אני ידעתי שיש דבר! אני דואגת על הקטנה?
תצלצל בים הרביעי. עם אין לי תורנות בשבת נבוא.
נשיקות לכלם. ממושי