אוֹצָרוֹת
1973 21 בנובמבר

במכתב מדן קפלנסקי, המשרת במילואים, ניכרים הערפל המדיני, השמועות והיעדר המידע על מועד השחרור מסואץ

דן קפלנסקי סואץ פורסם על ידי אורלי אילני
דן קפלנסקי על גדות תעלת סואץ, אוקטובר 1973

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

במכתב זה מ־21 בנובמבר 1973 ניכרים הערפל המדיני, השמועות והיעדר המידע על מועד השחרור. דן קפלנסקי מספר לעפרה רעייתו על המקלחת החמה שזכה לה בזכות אלתור של כמה חיילים. הוא מבקש ממנה לטפל בכמה עניינים ובעיקר מתרגש לקראת הלידה המתקרבת וההשפעה של התינוק על חייהם. דן קפלנסקי נולד בשנת 1944 בירושלים, ובשנת 1971 נשא לאישה את עפרה לבית גיארי, בת קיבוץ עין חרוד איחוד. במלחמת יום הכיפורים גויס דן לחטיבה 55, חטיבת המילואים של הצנחנים. חיילי החטיבה היו בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה ב־16 באוקטובר 1973. דן וחבריו לחטיבה היו חלק מן הכוח שחילץ את לוחמי גדוד 71 שנלכדו בקרב המר בכפר סרפיאום. בהמשך הם היו חלק מן הכוחות שכיתרו את הארמיה השלישית של הצבא המצרי עד כניעתם של המצרים והחתימה על הסכם הפרדת הכוחות. בכל חמשת החודשים שדן שירת במילואים

במכתב זה מ־21 בנובמבר 1973 ניכרים הערפל המדיני, השמועות והיעדר המידע על מועד השחרור. דן קפלנסקי מספר לעפרה רעייתו על המקלחת החמה שזכה לה בזכות אלתור של כמה חיילים. הוא מבקש ממנה לטפל בכמה עניינים ובעיקר מתרגש לקראת הלידה המתקרבת וההשפעה של התינוק על חייהם. דן קפלנסקי נולד בשנת 1944 בירושלים, ובשנת 1971 נשא לאישה את עפרה לבית גיארי, בת קיבוץ עין חרוד איחוד. במלחמת יום הכיפורים גויס דן לחטיבה 55, חטיבת המילואים של הצנחנים. חיילי החטיבה היו בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה ב־16 באוקטובר 1973. דן וחבריו לחטיבה היו חלק מן הכוח שחילץ את לוחמי גדוד 71 שנלכדו בקרב המר בכפר סרפיאום. בהמשך הם היו חלק מן הכוחות שכיתרו את הארמיה השלישית של הצבא המצרי עד כניעתם של המצרים והחתימה על הסכם הפרדת הכוחות. בכל חמשת החודשים שדן שירת במילואים ממערב לתעלת סואץ נותרה אשתו עפרה בבית בהיריון ראשון. דן הקפיד לכתוב בכל יום מכתב לעפרה על דפים מבלוק שמצא באחד מחדרי בית ספר בעיר סואץ. במכתביו דן מרבה לשאול על ההיריון והלידה המתקרבת ועל המשפחה ומשתף את עפרה בחוויותיו. בסוף ינואר 1974 זכה דן לחופשה מהצבא, לרגל הולדת הבן הבכור מאור. הוא קיבל אישור להישאר בבית עד הברית ורק אז לחזור למילואים, אך הודיעו לו שאין צורך בכך כיוון שהכוחות מתארגנים לנסיגה וחזרה לארץ. עם השנים נולדו לבני הזוג עוד שלוש בנות: ניצן, הדס ושני. כיום דן ועפרה חובקים יחד 11 נכדים מארבע משפחות ילדיהם.

כתב היד

עמוד 1/3

יום ד' 21.11.73

[עמוד 1]
עפרה שלי יקרה,
היום, גם לפי החישובים שלך ושל הדוקטור שלך את נכנסת לחודש השמיני.
עוד חודשיים מהיום ויצא תפארת יצירתנו לאויר העולם. בינתיים לאור המצב וכל מה
שעבר עלינו, אין לי כל כח דמיון כדי לחשוב על שנינו כהורים, על השינוי העצום
בכל חיינו שיחול החל בעוד חודשיים, על האחריות העצומה שתפול עלינו, על המאמץ
שלך וגם שלי בגידול, ויותר מאוחר גם בחינוך. וכל זה בעוד חדשיים בלבד שזו
תקופה של מה בכך בכל התקופה שעברנו ביחד עד כה. קשה לי מאד לאמר היום
אם אגיע לשחרור המיוחל עד לתאריך הנ"ל. כל נושא מועד השחרור מעורפל ולא ידוע
גם למפקדינו הבכירים. השמועות חוגגות כאן, וכמעט כל יום יש שמועה אחרת הסותרת
את הקודמת, וכולן ללא כל בסיס. היום, למשל, היה בביקור כאן קצין דת, ואחד
מאנשיו אמר שהם מכינים כבר את החנוכיות. אז קודם כל לא ברור אם הוא דיבר
ברצינות או בצחוק, ואם ברצינות מה זה צריך לאמר לגבינו. בקיצור, ערפל מחלט
וזה רק מגביר את התקוות שבכל זאת אהיה לידך בלידה, קצת לפניה, וכמובן כמה שיותר
זמן אחריה.
יש פה חבר'ה בעלי יכולת אילתור גבוהה וכך התברכנו היום במקלחת חמה.
אחד מאותם מאלתרים מצא עוקב מצרי אליו מחוברת משאבה. הוא הצליח להפעיל
אותה ולהעביר כך את מי העוקב בשני צינורות גומי מאולתרים למקלחת ישנה באחד
הבתים בסביבה. אחד מהצנורות הוביל מים רגילים ואילו השני עבר דרך דוד חימום
שגם הוא אולתר מחלקים של דודים ישנים ומוסק בנפט. היום חנכנו במקלחת חמה נפלאה
את ההמצאה הזו, וההרגשה נהדרת, מה עוד שאחריה ארוחה מבושלת עם צ'יפס, כדורי
בשר ברוטב, מרק חם וחמוצים. יש תקווה שגם נאלתר לנו מיטות ומזרונים ואז התנאים
יהיו שפירים לגמרי.
החבר'ה שתגברו אותנו לטובת החופשות – עזבו, וכך יאלצו לצמצם מעט את
קצב היוצאים, מה עוד שהיום יוצאים כולם ל-48 שעות. כך שנראה לי שתורי לחופשה שניה
יגיע אי-שם באמצע השבוע הבא, כלומר הבדל של שבועיים בין חופשה לחופשה.
זה לא נורא, כמובן שחשוב שהשבועיים הללו ימולאו במה שיותר מכתבים. ובינתיים לא
[עמוד 2]
הגיע אפילו אחד לרפואה מאז שחזרתי מהחופשה, הגיעה חבילונת לבנק ישראל, משהו
שנשלח לכל מגוייסי הבנק, היה בתוכו כובע צמר, 2 ספרי בלש, פנקס ועט ומכתב
מהמזכ"ל ובו דברי עדוד. סופר שם על 2 הרוגים מבין עובדי הבנק ושלושה נעדרים
(ביניהם דוד שלנו) וכן 3 פצועים במצב טוב. גויסו 284 מבין עובדי הבנק
אבל חלק מהם כבר שוחרר. בחופשה הבאה אקפוץ לשם לרגע למסור תודתי ולהראות את
עצמי. דרך אגב, הגיע פקיד סעד ובאמצעותו תיקנתי את פרטיך ברישום הצבאי שאינך
עובדת, וכך תקבלי הפרשי התשלומים שמגיעים לנו מהצבא, הוא ייעץ לקחת כל מה
שנותנים, ואח"כ כשיצטרכו להחזיר זה יהיה בתשלומים.
אני מקווה שאת כל העניינים הסידוריים את מסדירה. בקשר לרדיאטור
בכניסה. יש לקחת את הברז העליון (מוציאים אותו ע"י הברגת הבורג שבמרכזו)
לשים אותו במקום המתאים בתחתית הרדיאטור, לפתוח עד הסוף, ואח"כ להחזיר את
הברז למקומו. כך הרדיאטור הזה יחומם עם ההסקה הביתית, אם כי יכול
להיות שהנזילה תגבר עקב כך.
יש לי פה המון זמן לחשוב, אם זה בשמירות או בתצפיות השונות, ואת כמובן
הנושא העיקרי למחשבותי. אני מרגיש איך הקשר בינינו הוא מן קשר נהדר שמרגישים אותו
חזק חזק, אבל קשה לבטא אותו במילים. זו לא סתם אהבה בין 2 בני זוג שנישאו
א פעם ועתה מהוים משפחה. זו מן התאמה מחלטת בין איש ואשה שעוד לפני שלש
שנים לא ידעו אחד על קיומו של השני, ופתאום היום הם אינם יכולים לחיות בנפרד, התינוק
שיוולד לנו הוא רק תוצר טבעי לקשר הזה שבינינו. הוא יתגבר אותנו, אבל לא ישלים אותנו,
כי אין צורך להשלים קשרים שהם מושלמים כבר. אני מרגיש שכל התקופה האחרונה,
עם תהפוכותיה וקשייה, והחוויות שעוברות על שנינו, תהיה בסופו של דבר אפיזודה די
חולפת בתקופות אהבתנו. זמנית זה ישפיע חזק על הקשרים והאהבה, וזה
עקב הריחוק והגעגועים אבל במבט כללי זה לא ישפיע על יחסינו, ואני רוצה לקוות
שנצליח להעלים ולהדחיק מה שיותר את התקופה הזו מזכרונותינו. אמנם, כך אני מקווה,
תהיינה תוצאות שהן חיוביות בסופו של דבר, למלחמה הזו, ואני מדבר על הסדר באיזור,
וזה כמובן שישפיע עלינו, כמו על כל אחד אחר. אבל זה בטווח הארוך.
אני חייב לכתוב היום גם להורי ולדפי, וגם לענות לאלונה, כך שממך אצטרך,
[עמוד 3]
להפרד, להיום.
אני מחכה בקוצר לרוח [רוח] למכתב ראשון ממך על החופשה של שנינו ביחד
ורשמיך ממני ובכלל מהפגישה שלנו אחרי 40 יום, וגם על החופש שלך בעין חרוד,
ועל המצב בירושלים. אבל הדאר לא מגיע והפעם אני משוכנע שלא באשמתך. את
הרי כותבת כל יום (וכך גם אני אליך).
נחזיק מעמד שנינו בזכות אהבתנו, ונקווה לטוב, כלומר לשחרור מהר שלי,
(ולפי דעתי זה תלוי בהצלחת השיחות בק"מ ה-101 בדבר הנתקות כוחות. כי אז
לא יהיה מגע ישיר בין כוחותיהם ובינינו ואולי יוכלו לוותר עלינו ולשלחנו הביתה.
לכן עליכם כולכם שם בעורף להתפלל להנתקות הכוחות).
שמרי על עצמך היטב כמו עד היום, וגם על תינוקנו שבבטנך. ד"ש לכל
המשפחה והחברים.
מנשק ומחבק אותך באהבה בלי סוף
שלך
דן.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: דן קפלנסקי
מיקום: סואץ
תאריך: 21.11.1973

מקבל/ת המכתב

שם: עפרה קפלנסקי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

יום ד' 21.11.73

[עמוד 1]
עפרה שלי יקרה,
היום, גם לפי החישובים שלך ושל הדוקטור שלך את נכנסת לחודש השמיני.
עוד חודשיים מהיום ויצא תפארת יצירתנו לאויר העולם. בינתיים לאור המצב וכל מה
שעבר עלינו, אין לי כל כח דמיון כדי לחשוב על שנינו כהורים, על השינוי העצום
בכל חיינו שיחול החל בעוד חודשיים, על האחריות העצומה שתפול עלינו, על המאמץ
שלך וגם שלי בגידול, ויותר מאוחר גם בחינוך. וכל זה בעוד חדשיים בלבד שזו
תקופה של מה בכך בכל התקופה שעברנו ביחד עד כה. קשה לי מאד לאמר היום
אם אגיע לשחרור המיוחל עד לתאריך הנ"ל. כל נושא מועד השחרור מעורפל ולא ידוע
גם למפקדינו הבכירים. השמועות חוגגות כאן, וכמעט כל יום יש שמועה אחרת הסותרת
את הקודמת, וכולן ללא כל בסיס. היום, למשל, היה בביקור כאן קצין דת, ואחד
מאנשיו אמר שהם מכינים כבר את החנוכיות. אז קודם כל לא ברור אם הוא דיבר
ברצינות או בצחוק, ואם ברצינות מה זה צריך לאמר לגבינו. בקיצור, ערפל מחלט
וזה רק מגביר את התקוות שבכל זאת אהיה לידך בלידה, קצת לפניה, וכמובן כמה שיותר
זמן אחריה.
יש פה חבר'ה בעלי יכולת אילתור גבוהה וכך התברכנו היום במקלחת חמה.
אחד מאותם מאלתרים מצא עוקב מצרי אליו מחוברת משאבה. הוא הצליח להפעיל
אותה ולהעביר כך את מי העוקב בשני צינורות גומי מאולתרים למקלחת ישנה באחד
הבתים בסביבה. אחד מהצנורות הוביל מים רגילים ואילו השני עבר דרך דוד חימום
שגם הוא אולתר מחלקים של דודים ישנים ומוסק בנפט. היום חנכנו במקלחת חמה נפלאה
את ההמצאה הזו, וההרגשה נהדרת, מה עוד שאחריה ארוחה מבושלת עם צ'יפס, כדורי
בשר ברוטב, מרק חם וחמוצים. יש תקווה שגם נאלתר לנו מיטות ומזרונים ואז התנאים
יהיו שפירים לגמרי.
החבר'ה שתגברו אותנו לטובת החופשות – עזבו, וכך יאלצו לצמצם מעט את
קצב היוצאים, מה עוד שהיום יוצאים כולם ל-48 שעות. כך שנראה לי שתורי לחופשה שניה
יגיע אי-שם באמצע השבוע הבא, כלומר הבדל של שבועיים בין חופשה לחופשה.
זה לא נורא, כמובן שחשוב שהשבועיים הללו ימולאו במה שיותר מכתבים. ובינתיים לא
[עמוד 2]
הגיע אפילו אחד לרפואה מאז שחזרתי מהחופשה, הגיעה חבילונת לבנק ישראל, משהו
שנשלח לכל מגוייסי הבנק, היה בתוכו כובע צמר, 2 ספרי בלש, פנקס ועט ומכתב
מהמזכ"ל ובו דברי עדוד. סופר שם על 2 הרוגים מבין עובדי הבנק ושלושה נעדרים
(ביניהם דוד שלנו) וכן 3 פצועים במצב טוב. גויסו 284 מבין עובדי הבנק
אבל חלק מהם כבר שוחרר. בחופשה הבאה אקפוץ לשם לרגע למסור תודתי ולהראות את
עצמי. דרך אגב, הגיע פקיד סעד ובאמצעותו תיקנתי את פרטיך ברישום הצבאי שאינך
עובדת, וכך תקבלי הפרשי התשלומים שמגיעים לנו מהצבא, הוא ייעץ לקחת כל מה
שנותנים, ואח"כ כשיצטרכו להחזיר זה יהיה בתשלומים.
אני מקווה שאת כל העניינים הסידוריים את מסדירה. בקשר לרדיאטור
בכניסה. יש לקחת את הברז העליון (מוציאים אותו ע"י הברגת הבורג שבמרכזו)
לשים אותו במקום המתאים בתחתית הרדיאטור, לפתוח עד הסוף, ואח"כ להחזיר את
הברז למקומו. כך הרדיאטור הזה יחומם עם ההסקה הביתית, אם כי יכול
להיות שהנזילה תגבר עקב כך.
יש לי פה המון זמן לחשוב, אם זה בשמירות או בתצפיות השונות, ואת כמובן
הנושא העיקרי למחשבותי. אני מרגיש איך הקשר בינינו הוא מן קשר נהדר שמרגישים אותו
חזק חזק, אבל קשה לבטא אותו במילים. זו לא סתם אהבה בין 2 בני זוג שנישאו
א פעם ועתה מהוים משפחה. זו מן התאמה מחלטת בין איש ואשה שעוד לפני שלש
שנים לא ידעו אחד על קיומו של השני, ופתאום היום הם אינם יכולים לחיות בנפרד, התינוק
שיוולד לנו הוא רק תוצר טבעי לקשר הזה שבינינו. הוא יתגבר אותנו, אבל לא ישלים אותנו,
כי אין צורך להשלים קשרים שהם מושלמים כבר. אני מרגיש שכל התקופה האחרונה,
עם תהפוכותיה וקשייה, והחוויות שעוברות על שנינו, תהיה בסופו של דבר אפיזודה די
חולפת בתקופות אהבתנו. זמנית זה ישפיע חזק על הקשרים והאהבה, וזה
עקב הריחוק והגעגועים אבל במבט כללי זה לא ישפיע על יחסינו, ואני רוצה לקוות
שנצליח להעלים ולהדחיק מה שיותר את התקופה הזו מזכרונותינו. אמנם, כך אני מקווה,
תהיינה תוצאות שהן חיוביות בסופו של דבר, למלחמה הזו, ואני מדבר על הסדר באיזור,
וזה כמובן שישפיע עלינו, כמו על כל אחד אחר. אבל זה בטווח הארוך.
אני חייב לכתוב היום גם להורי ולדפי, וגם לענות לאלונה, כך שממך אצטרך,
[עמוד 3]
להפרד, להיום.
אני מחכה בקוצר לרוח [רוח] למכתב ראשון ממך על החופשה של שנינו ביחד
ורשמיך ממני ובכלל מהפגישה שלנו אחרי 40 יום, וגם על החופש שלך בעין חרוד,
ועל המצב בירושלים. אבל הדאר לא מגיע והפעם אני משוכנע שלא באשמתך. את
הרי כותבת כל יום (וכך גם אני אליך).
נחזיק מעמד שנינו בזכות אהבתנו, ונקווה לטוב, כלומר לשחרור מהר שלי,
(ולפי דעתי זה תלוי בהצלחת השיחות בק"מ ה-101 בדבר הנתקות כוחות. כי אז
לא יהיה מגע ישיר בין כוחותיהם ובינינו ואולי יוכלו לוותר עלינו ולשלחנו הביתה.
לכן עליכם כולכם שם בעורף להתפלל להנתקות הכוחות).
שמרי על עצמך היטב כמו עד היום, וגם על תינוקנו שבבטנך. ד"ש לכל
המשפחה והחברים.
מנשק ומחבק אותך באהבה בלי סוף
שלך
דן.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: דן קפלנסקי
מיקום: סואץ
תאריך: 1974-01-09

מקבל/ת המכתב

שם: עפרה קפלנסקי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות