אוֹצָרוֹת
1973 24 באוקטובר

במ רחל כותבת לאחותה על ציפייתה לשלום עם כניסתה של הפסקת האש במלחמת יום כיפור

רחל שנרב פתח תקווה פורסם על ידי deganit goldblat
איגרת האוויר המקורית שנשלחה מרחל לשרה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

הפסקת האש לסיום מלחמת יום כיפור נכנסה לתוקפה היום, אך בלילה עוד נשמעו קולות מלחמה. המלחמה משפיעה על כתיבתה של רחל לאחותה שרה, שנמצאת בארה"ב. רחל מספרת על השבויים, הנעדרים, ההרוגים והפצועים. היא מייחלת לשלום, אך מתקשה להאמין שאפשר להגיע לשלום עם הערבים. היא מספרת על בן דודן שהגיע לחופשה מהמלחמה ועל ניחומי האבלים שהיא הולכת אליהם. החיפוש אחר שבויים מעסיק מאוד את כולם, ורחל מבקשת משרה שתנסה לזהות אנשים מוכרים בשידורי הטלוויזיה האמריקנית. והיא בעיקר מעדכנת על המצב בארץ, ההצלחות בצד הישראלי והאבדות. רחל מספרת על ילדיה ועל השפעת המלחמה עליהם ותוהה מדוע לא מגיעים מכתבים משרה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי'

הפסקת האש לסיום מלחמת יום כיפור נכנסה לתוקפה היום, אך בלילה עוד נשמעו קולות מלחמה. המלחמה משפיעה על כתיבתה של רחל לאחותה שרה, שנמצאת בארה"ב. רחל מספרת על השבויים, הנעדרים, ההרוגים והפצועים. היא מייחלת לשלום, אך מתקשה להאמין שאפשר להגיע לשלום עם הערבים. היא מספרת על בן דודן שהגיע לחופשה מהמלחמה ועל ניחומי האבלים שהיא הולכת אליהם. החיפוש אחר שבויים מעסיק מאוד את כולם, ורחל מבקשת משרה שתנסה לזהות אנשים מוכרים בשידורי הטלוויזיה האמריקנית. והיא בעיקר מעדכנת על המצב בארץ, ההצלחות בצד הישראלי והאבדות. רחל מספרת על ילדיה ועל השפעת המלחמה עליהם ותוהה מדוע לא מגיעים מכתבים משרה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
בע"ה יום ד' 24.10.73
שרהלה יקרה שלום לך,
את מס' הטלפון שלך לא מצאנו, ועד כה לא קיבלנו ממך שום מכתב,
שמענו שאתמול בבקר שוב טלפנת אך ממש ברגעים אלא [אלו] נכנסה
שביתת הנשק לתוקפה אתמול והלילה עוד נטשה כזו מלחמה
כבדה במצרים בודאי שמעת שקטרנו [שכתרנו] להם את איסמעלי'ה כך
שעכשיו מבחינה מדינית ושטחים אנחנו ממש על הגובה ויש על מה
לשאת ולתת, כזו מלחמה קשה, שרהלה אני אומרת לך שלא נדע
והלואי ויסדרו וידינו [וידונו] על שלום אבל קשה מאד להאמין עם
הערבים אף פעם לא יהי'ה שלום, נבלות כאלו, גם החרמון
ב"ה בידינו שם נלחמו הגולני והצנחנים מלחמות הקרבה
ממש הם היו למעלה ושלנו טפסו על הרים והתקדמו וכבשו
אני אומרת לך רק שיהיו בריאים החברה האלה, כ"כ הרבה
מכרים שנפלו ושנשבו ונעדרים, איום ממש איום מוכרחים
ממש לעשות הסדר שלא נדע מלחמות יותר, בעלה של רותי
מונק נעדר לא יודעים מה איתו וכלם מקוים שהוא שבוי
במצרים והעקר שהוא חי! הבן של אליעזר ברויאר מכפר אליהו
שבוי במצרים, עוד 2 חברי[ם] מישיבת שעלבים שבויים במצרים
אך אני משוגעת להתחיל לכתוב את כל הצרות אולי
עד שתקבלי את המכתב יהי'ה כבר חילוף שבויים. אנחנו
הולכים לנחם אבלים וזה באמת כ"כ קשה והלב נשבר כלם [כולם]
מקוים עכשיו לטוב, טוב נפסיק אני עוד מרוגשת מהשמועות
אספר לך דברים יותר משמחים.
אתמול סיפרנו את לאהל'ה שלנו השיער שלה לא הי'ה בסדר
כ"כ דק ונשר לה נורא, אבל היא נראת כעת כ"כ נחמד ויותר
מלאה נצלם אותה ונשלח לך, היא אמרה כל הזמן "אבל
עד ששרה תבוא זה יהי'ה שוב ארוך?" עלי'ה המלחמה אכי [הכי]
השפיעה היא מבינה טוב מאד וכשאומרים ברדיו שהפלנו להם
[עמוד 2]
2
מטוסים אז היא מוחא [מוחאת]
כפיים, היא לומדת נהדר
ומתקדמת יפה.
נדב נהפך לפרשן מדיני
קורא את כל העיתונים
מחוה את דעתו הוא די
נהנה מכל הברדק הזה
שיהי'ה בריא טוב שהם
לא רואים ומרגישים את
הנורא שבמלחמה. חובב
שובב בצורה לא רגילה
ממש קשה לתאר יש לו
מרץ לא רגיל ומרב
ב"ה מותק אבל היא ממש
איגרמנית, פחדנית ועדיין
עושה פיפי במיטה, מסכנה
היא כ"כ מתבישת אבל
אנחנו לא שמים על זה
גם זה יעבור.
3
אתמול בערב אורי איגרמן
קיבל חֹפש של כמה שעות
דודה גיזה טלפנה ואני
דברתי אתו, כזה מותק
בחיי הוא הי'ה בחזית
כל הזמן, חובש קרבי,
הוא עזב מזמן את חיל
הים, הוא אמר שהיה
נורא זיפט ועכשיו ב"ה כבר
יותר טוב. מסרתי לו ד"ש
חם ממך. למה לא
מקבלים ממך שום מכתב
כ"כ מענין לשמוע מה
אתם רואים ושומעים בכל
אופן תסתכלי טוב בטלוויזי'ה
על השבויים שלנו בסורי'ה
ובמצרים אולי תוכלי לגלות
מכיר שחושבים אותו
לנעדר? שרה'לה שלום
והרבה נשיקות להת' בשמחות
שלך רחל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 24.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
בע"ה יום ד' 24.10.73
שרהלה יקרה שלום לך,
את מס' הטלפון שלך לא מצאנו, ועד כה לא קיבלנו ממך שום מכתב,
שמענו שאתמול בבקר שוב טלפנת אך ממש ברגעים אלא [אלו] נכנסה
שביתת הנשק לתוקפה אתמול והלילה עוד נטשה כזו מלחמה
כבדה במצרים בודאי שמעת שקטרנו [שכתרנו] להם את איסמעלי'ה כך
שעכשיו מבחינה מדינית ושטחים אנחנו ממש על הגובה ויש על מה
לשאת ולתת, כזו מלחמה קשה, שרהלה אני אומרת לך שלא נדע
והלואי ויסדרו וידינו [וידונו] על שלום אבל קשה מאד להאמין עם
הערבים אף פעם לא יהי'ה שלום, נבלות כאלו, גם החרמון
ב"ה בידינו שם נלחמו הגולני והצנחנים מלחמות הקרבה
ממש הם היו למעלה ושלנו טפסו על הרים והתקדמו וכבשו
אני אומרת לך רק שיהיו בריאים החברה האלה, כ"כ הרבה
מכרים שנפלו ושנשבו ונעדרים, איום ממש איום מוכרחים
ממש לעשות הסדר שלא נדע מלחמות יותר, בעלה של רותי
מונק נעדר לא יודעים מה איתו וכלם מקוים שהוא שבוי
במצרים והעקר שהוא חי! הבן של אליעזר ברויאר מכפר אליהו
שבוי במצרים, עוד 2 חברי[ם] מישיבת שעלבים שבויים במצרים
אך אני משוגעת להתחיל לכתוב את כל הצרות אולי
עד שתקבלי את המכתב יהי'ה כבר חילוף שבויים. אנחנו
הולכים לנחם אבלים וזה באמת כ"כ קשה והלב נשבר כלם [כולם]
מקוים עכשיו לטוב, טוב נפסיק אני עוד מרוגשת מהשמועות
אספר לך דברים יותר משמחים.
אתמול סיפרנו את לאהל'ה שלנו השיער שלה לא הי'ה בסדר
כ"כ דק ונשר לה נורא, אבל היא נראת כעת כ"כ נחמד ויותר
מלאה נצלם אותה ונשלח לך, היא אמרה כל הזמן "אבל
עד ששרה תבוא זה יהי'ה שוב ארוך?" עלי'ה המלחמה אכי [הכי]
השפיעה היא מבינה טוב מאד וכשאומרים ברדיו שהפלנו להם
[עמוד 2]
2
מטוסים אז היא מוחא [מוחאת]
כפיים, היא לומדת נהדר
ומתקדמת יפה.
נדב נהפך לפרשן מדיני
קורא את כל העיתונים
מחוה את דעתו הוא די
נהנה מכל הברדק הזה
שיהי'ה בריא טוב שהם
לא רואים ומרגישים את
הנורא שבמלחמה. חובב
שובב בצורה לא רגילה
ממש קשה לתאר יש לו
מרץ לא רגיל ומרב
ב"ה מותק אבל היא ממש
איגרמנית, פחדנית ועדיין
עושה פיפי במיטה, מסכנה
היא כ"כ מתבישת אבל
אנחנו לא שמים על זה
גם זה יעבור.
3
אתמול בערב אורי איגרמן
קיבל חֹפש של כמה שעות
דודה גיזה טלפנה ואני
דברתי אתו, כזה מותק
בחיי הוא הי'ה בחזית
כל הזמן, חובש קרבי,
הוא עזב מזמן את חיל
הים, הוא אמר שהיה
נורא זיפט ועכשיו ב"ה כבר
יותר טוב. מסרתי לו ד"ש
חם ממך. למה לא
מקבלים ממך שום מכתב
כ"כ מענין לשמוע מה
אתם רואים ושומעים בכל
אופן תסתכלי טוב בטלוויזי'ה
על השבויים שלנו בסורי'ה
ובמצרים אולי תוכלי לגלות
מכיר שחושבים אותו
לנעדר? שרה'לה שלום
והרבה נשיקות להת' בשמחות
שלך רחל

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רחל שנרב
מיקום: פתח תקווה
תאריך: 1975-08-31

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות