יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם בן זוגה של שולמית חביב נמצא בשליחות, והיא כותבת לו על מלחמת העצמאות ועל ההתעצמות הצבאית
סיפור רקע
מכתבה של שולמית חביב לבן זוגה זרובבל, העושה בשליחות היישוב בדרום אמריקה, נכתב לאחר הכרזת העצמאות, ובסערת המלחמה. שולמית מדווחת על ההתעצמות הצבאית, על הציפייה להפוגה ועל המכתב שהתקבל מאמנון, בנם, הנלחם בנגב. ברגע האחרון לפני שליחת המכתב מתרחשת ההפצצה המצרית על ראשון לציון בעוד שולמית שוהה לא הרחק ממקום ההפצצה, והיא ממהרת לעדכן על שאירע.
המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
ארועי התקופה
כתב היד
6.6
יקירי
סוף סוף הגיענוּ מכתבך מיום 17.5 אשר נשלח אלי מחיפה ע"י הדֹאר,
ולא ידוע לי כיצד הגיע ארצה. הפתעה גדולה ושמחה רבה היתה זוּ
לנוּ, לאחר תקופה כה ארוכה של צפיה. חיינוּ עתה כה עשירים הם
במאורעות וחויות עד כי הזמן הנוקף נראה ארֹך ורב. ולא בכדי עובר
עלינו הזמן. תוך סערת המלחמה, מדינתנוּ מוקמת ומתקדמת באפן
נִיכָּר ומורגש. כל השֵרוּתים שנעזבוּ מתחדשים והתֹהוּ וָבֹהוּ שהורישה הממשלה
הקודמת מתחסל והולך. גם כֹחנוּ הצבאי גובר מיום ליום, כבר מופיע
הנשק הכבד שכֹה צִפוּ לוֹ לוֹחֲמֵינו האמיצים, בכל החזיתות בארץ. מטוסֵי
הקרב שלנוּ כבר הראוּ את נחת זרועם למפציצים המצריים. יודע אתה
ומרגיש כי כל משורין, כל ג'יפ וכל אופנוע החולף על פניך ברחוב, שלנוּ הוא
ושֶלָנוּ הם הבחורים הנוהגים בוֹ ואצים לחזית. קשה להרגיע את ההרגשה הממלאה
אחר הלב יומם ולילה, בהכרה ברורה ומתחת לסף ההכרה. גדולה עתה המתיחות
והצפיה לקראת ה"הפוגה", אשר בהשגתיה מטפל בקדחתנות הרוזן ברנַדוט משוודיה,
המתווך מטעם או"מ. ברור שאם גם תצא לפֹעל הפוגה זוּ, הרי לא תמשך זמן
רב, ובכל זאת כה משתוקקת אני לה, כה נמשכת אני אחרי תקוה זוּ.
קבלנו מכתב מאמנון לפני ימים מספר ובוֹ גם מכתב מיוחד אליך, מכתב אשר
רוצה אני כי יגיע לידיך, ומשוּם כך החלטתי לא לשלחוֹ עד אם יתברר כי
המכתבים כבר נשלחים ומגיעים לתעודתם. לכן לפי שעה כותבת אני ושולחת
אותם מבלי לדעת אם תקבְלֵם ביום מן הימים. על אף כל ההודעות הרשמיות
כי דֹאר האויר לארצות הברית נתחדש, טרם הגיע הנה משהוּ משם. אחכה אם
כן עוד כמה ימים ועם קבלת המכתב הראשון משם, אשלח אליך בדרך זוּ את
מכתבוֹ של אמנוֹנֵנוּ, ובינתים ארגיעך כי שלום לוֹ ועל אף המצאוֹ באחת החזיתות
העִקָריוֹת, רוּחוֹ איתנה, אמיצה ומרוממת. בימים האחרונים שורר שם כנראה
שקט ומצפה אני לידיעות נוספות ממנוּ. לא אוכל להאריך ברגע זה
ואיני רוצה להשהות את מכתבֵי רם ותרצה, אכתֹב בימים הקרובים שוב.
מהרתי להרגיעך ע"י מברק מיד לאחר ההפצצה על ראשון. הנה כי כן טעמנוּ
גם אנוּ טעם זה מהוּ ומוכרחה אני לומַר כי לא היה זה כלל כ"כ נורא,
בשבילי בכל אפן, כפי שמצטַיֵר הדבר בדמיון. אני נמצאתי במקרה אותה שעה
בשוּק, עמדתי באחת החנויות הקטנות שם, וחשבתי בלבי: הנה יש לי מושג
מה מהעובר על אמנון ועל כל חילינוּ הנערצים. שוּם פחד לא היה בלבי,
גם לא האמנתי כי הפגיעה כֹה קרובה ורצינית. נפגעה בעקר סביבת דרום-
יהודה והכביש. בית אבא שלי לא נפגע, אם כי רסיסים חדרוּ דרך התריס לדירת
שמואל, אך לכלם שלום. בוֹ ביום הופלוּ שני המפציצים ע"י מטוסי הקרב שלנוּ
ומאז לא נסוּ יותר להתגַרוֹת בָּנוּ. רם כתב לך כנראה פרטים בנידון זה ולא
אתעכב אני עליהם. שלחתי הפעם את הטלגרמה באמצעות יוסף בניורק, בשביל
להחיש את בֹּאָה אליך, ולקמץ בהוצאות, ואקוה כי הגיעתך למועד הנכון.
מחכה אני יום יום למכתבים נוספים ממך כי הרי לא כתבת עוד כלום מכל
מה שעבר עליך במשך התקופה האחרונה, מאז הפסק הדֹאַר, על שלומך
ומצב בריאותך וכן על העבודה והפעולות. אבא שלך היה פה היום בלכתוֹ
אל סגל בשביל לכתֹב אליך על ידוֹ וגם אמא שלך היתה פה לפנות ערב
הכל מחכים למכתביך, ומקוה אני שלא נחכה עוד זמן רב.
היה שלום וחזק ועֲבֹד בהצלחה, כי הצלחתכם שם תעזֹר לנצחון פה.
נשיקות חמות משלך שולמית
רב שלום לאורי.
הקבלת את מכתבַי ע"י ה"קֵדְמָה"?
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
