אוֹצָרוֹת
1928 25 בפברואר

בנימין כותב מפריז למשפחתו שבישראל על מצבו החברתי ועל מצבו הלימודי

בנימין צ'לנוב פריז, צרפת פורסם על ידי מערכת אוצרות
רבקה ובנימין צ'לנוב

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

בנימין צ'לנוב הלומד אדריכלות בפריז מצוי בעיצומן של עבודות סוף הסמסטר. את העבודה הקשה והשגרה מפירה לפי דיווחיו העובדה ששותפו לחדר או לדירה מוניה התארס לדיפי טריבוס, בת עשירים מקומית. הוא מקנא מאוד בחבר, אך שותף מלא בחגיגות וגם נהנה מהן כשהן מזמנות לו עוד הזמנות למסיבות וכן היכרות עם החיים הטובים של עיר האורות.

בנימין צ'לנוב הלומד אדריכלות בפריז מצוי בעיצומן של עבודות סוף הסמסטר. את העבודה הקשה והשגרה מפירה לפי דיווחיו העובדה ששותפו לחדר או לדירה מוניה התארס לדיפי טריבוס, בת עשירים מקומית. הוא מקנא מאוד בחבר, אך שותף מלא בחגיגות וגם נהנה מהן כשהן מזמנות לו עוד הזמנות למסיבות וכן היכרות עם החיים הטובים של עיר האורות.

כתב היד

עמוד 1/3

[ללא תאריך ומקום – כנראה מ-25 או סוף פברואר 1928]

אימאל'ה ופאני יקרות,
נהייתי בן עשרים, אם כי לא קרה באותו יום שום דבר מיוחד. הייתי כל כך עסוק עם העבודה שלא היה באפשרותי לארגן דבר. רק בארוחת הצהרים שתיתי בקבוק בורדו יחד עם חבריי הצרפתיים לבריאותך אימא. זה היה יום לפני הגשת העבודה וכבר קיבלתי תוצאה חיובית. זה אומר שכבר סיימתי את ההיבטים האנליטיים. הייתי צריך להגיש שתי עבודות על מנת לקבל אישור להתחיל את הפרויקטים.
אך כל זה כלום לעומת החדשה שמוניה נהיה חתן כבר שבוע ימים. כלתו דיפי טריבוס שאותה פאני כנראה מכירה מברלין. שניהם משונים ונורא מצחיקים ביחוד בימים הראשונים. ארוחות הערב המשותפות שלנו כמובן נגמרו. מוניה בקושי נמצא בבית. כשהוא כאן הוא מתגלח כל דקה, חדרו רווי בריח בשמים ועל שולחנו ניתן למצוא זוג כפפות נשים. השד יודע מה קורה פה, ואני נורא מקנא למרות שלא מראה לו זאת. אני כמובן הייתי אצל משפחת טריבוס כאשר הוכרז על האירוע בפני לכל הקרובים והחברים. אכלנו, שתינו, רקדנו. שם אצלם פגשתי בחורה יהודיה ממוצא רוסי מפריז ואת משפחתה (משפחה טובה מאד כפי שלחשה לי אחר כך גב' טריבוס). רקדתי איתה כל הערב וזכיתי להצלחה כזו שהוזמנתי למסיבת ריקודים שלשם נדרש ממנה לבוא עם בן זוג לריקוד. כמו שאתם רואים, אני ממש גאה בהצלחתי הזאת. העניין הוא שמורתה לריקוד ערכה מסיבה לתלמידותיה, תלמידיה ומכריה. לראשונה הייתי בבית משפחה צרפתית ממשית עשירה, ותאמינו לי שזה מאד מצא חן בעיני. רק שאחרי אותו ערב חשתי קנאה וחשק להיות עשיר, אבל בבוקר זה עבר. הכל היה מפואר. משרת הגיש שמפניה ועוגיות שממש נמסו בפה. בעלת הבית הציגה אותי בתור רקדן ואני רקדתי ארבע שעות ברצף ובכך מאד שימחתי אותה. מלבד זאת היה משתה בחדרו של מוניה אמנם בסגנון אחר: שרנו שירים, היינו שתויים ושמחים, והיה ממש טוב.
כל זה היה בימים שבת וראשון, ואילו ביום שני בבוקר שבתי אל הלוח והסרגל. העבודה הראשונה שעלי להגיש ב15 לחודש הינה בגאומטריה הנדסית. לגבי המכשיר כתבתי לברלין למיכאל צ'לנוב וקיבלתי ממנו מכתב מאד נחמד בו מסר לכולכם דרישת שלום מדודה סופיה שליד ביתה הוא הבטיח לקנות ולהכין את כל הנדרש. אני כבר שלחתי לו כסף ועניתי במכתב ארוך וחביב. את סוניה מזמן לא ראיתי ומתכוון לבקר אצלה בקרוב. אני מתכתב איתה ויודע שהיא קיבלה מכם מכתב.
לגבי חליפה, אימא, לדעתי את לא צודקת. אם אני אקנה לי חליפה חדשה לימי חול אז לימי חגים תישאר החליפה הנוכחית, ואז תהיה לי חליפה טובה ליום יום. עכשיו תראי מה יקרה אם אני אלך לפי מה שתכננתי שאמנם זה אמור לעלות 200 פרנק יותר. אם אני אתפור לי חליפה חדשה באמת טובה, אז תהיה לי גם חליפה חגיגית חדשה וגם הנוכחית היפה תהפוך לחליפה יומיומית. הרי היא לא מוכרחה להיות אפורה על מנת לשמש ליומיומית. לפי דעתי שווה להשקיע 200 פרנק יותר כי הרי החפץ הזה יישאר למשך שנתיים – שלוש וההבדל בין שתי התוצאות עצום. טוב, עכשיו כבר חצות. אני הולך לישון. אימא, אני שיננתי כל היום ואם אכשל לא תהיה זו אשמתי כי זה הרי עלול לקרות אפילו לתלמיד הכי טוב, בייחוד כאשר מאות תלמידים עוברים לפני אותו פרופסור. נשיקות עזות. בני.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: בנימין צ'לנוב
מיקום: פריז, צרפת
תאריך: 25.02.1928

מקבל/ת המכתב

שם: רבקה ופניה צ'לנוב
מיקום: חיפה, פלשתינה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

[ללא תאריך ומקום – כנראה מ-25 או סוף פברואר 1928]

אימאל'ה ופאני יקרות,
נהייתי בן עשרים, אם כי לא קרה באותו יום שום דבר מיוחד. הייתי כל כך עסוק עם העבודה שלא היה באפשרותי לארגן דבר. רק בארוחת הצהרים שתיתי בקבוק בורדו יחד עם חבריי הצרפתיים לבריאותך אימא. זה היה יום לפני הגשת העבודה וכבר קיבלתי תוצאה חיובית. זה אומר שכבר סיימתי את ההיבטים האנליטיים. הייתי צריך להגיש שתי עבודות על מנת לקבל אישור להתחיל את הפרויקטים.
אך כל זה כלום לעומת החדשה שמוניה נהיה חתן כבר שבוע ימים. כלתו דיפי טריבוס שאותה פאני כנראה מכירה מברלין. שניהם משונים ונורא מצחיקים ביחוד בימים הראשונים. ארוחות הערב המשותפות שלנו כמובן נגמרו. מוניה בקושי נמצא בבית. כשהוא כאן הוא מתגלח כל דקה, חדרו רווי בריח בשמים ועל שולחנו ניתן למצוא זוג כפפות נשים. השד יודע מה קורה פה, ואני נורא מקנא למרות שלא מראה לו זאת. אני כמובן הייתי אצל משפחת טריבוס כאשר הוכרז על האירוע בפני לכל הקרובים והחברים. אכלנו, שתינו, רקדנו. שם אצלם פגשתי בחורה יהודיה ממוצא רוסי מפריז ואת משפחתה (משפחה טובה מאד כפי שלחשה לי אחר כך גב' טריבוס). רקדתי איתה כל הערב וזכיתי להצלחה כזו שהוזמנתי למסיבת ריקודים שלשם נדרש ממנה לבוא עם בן זוג לריקוד. כמו שאתם רואים, אני ממש גאה בהצלחתי הזאת. העניין הוא שמורתה לריקוד ערכה מסיבה לתלמידותיה, תלמידיה ומכריה. לראשונה הייתי בבית משפחה צרפתית ממשית עשירה, ותאמינו לי שזה מאד מצא חן בעיני. רק שאחרי אותו ערב חשתי קנאה וחשק להיות עשיר, אבל בבוקר זה עבר. הכל היה מפואר. משרת הגיש שמפניה ועוגיות שממש נמסו בפה. בעלת הבית הציגה אותי בתור רקדן ואני רקדתי ארבע שעות ברצף ובכך מאד שימחתי אותה. מלבד זאת היה משתה בחדרו של מוניה אמנם בסגנון אחר: שרנו שירים, היינו שתויים ושמחים, והיה ממש טוב.
כל זה היה בימים שבת וראשון, ואילו ביום שני בבוקר שבתי אל הלוח והסרגל. העבודה הראשונה שעלי להגיש ב15 לחודש הינה בגאומטריה הנדסית. לגבי המכשיר כתבתי לברלין למיכאל צ'לנוב וקיבלתי ממנו מכתב מאד נחמד בו מסר לכולכם דרישת שלום מדודה סופיה שליד ביתה הוא הבטיח לקנות ולהכין את כל הנדרש. אני כבר שלחתי לו כסף ועניתי במכתב ארוך וחביב. את סוניה מזמן לא ראיתי ומתכוון לבקר אצלה בקרוב. אני מתכתב איתה ויודע שהיא קיבלה מכם מכתב.
לגבי חליפה, אימא, לדעתי את לא צודקת. אם אני אקנה לי חליפה חדשה לימי חול אז לימי חגים תישאר החליפה הנוכחית, ואז תהיה לי חליפה טובה ליום יום. עכשיו תראי מה יקרה אם אני אלך לפי מה שתכננתי שאמנם זה אמור לעלות 200 פרנק יותר. אם אני אתפור לי חליפה חדשה באמת טובה, אז תהיה לי גם חליפה חגיגית חדשה וגם הנוכחית היפה תהפוך לחליפה יומיומית. הרי היא לא מוכרחה להיות אפורה על מנת לשמש ליומיומית. לפי דעתי שווה להשקיע 200 פרנק יותר כי הרי החפץ הזה יישאר למשך שנתיים – שלוש וההבדל בין שתי התוצאות עצום. טוב, עכשיו כבר חצות. אני הולך לישון. אימא, אני שיננתי כל היום ואם אכשל לא תהיה זו אשמתי כי זה הרי עלול לקרות אפילו לתלמיד הכי טוב, בייחוד כאשר מאות תלמידים עוברים לפני אותו פרופסור. נשיקות עזות. בני.

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אביב יצחקי
מיקום: שארם א שייח

מקבל/ת המכתב

שם: רבקה ופניה צ'לנוב
מיקום: חיפה, פלשתינה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות