מנשה עטר כותב מהמילואים, מקדיש לכל אחת מבנותיו כמה מילים ומבקש שיתנהגו יפה אחת לשנייה

מנשה עטר כותב מהמלחמה על הבסיס שהוא נמצא בו ועל השק״ם, ומודה לבנותיו על הציורים

מנשה עטר כותב למשפחתו, מייחל לחופשה של יום מהמילואים ומעדכן שהצוות התגבש למשפחה של ממש

מנשה עטר שומר את מכתבי הבנות כקמע ומקדיש להן כמה משפטים במכתביו מן המלחמה

מנשה עטר דואג למשפחתו בזמן המלחמה, הוא תוהה כיצד אהובתו מסתדרת עם המקלטים, עם האוכל ועם מצב הרוח

עיצ בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים מנשה כותב למשפחתו שהמצב משתפר מיום ליום, אך אין חופשה קרובה

מנשה עטר כותב מהמילואים למשפחתו על געגועיו הגוברים ועל תקוותו שהמלחמה תסתיים כשמצרים תובס לגמרי

מנשה עטר מרגיש שהזמן חולף מהר במלחמה, הוא שואל לשלום בנותיו וכותב שהצבא דואג לכל צרכיו

מנשה עטר שמח על כל קשר עם משפחתו מהמילואים, ומדגיש שלעיתים התור לטלפון אורך שעתיים

מנשה, שמשרת במילואים, דואג למצב הכלכלי של משפחתו