בעקבות קשיים בזוגיות מאירה מבקשת מבן זוגה לדבר עימה בכנות
סיפור רקע
דבר נפל בין מאירה והחבר עודד, והיא מחליטה לכתוב על כך בגלוי ומבקשת גם מעודד תשובות כנות. היא מספרת קצת על הלימודים, על פעילות הגדנ"ע המתקרבת ועל השיפוץ בבית הוריה, אך מה שמטריד אותה הוא היחסים עם עודד.
מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר.
מאירה הייתה אשת
מאירה שמיר ז"ל הייתה בתם של שושנה ואריה שילדקראוט ואחותו של יוש (ישעיהו) מגן ז"ל. מאירה נולדה ב־26 ביוני 1940 בחיפה, ובשנותיה הראשונות גדלה בנהרייה. רוב ימי ילדותה ונעוריה עברו עליה בטבעון, שם הייתה פעילה בתנועת "הנוער העובד והלומד". מאירה הייתה ספורטאית בבית הספר, מדריכה לריקודי עם וחקלאית, ובשעות הפנאי "תולעת ספרים", רוקמת, וסורגת. היא שירתה בגרעין הנח"ל "שריג", ולמדה חינוך בסמינר "אורנים" בטבעון. בהיותה במחנה עבודה בקיבוץ נתיב הל"ה פגשה מאירה את עודד שמיר ונישאה לו, ולזוג נולדה בת יחידה, שגית. בשנים 1960–1969 שהתה משפחת שמיר בפריז בשליחות מטעם משרד החוץ, ומאירה הייתה רל"שית השגריר.
מאירה הייתה אשת חינוך שהובילה וחינכה דורות של תלמידים. היא הייתה גננת בקיבוצים נען, נחל עוז ומפלסים, מורה בבית הספר הישראלי בפריז ומורה לעברית באולפן של הסוכנות היהודית. לימים עברה הסבה לחינוך מיוחד ולתפקידי ניהול ופיקוח. היא הייתה המנהלת המיתולוגית של "כיתות תצפית" בירושלים וזכתה בפרס החינוך על מפעל חיים זה. מאירה הייתה אישה מלאת חיים, סבתא מסורה ואשת תרבות. היא נפטרה בגיל 76 בעקבות צנתור שהסתבך.
כתב היד
3.10.56
לך יקר רוב שלומות!
זה אך היום קיבלתי את מכתבך [והרני] עובר היום עליו.
רבות אין לספר כי למעשה אין כל חדש.
בבית נורא בלגן מאחר שמסידים וצובעים. ובכלל קשה כבר להכירו.
בחיי זה מוצא חן בעיני. (לכל הרוחות להורים יש טעם).
נכנסנו לקדחת הלימודים "במרץ" כביכול (אין ברירה) אך שוב נתקע
באמצע הגדנ"ע ויוצאים ליומיים גיחה, כך ששוב מאבדים את החוט הקושר.
…. עודד מה אומר לך, התיאשתי מהמכתב האחרון.
כה ציפיתי לו, אינך מתאר כלל, ולבסוף… בקושי שתי מילים
כתבת, וזה אכזב…
איני יודעת אך נדמה לי שהשערתי מתבססת יותר ויותר, די עודד נלך
דוגרי, יודעת אני ומרגישה שכל הפרשה האחרונה (ההורים, למודים וכו…)
השפיעה על מצב היחסים ביננו מצדך.
חשבתי רבות אם לומר לך זאת והחלטתי כן, מאחר שזה זמן די רב שענין
זה מנקר במוחי.
טוב עודד איני רוצה כאן להמשיך בנוגע לזה מאחר שיודעת אני שזה יגרום
למצבי רוח, אך דע אני רוצה תשובות כנות בקשר לכך.
אסים בהרבה שלום.
מאירה.
עודד! ענה כל מה שאתה חושב
אני מבקשת ממך, אל תעלים דבר!!!
אני מצפה…
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
3.10.56
לך יקר רוב שלומות!
זה אך היום קיבלתי את מכתבך [והרני] עובר היום עליו.
רבות אין לספר כי למעשה אין כל חדש.
בבית נורא בלגן מאחר שמסידים וצובעים. ובכלל קשה כבר להכירו.
בחיי זה מוצא חן בעיני. (לכל הרוחות להורים יש טעם).
נכנסנו לקדחת הלימודים "במרץ" כביכול (אין ברירה) אך שוב נתקע
באמצע הגדנ"ע ויוצאים ליומיים גיחה, כך ששוב מאבדים את החוט הקושר.
…. עודד מה אומר לך, התיאשתי מהמכתב האחרון.
כה ציפיתי לו, אינך מתאר כלל, ולבסוף… בקושי שתי מילים
כתבת, וזה אכזב…
איני יודעת אך נדמה לי שהשערתי מתבססת יותר ויותר, די עודד נלך
דוגרי, יודעת אני ומרגישה שכל הפרשה האחרונה (ההורים, למודים וכו…)
השפיעה על מצב היחסים ביננו מצדך.
חשבתי רבות אם לומר לך זאת והחלטתי כן, מאחר שזה זמן די רב שענין
זה מנקר במוחי.
טוב עודד איני רוצה כאן להמשיך בנוגע לזה מאחר שיודעת אני שזה יגרום
למצבי רוח, אך דע אני רוצה תשובות כנות בקשר לכך.
אסים בהרבה שלום.
מאירה.
עודד! ענה כל מה שאתה חושב
אני מבקשת ממך, אל תעלים דבר!!!
אני מצפה…
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?