אוֹצָרוֹת
1943 19 בדצמבר

בערב חנוכה הרב וינגוט מתייחס לחידושים הלכתיים בנוגע לנרות החנוכה ולחמץ בפסח, וכן מעדכן בשלומו

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

הרב אפרים וינגוט כותב מכתב לבנו אברהם דוד בערב חנוכה. במכתב מביא הרב חידושים והסברים בנוגע לנרות החנוכה ולחמץ הפסח. הוא מתייחס במכתב לאירועים משפחתיים, למקווה שהוא שותף בבנייתו, למכתבים שקיבל מבני המשפחה, לחורף הסוער שעובר עליהם ולאספקה שהגיעה לצפת. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתו זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים ועל הקלדתם. לדבריהן: "סבנו

הרב אפרים וינגוט כותב מכתב לבנו אברהם דוד בערב חנוכה. במכתב מביא הרב חידושים והסברים בנוגע לנרות החנוכה ולחמץ הפסח. הוא מתייחס במכתב לאירועים משפחתיים, למקווה שהוא שותף בבנייתו, למכתבים שקיבל מבני המשפחה, לחורף הסוער שעובר עליהם ולאספקה שהגיעה לצפת. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתו זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים ועל הקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
ב"ה כ"ב כסלו תש"ד צפת"ו
ברוה"צ [ברכה והצלחה] עב' [ערב] חנוכה לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר אברהם דוד ש"י [שיחיה]
עשז"כ [עם אשתו זוגתו כלתי] מרת רחל תחי' [תחיי]
מכתבך בצרוף הטשעק [הצ'ק] עה"ס [על סך] 3 לא"י [לירות ארץ ישראלי] קבלתי עוד בשבוע העברה והחלפתי אותו
ולא באתי תיכף בתשובה אליך גם אני לא אדע משום מה וכך הי' [היה] שנתעכבתי
וגם לא הי' [היה] כ"כ תשובה נחוצה לדעת. מה שתשיב לרב נויפלד בדבר המקוה [המקווה] כי
מעצמו יכולין לדעת ולילך בדרך האמת כי די כסף להתחיל ולגמר טרם יש
אך התחלה לבד להכניס מים לאוצר [.] הוחלט שהרבי מטבריא [מטבריה] זופוביטץ ואני יהי' [יהיו]
שמה לסדר כד"ת [כדין תורה] ואני לא יכולתי לסדר הנסיעה אליכם רק עוד שבועיים
ועי"ז [ועל ידי זה] נתעכב התשובה כזה בטח מעצמך הבנת כך חשבתי [.] אתנו אין חדש
בני היקר מיכאל שיחי' [שיחיה] כתב לי שחשב שעד פרשת וישלח יום א' יהי'
נוסע לירושלים בעניינו ונתעכב[….]
[קטע מן המכתב הושמט לבקשת המשפחה]
[…] אף שבני היקר ש"י [שיחיה] אינו כותב לי מזה בני היקר יעקב מאיר ש"י [שיחיה]
נמצא כעת בירושלים ע"י השביתה שנפרצה בכל בהח"כ [?] שנמצאים בארץ
עד מתי יהי' נמשך לא ידוע, מה נשמע אצליכם מיום ששי העבר התחיל הגשמים
יפה אחרי עצירת גשמים עד כה וטרם נפסקה. יה"ר [יהי רצון] שיהי' [שיהיו] גשמי ברכה
האויר ג"כ מתקרר איך אצלכם בטח כבר ישנו רפש וטיט בכל המושבה [. ]
כידוע הנה ימי חנוכה ממשמשים ובאים נזכה לנסים ונפלאות כמו שנעשה
לאבותינו בימים ההם ולצאת מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה ונזכה להודות
ולהלל לו שיתברך [.] חשבתי שאקבל ממך יום ו' עש"ק [ערב שבת קודש] איזה מכתב להודיע לנו משלומכם
בטח אקבל היום או מחר. בזו הרגע קבלתי מכתבך מאולי יו [יום] ה' העבר ומשנה [?]
לא זזה ממקומה מה שכתבתי עד כה מאד שמחנו בשומענו משלה"ט [משלומכם הטוב] הנה גם
פה כבר משיגים עגבניות וכמדומה לי בשנים עשר גרוש רוטיל ושוב אין
כדאי להטריח אתכם ובפרט שלא נדע באיזה זמן תשלח לתפוס [?] על אוטו
אנחנו שמחים שיש לכם ב"ה אורחים בכל פעם בפרט בלילות ארוכים שיש
עם מי לשמוח ולדבר בפרט לזוגתך תחי' [תחיה] מאד שמחת אותי בקביעות שיעורן [שיעורים]
תמידין כסדרן כי זה חיינו ואורך ימינו ולולא תורתך שעשועי עד אבדתי
בעני [בעוניי] אמר דוד המלך ע"ה [עליו השלום] וזה מטהר המחשבה ומחזק הגוף בילדותנו [… ?]
בזקנותו והשי"ת [והשם יתברך] יה'א [יהיה איתנו] כאשר הי' עם יוסף ותהי' [ותהיה] איש מצליח בעיני אלקים [אלוקים]
ואדם. מה שלא הבנת במסכת פסחים י"א. טעמא דר"י [דרבי יהודה] דאסר לבדוק בתר אסורא
דלמא אתי למיכל מני' [מניה] הא יש לומר דהוא עצמו מחזר עלי' [עליו] לשורפו מיכל קאכיל
מני' [מניה] לא ידעתי דפשוט הוא דבזה פליגי דר"י [דרבי יהודה] לית לי' [ליה] האי סברא כיון דהוא
עצמו מחזר עלי' [עליו] לשורפו לא יבא לידי אכילה דחשינן גם לזה דהא במעשה
אין כאן שינוי רק מה שחושב לבדוק יכולין לחשוש שיבא לידי אכילה
אבל בחדש יש שינוי במעשה לא יבא לידי מכשול ולא כן בחמץ ומש"ה [ומשום הכי] אח"ז [אחר זמנו]
אסור לבדוק דשמא יבא לאכל ורבנן סברו דסכ"ס [דסוף כל סוף] דעיקר הבדיקה
בכדי לבער מהעולם ולשורפו שוב לא יש חשש שיבא לאכלו ולהטעים
הסברא זו נלפע"ד [נראה לפי עניות דעתי] כעת כך דהא באמת בביטול בעלמא סגי שלא
יעבור
[עמ' 2]
שלא יעבור בב"י [בבל יראה] כיון דביטל נעשה כהפקר ושוב אינו ולמה כל צורך הבדיקה
שלא יבא לאכלו שנמצא גליסקא יפה אף אחר הביטול ויבא לאכלו
ועי"ז [ועל ידי זה] צריך לבדוק ולבערו מהעולם שלא יבא לאכלו ושוב לא חיישינן דע"י [דעל ידי]
הבדיקה יבא לאכול דעיקר הבדיקה הוא שלא יבא לאכול ור"י [ורבי יהודה] לית לי' [ליה]
האי סברא דהבדיקה הוא שלא יבא לאכול אלא כיון דביטול הוא בלב
והבדיקה היא מעיד שבאמת אין רוצה בחמץ עוד דהא בודק אחרי' [אחריו]
ומאמת הביטול כדכתבו המפורשים בעניין בדיקה ומשום זה שפיר
חושש אף שבודק אחר זה שיבא לאכלו ומשום זה סובר ר"י [רבי יהודה] דאחר
זמן אסורו אסור לבדוק שמא יבא לאכל ממנו ורבנן לא חיישי להכי
כיון דכ"ע [דכל עצמו? היה צ"ל: דהוא] עצמו מחזר אחרי' [אחריו] לשורפו עיין ובאמת פשוט הוא כנ"ל.
אכתוב לך דבר קטן מה שאמרתי לבנ"ח [לבני חביבי] ראובן שיחי' [שיחיה] בלמדו גמ' [גמרא] שבת מעניין
חנוכה דמקשה ופריך הגמ' [הגמרא] גבי אסור להרצות [?] מעות כנגד נ"ח [נר חנוכה] ופריך
אביי נר קדושה יש בה עיי"ש [עיין שם] והי' [והיה] קשה לי איך אנו אומרים הנרות
הללו קודש הם וגמ' [וגמרא] פשיטא לי' [ליה] דאין קדושה כלל בנר וגם קשה
לי מה קאמרינן עוד ואין לנו רשות להשתמש בהן דזה פשיטא
כיון דאמרינן דקודש הם שוב ידעינן דאין לנו רשות להשתמש
בהן ככלל שאר הקדש אלא דזה אנו אומרים הנרות הללו קודש
הם למה הן קודש שאין לנו רשות להשתמש בהן כמו שאסור
להשתמש לאורה וכמו שמתרץ הגמ' בעצמו שם ונכון הוא בפירושו
אין לי פנאי להאריך ומוכרח לסיים ונזכה לניסים ונפלאות
כמו שנעשה לאבותינו בימים ההם ויתגלה האור הגנו[ז] ע"י מצות
נס חנוכה להאר לנו בתוך החושך היינו בימי הגלות המר
אביכם אוהבכם לנצח ודו"ש [ודורש שלומכם] באה"ר [באהבה רבה] והמצפה לשמוע ולראות בכם
רב טוב כאו"נ [כאהבת נפשי] ונפש המצפה לישועה קרובה.
כל ב"ב [בני ביתי] שיחי' [שיחיו] או"ש [אומרים שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] אפרים
ובפרט בני שיחי' או"ש [אומר שלום] בפ"ע [בפני עצמו] כבד ברכות
גם אני קבלתי ברכה מבני יצחק שיחי' מב"ש [מבני שלומנו]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 19.12.1943

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: כפר יחזקאל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
ב"ה כ"ב כסלו תש"ד צפת"ו
ברוה"צ [ברכה והצלחה] עב' [ערב] חנוכה לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר אברהם דוד ש"י [שיחיה]
עשז"כ [עם אשתו זוגתו כלתי] מרת רחל תחי' [תחיי]
מכתבך בצרוף הטשעק [הצ'ק] עה"ס [על סך] 3 לא"י [לירות ארץ ישראלי] קבלתי עוד בשבוע העברה והחלפתי אותו
ולא באתי תיכף בתשובה אליך גם אני לא אדע משום מה וכך הי' [היה] שנתעכבתי
וגם לא הי' [היה] כ"כ תשובה נחוצה לדעת. מה שתשיב לרב נויפלד בדבר המקוה [המקווה] כי
מעצמו יכולין לדעת ולילך בדרך האמת כי די כסף להתחיל ולגמר טרם יש
אך התחלה לבד להכניס מים לאוצר [.] הוחלט שהרבי מטבריא [מטבריה] זופוביטץ ואני יהי' [יהיו]
שמה לסדר כד"ת [כדין תורה] ואני לא יכולתי לסדר הנסיעה אליכם רק עוד שבועיים
ועי"ז [ועל ידי זה] נתעכב התשובה כזה בטח מעצמך הבנת כך חשבתי [.] אתנו אין חדש
בני היקר מיכאל שיחי' [שיחיה] כתב לי שחשב שעד פרשת וישלח יום א' יהי'
נוסע לירושלים בעניינו ונתעכב[….]
[קטע מן המכתב הושמט לבקשת המשפחה]
[…] אף שבני היקר ש"י [שיחיה] אינו כותב לי מזה בני היקר יעקב מאיר ש"י [שיחיה]
נמצא כעת בירושלים ע"י השביתה שנפרצה בכל בהח"כ [?] שנמצאים בארץ
עד מתי יהי' נמשך לא ידוע, מה נשמע אצליכם מיום ששי העבר התחיל הגשמים
יפה אחרי עצירת גשמים עד כה וטרם נפסקה. יה"ר [יהי רצון] שיהי' [שיהיו] גשמי ברכה
האויר ג"כ מתקרר איך אצלכם בטח כבר ישנו רפש וטיט בכל המושבה [. ]
כידוע הנה ימי חנוכה ממשמשים ובאים נזכה לנסים ונפלאות כמו שנעשה
לאבותינו בימים ההם ולצאת מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה ונזכה להודות
ולהלל לו שיתברך [.] חשבתי שאקבל ממך יום ו' עש"ק [ערב שבת קודש] איזה מכתב להודיע לנו משלומכם
בטח אקבל היום או מחר. בזו הרגע קבלתי מכתבך מאולי יו [יום] ה' העבר ומשנה [?]
לא זזה ממקומה מה שכתבתי עד כה מאד שמחנו בשומענו משלה"ט [משלומכם הטוב] הנה גם
פה כבר משיגים עגבניות וכמדומה לי בשנים עשר גרוש רוטיל ושוב אין
כדאי להטריח אתכם ובפרט שלא נדע באיזה זמן תשלח לתפוס [?] על אוטו
אנחנו שמחים שיש לכם ב"ה אורחים בכל פעם בפרט בלילות ארוכים שיש
עם מי לשמוח ולדבר בפרט לזוגתך תחי' [תחיה] מאד שמחת אותי בקביעות שיעורן [שיעורים]
תמידין כסדרן כי זה חיינו ואורך ימינו ולולא תורתך שעשועי עד אבדתי
בעני [בעוניי] אמר דוד המלך ע"ה [עליו השלום] וזה מטהר המחשבה ומחזק הגוף בילדותנו [… ?]
בזקנותו והשי"ת [והשם יתברך] יה'א [יהיה איתנו] כאשר הי' עם יוסף ותהי' [ותהיה] איש מצליח בעיני אלקים [אלוקים]
ואדם. מה שלא הבנת במסכת פסחים י"א. טעמא דר"י [דרבי יהודה] דאסר לבדוק בתר אסורא
דלמא אתי למיכל מני' [מניה] הא יש לומר דהוא עצמו מחזר עלי' [עליו] לשורפו מיכל קאכיל
מני' [מניה] לא ידעתי דפשוט הוא דבזה פליגי דר"י [דרבי יהודה] לית לי' [ליה] האי סברא כיון דהוא
עצמו מחזר עלי' [עליו] לשורפו לא יבא לידי אכילה דחשינן גם לזה דהא במעשה
אין כאן שינוי רק מה שחושב לבדוק יכולין לחשוש שיבא לידי אכילה
אבל בחדש יש שינוי במעשה לא יבא לידי מכשול ולא כן בחמץ ומש"ה [ומשום הכי] אח"ז [אחר זמנו]
אסור לבדוק דשמא יבא לאכל ורבנן סברו דסכ"ס [דסוף כל סוף] דעיקר הבדיקה
בכדי לבער מהעולם ולשורפו שוב לא יש חשש שיבא לאכלו ולהטעים
הסברא זו נלפע"ד [נראה לפי עניות דעתי] כעת כך דהא באמת בביטול בעלמא סגי שלא
יעבור
[עמ' 2]
שלא יעבור בב"י [בבל יראה] כיון דביטל נעשה כהפקר ושוב אינו ולמה כל צורך הבדיקה
שלא יבא לאכלו שנמצא גליסקא יפה אף אחר הביטול ויבא לאכלו
ועי"ז [ועל ידי זה] צריך לבדוק ולבערו מהעולם שלא יבא לאכלו ושוב לא חיישינן דע"י [דעל ידי]
הבדיקה יבא לאכול דעיקר הבדיקה הוא שלא יבא לאכול ור"י [ורבי יהודה] לית לי' [ליה]
האי סברא דהבדיקה הוא שלא יבא לאכול אלא כיון דביטול הוא בלב
והבדיקה היא מעיד שבאמת אין רוצה בחמץ עוד דהא בודק אחרי' [אחריו]
ומאמת הביטול כדכתבו המפורשים בעניין בדיקה ומשום זה שפיר
חושש אף שבודק אחר זה שיבא לאכלו ומשום זה סובר ר"י [רבי יהודה] דאחר
זמן אסורו אסור לבדוק שמא יבא לאכל ממנו ורבנן לא חיישי להכי
כיון דכ"ע [דכל עצמו? היה צ"ל: דהוא] עצמו מחזר אחרי' [אחריו] לשורפו עיין ובאמת פשוט הוא כנ"ל.
אכתוב לך דבר קטן מה שאמרתי לבנ"ח [לבני חביבי] ראובן שיחי' [שיחיה] בלמדו גמ' [גמרא] שבת מעניין
חנוכה דמקשה ופריך הגמ' [הגמרא] גבי אסור להרצות [?] מעות כנגד נ"ח [נר חנוכה] ופריך
אביי נר קדושה יש בה עיי"ש [עיין שם] והי' [והיה] קשה לי איך אנו אומרים הנרות
הללו קודש הם וגמ' [וגמרא] פשיטא לי' [ליה] דאין קדושה כלל בנר וגם קשה
לי מה קאמרינן עוד ואין לנו רשות להשתמש בהן דזה פשיטא
כיון דאמרינן דקודש הם שוב ידעינן דאין לנו רשות להשתמש
בהן ככלל שאר הקדש אלא דזה אנו אומרים הנרות הללו קודש
הם למה הן קודש שאין לנו רשות להשתמש בהן כמו שאסור
להשתמש לאורה וכמו שמתרץ הגמ' בעצמו שם ונכון הוא בפירושו
אין לי פנאי להאריך ומוכרח לסיים ונזכה לניסים ונפלאות
כמו שנעשה לאבותינו בימים ההם ויתגלה האור הגנו[ז] ע"י מצות
נס חנוכה להאר לנו בתוך החושך היינו בימי הגלות המר
אביכם אוהבכם לנצח ודו"ש [ודורש שלומכם] באה"ר [באהבה רבה] והמצפה לשמוע ולראות בכם
רב טוב כאו"נ [כאהבת נפשי] ונפש המצפה לישועה קרובה.
כל ב"ב [בני ביתי] שיחי' [שיחיו] או"ש [אומרים שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] אפרים
ובפרט בני שיחי' או"ש [אומר שלום] בפ"ע [בפני עצמו] כבד ברכות
גם אני קבלתי ברכה מבני יצחק שיחי' מב"ש [מבני שלומנו]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 1948-02-15

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: כפר יחזקאל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות