לכבוד חברי ידידי הח' הגאון הגדול וכו' וכו' אליעזר אדלר שיחי' עד מאה ועשרים שנה ואשתו היקרה מרת יוכבד שתחי' ובנם היקר שיותר שוה מכולם עזריאל נ"י.

אחדשה"ט [= אחר דרישת שלומכם הטוב] עלי להודיע לכם שאין לכם מוסג איזה צרות שגרמתם לנוּ עם פתקה קטנה ששלחתם לנוּ בשני דברים ראשית עד שיכולנוּ לקראת אותו וכשכבר נודע לנוּ תּוכנו הוא גרם לנוּ שהצתרכנוּ בשבת זו לאכול לאכול לאכול ועוד היום אנחנוּ אוכלים מהפתקה שלכם ומי יודע עד מתי זה יספיק לנוּ ומתי שנגמור אותו. זהו בדיוק חיכינוּ לכם מאד שמחנוּ מאוד שתבואו סוף סוף ודווקא זה היה תאריך מתאים מאוד בשבילנוּ כי לא התחלנוּ את ההכנות האמיתיות לפסח כמובן מכינים מכינים כבר מזמן אבל עוד היה אפשרי השבוע שעבר להכנס אלינוּ כי מהיום והלאה לדאבון לבי קשה מאד לשבת במנוחה בחדר בונים מסידים צובעים העיקר עושים סדר.

ועכשיו תענוּ לנוּ למה כתבתם שתבואו וגרמתם לנוּ לאכילה המיותרת הזאת ולשעות מתוחות רבות ביום ששי לפנות ערב; יבא – לא יבא. כשבאמת לא באתם? הכול היה מוכן אפילו דג מלוח בשבילך אליעזר! ובכל זאת לא באתם.

לכבוד הפסח אנחנוּ גומרים את הבית שלנוּ (מקלחת בית שמוש ומטבח) וגם קנינוּ רהיטים צובעים את הדלתות וחלונות. לימים האחרונים של פסח יבואו משפחת מן אלינוּ לימים הראשונים איננוּ יודעים עוד איפה שנהיה ובכן איננוּ יודעים אמנם למה שלא באתם בכל אופן אנוּ מזמינים אתכם לשבת אחרי פסח איזה שבת שתרצוּ רק תכתבו אבל אז באמת תבואו.

ד"ש לדוד יפה ולכל יתר החברים

ולכם דרישת שלום לבבי

מברכה ויוסף