ברכה כותבת לבעלה יצחק, שנלחם במלחמת יום הכיפורים, על המתרחש ועל השפעת היעדרותו מהבית
סיפור רקע
המכתב של ברכה לאיציק מתאר כיצד נראו החיים בעורף, וכיצד השפיע היעדרם של האבות על הילדים ועל המשפחה. ברכה מספרת על הבנות טלי וגלית, על הבריאות שלהן ועל הדרך שהן מבטאות את הגעגועים. היא מעדכנת אותו בנעשה במשפחה ובשכונה, הלידות הצפויות והחיילים המתחילים להשתחרר. היא מקווה שהכול ייגמר כבר וגם איציק ישוב הביתה.
יצחק (איציק) פדרמן נולד בחיפה ושירת בפלוגת התחמושת בגה"ס [גדוד הספקה] 243 של חיל השריון. הוא ואשתו ברכה התגוררו בקריית ביאליק ונולדו להם שתי בנות – גלית וטלי. במלחמת יום הכיפורים גויס איציק למילואים ולחם בחזית המצרית. הפלוגה סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים תחת אש וסכנה.
בחוברת למזכרת של הפלוגה נכתב: "פלוגתנו סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים בזמן המלחמה תחת אש, תוך היצמדות קרובה ככל האפשר לכוחות הלוחמים להספקה מהירה ושוטפת. עם גמר הקרבות המשיכה הפלוגה בהספקת תחמושת לחימוש הכוחות מחדש לקראת
יצחק (איציק) פדרמן נולד בחיפה ושירת בפלוגת התחמושת בגה"ס [גדוד הספקה] 243 של חיל השריון. הוא ואשתו ברכה התגוררו בקריית ביאליק ונולדו להם שתי בנות – גלית וטלי. במלחמת יום הכיפורים גויס איציק למילואים ולחם בחזית המצרית. הפלוגה סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים תחת אש וסכנה.
בחוברת למזכרת של הפלוגה נכתב: "פלוגתנו סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים בזמן המלחמה תחת אש, תוך היצמדות קרובה ככל האפשר לכוחות הלוחמים להספקה מהירה ושוטפת. עם גמר הקרבות המשיכה הפלוגה בהספקת תחמושת לחימוש הכוחות מחדש לקראת המשך לחימה וכן בפעילות לאיסוף שלל. סה"כ הסתכמה כמות התחמושת בכ־5.500 טון ותנועות של כ־300 משאיות ובתוכם 50 סמיטריילרים".
ארועי התקופה
כתב היד
8.11.73
[עמוד 1]
איציק יקירי שלום!
היום צלצלת אלי בשעה 3:30 בצהריים ואפשר לאמר שגם
שמחתי וגם התעצבתי מכיון שכמעט ולא שמעתי אותך וזה נורא הרגיז.
כל מלה הייתי צריכה לחזור פעמיים וזה לקח את זמן השיחה שיכולנו
לנהל. אבל כמובן גם זו לטובה והלואי ויכולת לצלצל כל יום.
היום קיבלתי ממך גלויה נחמדה ומכתב, על המכתב לא היה שום
סימן של תו דואר צבאי או רגיל, פשוט מעטפה עם כתובת. לרגע
חשבתי שמישהו שם זאת כך בתיבה. במכתב נמצא קטע העיתון
אותו רצית שאקרא, ואכן קראתי אותו. מצד אחד אני רוצה לדעת מיד
את אשר עובר עליך, ומצד שני כשאני שומעת מצב רוחי יורד לדרגה הנמוכה
ביותר ואני מצטערת שאני יודעת על כך, אבל זוהי העובדה, כפי שאתה
מקבל אותה בהיותך שם, אני חייבת להשלים עם הכל בבית, ולקוות כי
תשוב כבר הביתה בריא ושלם ויותר לא נפרד. שמחתי לשמוע שמחר
מסתיים המחזור הראשון של היציאות. אם כך יש סיכוי כלשהו שבשבוע
הבא יגיע שוב תורך אם הכל יהיה כשורה? הלואי הלואי הלואי.
היום הייתי בקופ"ח עם טלי וגלית. טלי מעט מקוררת ומושכת
באף. וגלית פשוט בשביל ביקורת לאוזן לצערי הרופאה אמרה שהאוזן
עדיין לא 100% ואצטרך ללכת איתה ביום ראשון הקרוב לרופא אף אוזן
גרון בקרית חיים בשביל לעשות לה ניקוי באוזן, ואל תקנא בי מה מחכה
לי. ביקשתי מאמי שתישן אצלי במוצאי שבת כדי שאוכל לצאת ביום א' מוקדם.
באותה הזדמנות אשאל את רופא הנשים אם יוכל לקבל אותי במקום
בשבוע הבא וכך הוא יחסוך לי נסיעה נוספת. הבעיה היא שהוא בטח
ירצה לראות אותי אחרי שאגמור את סדרת הגלולות הראשונה, וזה
באמת יגמר רק בשבוע הבא. את הגלולות אני ממשיכה לקחת בקנאות
ממש ובינתיים עוד לא שכחתי אף פעם. קרה פעם שכמעט כמעט שכחתי
אז ב1 בלילה נזכרתי וקמתי לקחת.
2/…
[עמוד 2]
אתמול יצאתי ושלחתי לך את החבילה שביקשת עם הגטקס, אותם
כיבסתי (את החולצה) והכפפות והוספתי גם את הצעיף הכחול למקרה
הצורך. הייתי שולחת לך את עצמי בתור מקור חימום ואז היינו
מסתדרים בלי גטקס ובלי מעילי רוח. אתה מתאר לך את שנינו בתוך
שק השינה שלך?
גלית כרגע מציירת לך ציור נוסף לאוסף שלך, היא תמיד
מסבירה לי מה היא מציירת, פעם זה כלב, פעם ליצן, עכשיו היא
אומרת שהיא עושה שַי.
לגן עדיין איני שולחת אותה היא לא רוצה ועושה בעיות, כך
שאני חושבת שלגבי השנה הזאת הגן ירד מעל הפרק, ואני בטוחה שאתה
אינך מצטער מאד. אם אראה במשך הזמן כשתשוב הביתה שיותר
כדאי שהיא תלך, נשקול מחדש את העסק. כל הילדים האחרים כן הולכים
ודי משעמם לה, אבל היא לא רוצה ואני איני רוצה ללחוץ עליה כעת
כשאתה חסר לה. הביטוי הראשון לרוגז או בכי אצלה הוא "אבא"
ומי כמוני מבין אותה. אני מצידי משתדלת להעסיק אותה בבית,
אם במשחקים אם בעבודה והרבה בטלוויזיה לימודית.
על טלי אין הרבה מה לחדש, היא מתוקה כרגיל, מפטפטת
מיום ליום יותר ויותר ונחמד לשמוע אותה, אבל לא בלילה. בלילה
זה הופך מנחמד לסיוט.
יש לי משהו משמח לספר לך ואני מאד מקווה שאכן
הסיפור הוא נכון וזוהי לא טעות שמיעה. הרופאה שבדקה את טלי
היום אמרי לי שממש בקושי שומעים את האושה [האוושה] שלה ואם היא
לא הייתה יודעת שיש לה היא לא היתה מבחינה בה בכלל. כל כך
שמחתי. מי יתן וזה באמת יעבור לה לבד. בין כך ובין כך בעוד
חודש נדע כשנהיה בביקורת אצל ד"ר אבינדר. בעצם לאיזה תאריך
קיבלנו לחזור לבדיקה האם לא החודש? זה רשום אצלך בפנקס.
3/…
[עמוד 3]
שמעתי שקיבלת את המכתב של עופר. הרעיון היה כמובן שלי ואני
מקווה ששמחת בו. היתה הפתעה? האם הבנת מה הוא כתב לך?
חוץ מהחדשות האלה אין שום דבר חדש לספר. במכתב
הקודם סיפרתי לך שמאיר מזרחי כבר משוחרר, איזה כף להם. בכלל
עכשיו ישנם המון משוחררים בבית ולנו יש מזל כזה שדוקא אתה בין
האחרונים. אני חושבת שכשתבוא הביתה יהיו 3 ילדים חדשים
בבנין. יפה שומר חי ורבקה צריכות ללכת כל יום, ופרידה זילברמן
גם צריכה עוד החודש כך שבקרוב נתעשר בשלוש יללות נוספות.
כמה טוב שלא יצא לי ללדת בתקופה הזו.
הבית של איה – טַל, מתפתח נפלא, הוא כבר יותר גדול (בגוף)
מטלי שלנו, והוא מתוק מאד ודומה מאד מאד לגילי. אמרתי לאיה
שזה פיצוי בשבילי מפני שאת דרור ראיתי בתור תינוק ואת גיל לא,
כך שאפשר לראות על טל איזה תינוק מתוק היה גיל. חוה פרידמן
צלצלה והזמינה אותי לברית בבית של הוריה, מובן שלא אלך, כתבתי לך
שהם קוראים לבן דרור. איזה מזל יש להם ככה בשקט עשו בן אחרי בת.
צביה ורמי מצלצלים מדי פעם. על כל היתר איני שומעת כלום – כרגיל.
ההורים משני הצדדים מרגישים טוב ושואלים עליך כל פעם. ברור
שאני מוסרת את הדשים מהמכתבים ומהטלפונים. היום אמך קיבלה
ד"ש ממישהו שהיא גם בקושי שמעה אותו.
איציק יקירי אני מקווה שהכל יגמר כבר (כמו בכל מכתב) וכי
תשוב הביתה במהרה. הייתי כבר רוצה ללכת לישון במיטה הזוגית
הגדולה הזו לא לבד ולהתעורר בלילה כשאתה שוכב לצידי ולא הטלפון.
כמו תמיד מנשקת אותך המון המון ומצטרפות אליי הבנות שיושבות
פה לידי, האחת בסל-קל והשניה מקרקרת סביבי.
מי יתן ותשוב לפני המכתב הזה.
אוהבת מאד, ברכה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת