אוֹצָרוֹת
1939 12 ביולי

בשנת 1939 עקיבא סימון כותב ליוסף ולק על פעילותו ופעילות חבריו למען שיתוף ערבי–יהודי

ארנסט סימון ירושלים פורסם על ידי מערכת אוצרות
ארנסט סימון, שנות ה-60', מתוך אוסף שבדרון, הספרייה הלאומית

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

עקיבא ארנסט סימון היה הוגה, מחנך וחוקר החינוך היהודי, חתן פרס ישראל. עלה לארץ מגרמניה בשנת 1928, ובשנת 1934 חזר למשך מספר חודשים כדי ללמד בבית המדרש לחינוך מבוגרים שהקים מרטין בובר. סימון היה שותף בהקמת הארגון 'ברית שלום', שפעל לקידום פתרון בארץ ישראל המבוסס על דו קיום יהודי-ערבי, שרבים מחבריו היו יוצאי גרמניה. מכתב זה, שנשלח ליוסף ולק (אף הוא מעולי גרמניה), עוסק בהרחבה בשאלה זו, על רקע מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שהחריפו את הקונפליקט בין הצדדים. כמו כן נזכר במכתב החשש מפריצת מלחמה באירופה, כפי שאכן קרה מספר שבועות לאחר מכן. לצד האירועים הפוליטיים המורכבים, כולל המכתב גם בשורה משמחת - מינויו של סימון כמרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. המכתב נמסר לארכיון מכון ליאו בק ככל הנראה על ידי יוסף ולק, מנהלו לשעבר של מכון ליאו בק ירושלים. LBIJER 768: Akiva Ernst

עקיבא ארנסט סימון היה הוגה, מחנך וחוקר החינוך היהודי, חתן פרס ישראל. עלה לארץ מגרמניה בשנת 1928, ובשנת 1934 חזר למשך מספר חודשים כדי ללמד בבית המדרש לחינוך מבוגרים שהקים מרטין בובר. סימון היה שותף בהקמת הארגון 'ברית שלום', שפעל לקידום פתרון בארץ ישראל המבוסס על דו קיום יהודי-ערבי, שרבים מחבריו היו יוצאי גרמניה. מכתב זה, שנשלח ליוסף ולק (אף הוא מעולי גרמניה), עוסק בהרחבה בשאלה זו, על רקע מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שהחריפו את הקונפליקט בין הצדדים. כמו כן נזכר במכתב החשש מפריצת מלחמה באירופה, כפי שאכן קרה מספר שבועות לאחר מכן. לצד האירועים הפוליטיים המורכבים, כולל המכתב גם בשורה משמחת - מינויו של סימון כמרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. המכתב נמסר לארכיון מכון ליאו בק ככל הנראה על ידי יוסף ולק, מנהלו לשעבר של מכון ליאו בק ירושלים. LBIJER 768: Akiva Ernst Simon colletion, ארכיון מכון ליאו בק, ירושלים.

כתב היד

עמוד 1/2

כ"ה בתמוז צ"ט

יוסל יקירי.

קבל-נא את תודתי הלבבית על דבריך החמים, שיצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. אבל קודם כל ברצוני לברכך ואת פרידל שלך על הצלת הילד הנחמד שלכם ע"י אחותו הפקחת. הזדעזעתי למקרא המקרה, אף על שהרגשתי תיכף שהמוצא הוא טוב. כנראה, כי סכונות כעין אלו הרבה יותר קרובות בכפר מבעיר. הלוואי שפרידל לא סבלה יותר מדאי מן המקרה ושגם הוריך, שבודאי דאגו מאד – גם אחרי המעשה – שבו לשלות נפשם. דרוש בשלום כלם – ונשיקה לילדים. [הערה בעפרון, כנראה של הנמען: התאום נפל לבור מים ואחותו התאומה הזעיקה עזרה].
מלחמתנו בטרור קשה, אבל מוצלחת. את כרוזנו קראת בינתים: גם הוא יצא מחוגנו – בעיקר מד"ר אולנדורף, הגב' סאלד, הח' פטרזייל – מפועלי ציון שמאל – וממני, אלא החתמנו בכונה אנשים "שרים" יותר, מן הבחינה הלאומית, כגון עגנון, ברל ופרופ' פרנקל, שהוא, אגב, אחד האישים המועטים, המצילים היום את כבוד היהדות הדתית. קראתי איך סלף "הצופה" את דברי, וגם את תשובתי, שהופיעה אתמול, באה אולי לידיעתך.
מחשבתך, ליסד ליגה לשם ארגון כל האנשים החותרים לקראת הסכם ושתוף יהודי וערבי היא בחינת: "עוד הם מדברים והוא יענה", כביכול יסדנו ליגה כעין זאת, היו לנו אספות מיסדות בת.א. – שבם דברתי ושמשתי אח"כ מטרה לחצים בעיתונות הימנית, ביחוד בהבוקר ובמשקיף – ובחיפה, היה לנו גם מו"מ עם ארגונים בעלי כוון דומה, כגון השומר הצעיר, הליגה הסוציאליסטית, קדמה מזרחה, אחדות העם, החוג של מניה שוחט, פועלי ציון שמאל. נקוה שנוכל לחולל תנועה עממית גדולה בזמן הקרוב. נוסף על זה, הננו עומדים להוציא קובץ מאמרים "לא תרצח", שיכיל יותר משלשים חבורים חשובים מכל מיני סופרים ועסקנים, וחוברת "דרכינו" לשאלה הערבית, שנקוה לפרסם עוד לפני הקונגרס.
אני אסע בימים אלה לת.א. עם משפחתי בכדי לנוח קצת, עבדתי הרבה מאד. אם לא תפרוץ מלחמה, אסע בסוף אוגוסט לאמסטרדם, בכדי להרצות הרצאה פדגוגית בוועדת עלית הנוער, לפי הזמנתה של הגב' סאלד.
שמעתי אולי ששלטונות האוניברסיטה בחרו בי כמרצה לעקרונות החנוך ולתולדות החנוך במקום הפרופ. קפלן, אבל הדבר טרם הוחלט, הואיל ואוסישקין שוב מאיים במלחמה, ויביא את הענין בפני ישיבת חבר הנאמנים, שתהיה בחודש אוגוסט בג'נבה.

בברכת שלום רב לך ולכל ביתך
שלך בידידות
ארנסט

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ארנסט סימון
מיקום: ירושלים
תאריך: 12.07.1939

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ולק
מיקום: תל אביב

כתב היד

עמוד 1/2

כ"ה בתמוז צ"ט

יוסל יקירי.

קבל-נא את תודתי הלבבית על דבריך החמים, שיצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. אבל קודם כל ברצוני לברכך ואת פרידל שלך על הצלת הילד הנחמד שלכם ע"י אחותו הפקחת. הזדעזעתי למקרא המקרה, אף על שהרגשתי תיכף שהמוצא הוא טוב. כנראה, כי סכונות כעין אלו הרבה יותר קרובות בכפר מבעיר. הלוואי שפרידל לא סבלה יותר מדאי מן המקרה ושגם הוריך, שבודאי דאגו מאד – גם אחרי המעשה – שבו לשלות נפשם. דרוש בשלום כלם – ונשיקה לילדים. [הערה בעפרון, כנראה של הנמען: התאום נפל לבור מים ואחותו התאומה הזעיקה עזרה].
מלחמתנו בטרור קשה, אבל מוצלחת. את כרוזנו קראת בינתים: גם הוא יצא מחוגנו – בעיקר מד"ר אולנדורף, הגב' סאלד, הח' פטרזייל – מפועלי ציון שמאל – וממני, אלא החתמנו בכונה אנשים "שרים" יותר, מן הבחינה הלאומית, כגון עגנון, ברל ופרופ' פרנקל, שהוא, אגב, אחד האישים המועטים, המצילים היום את כבוד היהדות הדתית. קראתי איך סלף "הצופה" את דברי, וגם את תשובתי, שהופיעה אתמול, באה אולי לידיעתך.
מחשבתך, ליסד ליגה לשם ארגון כל האנשים החותרים לקראת הסכם ושתוף יהודי וערבי היא בחינת: "עוד הם מדברים והוא יענה", כביכול יסדנו ליגה כעין זאת, היו לנו אספות מיסדות בת.א. – שבם דברתי ושמשתי אח"כ מטרה לחצים בעיתונות הימנית, ביחוד בהבוקר ובמשקיף – ובחיפה, היה לנו גם מו"מ עם ארגונים בעלי כוון דומה, כגון השומר הצעיר, הליגה הסוציאליסטית, קדמה מזרחה, אחדות העם, החוג של מניה שוחט, פועלי ציון שמאל. נקוה שנוכל לחולל תנועה עממית גדולה בזמן הקרוב. נוסף על זה, הננו עומדים להוציא קובץ מאמרים "לא תרצח", שיכיל יותר משלשים חבורים חשובים מכל מיני סופרים ועסקנים, וחוברת "דרכינו" לשאלה הערבית, שנקוה לפרסם עוד לפני הקונגרס.
אני אסע בימים אלה לת.א. עם משפחתי בכדי לנוח קצת, עבדתי הרבה מאד. אם לא תפרוץ מלחמה, אסע בסוף אוגוסט לאמסטרדם, בכדי להרצות הרצאה פדגוגית בוועדת עלית הנוער, לפי הזמנתה של הגב' סאלד.
שמעתי אולי ששלטונות האוניברסיטה בחרו בי כמרצה לעקרונות החנוך ולתולדות החנוך במקום הפרופ. קפלן, אבל הדבר טרם הוחלט, הואיל ואוסישקין שוב מאיים במלחמה, ויביא את הענין בפני ישיבת חבר הנאמנים, שתהיה בחודש אוגוסט בג'נבה.

בברכת שלום רב לך ולכל ביתך
שלך בידידות
ארנסט

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 1947-12-15

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ולק
מיקום: תל אביב
close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות