אוֹצָרוֹת
1949 11 באפריל

בשנת 1949 פסיה מתארת את חוויותיה בניו יורק ואת געגועיה לדגניה

ניו יורק פורסם על ידי מערכת אוצרות

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

פסיה כותבת מאמריקה ליוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה ואיש קיבוץ דגניה. היא מתארת במכתב את חוויותיה מניו יורק ואת געגועיה לדגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.

פסיה כותבת מאמריקה ליוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה ואיש קיבוץ דגניה. היא מתארת במכתב את חוויותיה מניו יורק ואת געגועיה לדגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.

ארועי התקופה

1940
1949

כתב היד

עמוד 1/2

י. ברץ הנכבד שלום רב!
סבלתי מזה שלא יכלתי לראותו לפני נסיעתי, היו לי הרבה דברים לשאל, להתיעץ, ראיתי שזה אי אפשר עבודתו הצבורית הברוכה גוזלת
את כל זמנו מרצו ואונו ואין לפרט רשות להרהר אפילו. תודה לך שהספקנו להפרד, חשבתי כבר שאסע עם התפילין בלי כתובת
למסירה. כמובן גם אז הייתי קצת מבולבלת שבקושי עניתי על שאלותיו סבות לזה מספיקות להצדיק אותי ואתו הסליחה!
הנסיעה שלי באוירון היתה נהדרת ממש. החברה שופרא דשופרא, המגילה באוירון נהפכה לחויה עמוקה אצל כל הנוסעים
אצל שר החוץ א.מ. שרת […]. ביום רביעי בשעה עשר הגענו לנוי-יורק. כמובן שפגשתי הרבה [מכירים] פה בתחנה ואנחנו הא"י
נהננו מחלוף אקלים, כבר מזמן לא ראינו שלך, מזמן לא חדר הקור הנעים לגופנו הרגיל לשמש הא"י הזורחת והמחממת.
"הלכות טלפון" בנוי-יורק למדתי […] לצלצל. למשפחת גרבבי ז"א זאת היתה השיחה הראשונה שלי כמובן הופתעתי שיכלתי
לדבר עברית ודרך השפופרת הרגשתי את הניב והגוון "הברצאי" הלבבי והמלטף, קבלתי במקום הזמנה לבוא בשבוע
הבאה לפגישה וברצון ובענין קבלתיה. השתדלתי להתקשר עם דן פינס לשוא אי אפשר היה למצואו.
במשך השבוע הראשון הכרתי הרבה אנשים, [מכיריו] של בעלי ראיתי קצת נוי-יורק אך בדרך כלל אפשר לראות את
[הקולוס] הזה במשך ימים מספר, אולי יותר נכון שוכנעתי שנחוצות שנים כדי לראות ויותר שנים כדי ללמד מכל פרט, מתוך
מבט ארעי ראיתי רק קלחת [גיונטית], ריצה מוזרה, והרבה תנועה, תנועה לפי ההגדרה שתנועה נקראת חיים
[…] הם החיים, אך כל התנועות הן יותר אוטומטיות חשמליות וזה גם מבליט לא מעט את החיים גופא, נכון מקומות
עשירים המסנורים את העינים מצד אחד, ומצד שני מקומות עוני שאי אפשר לתאר במלים, משכנות מלכים
12-13 חדרים בשביל זוג צעיר שאינו יודע מה לעשות אתם, ומצד שני שינה ברחובות מחסר מקום, והכל מסתובב
כאלו בנגיעת מקל קסמים, התעמולה הצעקנית הזולה המבטיחה הכל בעד הדולר אפילו המוסר והעולם הבא… גורמת אולי
לריצה מסחררת כדי לקבל את הדולר בדרך ישרה או לא. המוצלח פה הוא המצליח. הישר-העשיה, מה בנוגע האשר?
זה […] רסיסי מחשבה? למה לחשב? לא כדי ואין זמן…
באתי לבת-שבע, רוח דגניה תקפה אותי, חמימות, פשטות כל ההפך מאמריקה […] בלינו בנעימים […] של שיחתנו
היה בן אדם אחד מאד "שנאה" על הבריות ששמו יוסף ברץ, כמובן שגם אני הוספתי נופך משלי, הרגשתי
את עצמו כאלו יושבת אצלכם ושומעת על עניינים השייכים לקבוצה שלכם, בדרך כלל […] חיי דגניה מלאים, מהם נודע לי
שבאמת מתכוננים לבוא ארצה יחד עם מרטה, אנשים מאד מתורבתים ונעימים, שמה ראיתי את [הכיסון] מסרתי […] את התפילין
בנרתיק היפה הוא מאד נהנה בדרך כלל נעשינו ידידים, אגב נודע לי שהוא […]. […] היי סקול נרשמתי שמה.
אתחיל ללמד איה אחרי הפסח. כעת הנני אצל אחי שלא ראיתיו 12 שנה ונהנית מאד מאד, משתדלת לראות ולבקר הרבה
יש מה לראות, [היום] צריכים מהרימון להוציא את הגרעין ואת הקליפה לזרוק… גם אתמל שוחחתי עם בת-שבע, אחלנו אשה את
חברתה חג שמח […] דוקה אתמל סוף סוף בעשר בלילה תפשתי את דן פינס, נכון הוא קבל קרוב ל300 דולר עם […], הכל
על צד היותר טוב, כל טוב וחג שמח לך ולמשפחתי ולכל דגניה
בידידות רבה
פסיה
אינני חושבת אם יכולה אני לקוות למלים אחדות, כי נוסף לכל עבודתך
באה עכשו עבודת הכנסת שהיא עולה על כלן

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם:
מיקום: ניו יורק
תאריך: 11.04.1949

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ברץ
מיקום: דגניה א'

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה

1940 1949

כתב היד

עמוד 1/2

י. ברץ הנכבד שלום רב!
סבלתי מזה שלא יכלתי לראותו לפני נסיעתי, היו לי הרבה דברים לשאל, להתיעץ, ראיתי שזה אי אפשר עבודתו הצבורית הברוכה גוזלת
את כל זמנו מרצו ואונו ואין לפרט רשות להרהר אפילו. תודה לך שהספקנו להפרד, חשבתי כבר שאסע עם התפילין בלי כתובת
למסירה. כמובן גם אז הייתי קצת מבולבלת שבקושי עניתי על שאלותיו סבות לזה מספיקות להצדיק אותי ואתו הסליחה!
הנסיעה שלי באוירון היתה נהדרת ממש. החברה שופרא דשופרא, המגילה באוירון נהפכה לחויה עמוקה אצל כל הנוסעים
אצל שר החוץ א.מ. שרת […]. ביום רביעי בשעה עשר הגענו לנוי-יורק. כמובן שפגשתי הרבה [מכירים] פה בתחנה ואנחנו הא"י
נהננו מחלוף אקלים, כבר מזמן לא ראינו שלך, מזמן לא חדר הקור הנעים לגופנו הרגיל לשמש הא"י הזורחת והמחממת.
"הלכות טלפון" בנוי-יורק למדתי […] לצלצל. למשפחת גרבבי ז"א זאת היתה השיחה הראשונה שלי כמובן הופתעתי שיכלתי
לדבר עברית ודרך השפופרת הרגשתי את הניב והגוון "הברצאי" הלבבי והמלטף, קבלתי במקום הזמנה לבוא בשבוע
הבאה לפגישה וברצון ובענין קבלתיה. השתדלתי להתקשר עם דן פינס לשוא אי אפשר היה למצואו.
במשך השבוע הראשון הכרתי הרבה אנשים, [מכיריו] של בעלי ראיתי קצת נוי-יורק אך בדרך כלל אפשר לראות את
[הקולוס] הזה במשך ימים מספר, אולי יותר נכון שוכנעתי שנחוצות שנים כדי לראות ויותר שנים כדי ללמד מכל פרט, מתוך
מבט ארעי ראיתי רק קלחת [גיונטית], ריצה מוזרה, והרבה תנועה, תנועה לפי ההגדרה שתנועה נקראת חיים
[…] הם החיים, אך כל התנועות הן יותר אוטומטיות חשמליות וזה גם מבליט לא מעט את החיים גופא, נכון מקומות
עשירים המסנורים את העינים מצד אחד, ומצד שני מקומות עוני שאי אפשר לתאר במלים, משכנות מלכים
12-13 חדרים בשביל זוג צעיר שאינו יודע מה לעשות אתם, ומצד שני שינה ברחובות מחסר מקום, והכל מסתובב
כאלו בנגיעת מקל קסמים, התעמולה הצעקנית הזולה המבטיחה הכל בעד הדולר אפילו המוסר והעולם הבא… גורמת אולי
לריצה מסחררת כדי לקבל את הדולר בדרך ישרה או לא. המוצלח פה הוא המצליח. הישר-העשיה, מה בנוגע האשר?
זה […] רסיסי מחשבה? למה לחשב? לא כדי ואין זמן…
באתי לבת-שבע, רוח דגניה תקפה אותי, חמימות, פשטות כל ההפך מאמריקה […] בלינו בנעימים […] של שיחתנו
היה בן אדם אחד מאד "שנאה" על הבריות ששמו יוסף ברץ, כמובן שגם אני הוספתי נופך משלי, הרגשתי
את עצמו כאלו יושבת אצלכם ושומעת על עניינים השייכים לקבוצה שלכם, בדרך כלל […] חיי דגניה מלאים, מהם נודע לי
שבאמת מתכוננים לבוא ארצה יחד עם מרטה, אנשים מאד מתורבתים ונעימים, שמה ראיתי את [הכיסון] מסרתי […] את התפילין
בנרתיק היפה הוא מאד נהנה בדרך כלל נעשינו ידידים, אגב נודע לי שהוא […]. […] היי סקול נרשמתי שמה.
אתחיל ללמד איה אחרי הפסח. כעת הנני אצל אחי שלא ראיתיו 12 שנה ונהנית מאד מאד, משתדלת לראות ולבקר הרבה
יש מה לראות, [היום] צריכים מהרימון להוציא את הגרעין ואת הקליפה לזרוק… גם אתמל שוחחתי עם בת-שבע, אחלנו אשה את
חברתה חג שמח […] דוקה אתמל סוף סוף בעשר בלילה תפשתי את דן פינס, נכון הוא קבל קרוב ל300 דולר עם […], הכל
על צד היותר טוב, כל טוב וחג שמח לך ולמשפחתי ולכל דגניה
בידידות רבה
פסיה
אינני חושבת אם יכולה אני לקוות למלים אחדות, כי נוסף לכל עבודתך
באה עכשו עבודת הכנסת שהיא עולה על כלן

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם:
מיקום: פוג לזו
תאריך: 1949-05-15

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ברץ
מיקום: דגניה א'

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
close
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות