בתום מלחמת ששת הימים מלאכי כותב למשפחתו על המראות, על הכפרים, על הכותל המערבי ועל שיירות הפליטים

סיפור רקע
אין כמו מראה עיניים, אך מכתבו של מלאכי מתאר כל פרט ופרט בערים ובדרכים שהוא נוסע בהם בימים שאחרי מלחמת ששת הימים. הוא כותב על העזובה של מקומות פאר כמו הלידו, על העושר של בתי רמאללה, על השינויים שנעשו ברחבת הכותל ובעיר העתיקה, על בתי החימר והווילות ביריחו ועל שיירות הפליטים שנעלמו מן הנוף. מלאכי מקווה שהוא ומשפחתו יטיילו יחד בכל המקומות האלה כשהוא יחזור הביתה, אבל רק לאחר שישלים 72 שעות שינה רצופות. הוא מצלם כל מה שהוא רואה, ומכתבו הוא תיעוד מרתק.
מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות" בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.
מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות" בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.
ארועי התקופה
כתב היד
18.6.67
[עמוד 1]
לרותי לבנות ולהורים המון שלום ונשיקות.
רגע, היום יום ראשון, חזרתי מהבית ביום שישי
בס"ה [בסך הכל] יומים [יומיים] שנראים לי כשנתיים, הספקתי כבר לגמור
את כל הפילים שלקחתי, וסרט יותר מבולגן לא צילמתי
עוד אף פעם. ביום שישי עליתי דרך יריחו לירושלים
לכותל המערבי. חזרתי דרך רמאלה ושומרון. אתמול נסעתי
שוב ליריחו לים המלח (קליה) עין פשחה וחזרה
והיום הייתי שוב על ציר בית שאן, בג'נין, טובס,
עין פארן וחזרה. צילמתי פה ושם ללא סדר
ולרוב ללא תנועה, תמונות שטוב יותר היה לצלם
בשיקופיות אך מילא.
ובכן נחזור ונתאר את אשר בודאי לא
נקלט במצלמה.
ובכן נקודת המוצא ווילה עם בריכת שחיה [שחייה]
בבנין דו קומתי אדום השוכן בלב פרדס, בפתח
נחל פארן כ 2 ק"מ לפני שהוא נשפך לירדן.
כחצי ק"מ דרך עפר מובילה מהבנין לכביש
בית שאן יריחו. הכביש ישר ועובר מקו שביתת
הנשק עד לצומת גשר דמיה בשטח חקלאי מעובד
בחלקות קטנות השופעות עגבניות ומלפפונים
[עמוד 2]
ומקשאות אבטיחים (עדין לא בשלים). ככל שמדרימים
הופכים שולי הכביש שוממים ומאובקים, והשטח
הופך למדברי פראי. כשפננו דרומה מתנשאים
מימין הרי יהודה על מדונותיהם [מדרונותיהם] המזרחיים החשופים
ומשמול [ומשמאל] זורם לו בערוץ מתפתל הירדן. כשמגיעים
ליריחו נכנסים לשכונה עצומה של ביקתות
חימר מאוכלסות המוני אדם. הבקתות צבעם
כצבע האדמה וכמעט שאין להכיר בהן ממרחק.
רק לאחר מעבר הביקתות מתגלה
לעין גוש ירק ענק של עצים שבתוכו חבויים
בתי העיר. יריחו היא עיר שאינה אופינית [אופיינית]
לעיר ערבית. בתיה מרוחקים זה מזה
כל בית נבדל בסיגנונו במבנהו ובזמן בניתו [בנייתו]
מהבית שלידו, רב הבתים מעידים על עושר
בעליהם למרות שחלק מהווילות בנויות חימר, חלק
אבן וחלק בטון. כל בית מוקף סוכות
של גפנים עצי בבראש [ברוש] אקליפטוסים ופרי הדר
ותאנים ברחוב אחד כמה בתי קזינו בסיגנון
ים תיכוני בעקר כמו בקפרי [בקאפרי] ובאיטליה.
כמה בתי מלון מפוארים. מרכז
מסחרי קטן יחסית והרבה גנים ציבוריים.
מיריחו עולה כביש טוב לירושליים הערבית החדשה
[עמוד 3]
שבחלקה בנויה בסיגנון ירושלמי מקובל ואילו
הרמה הצפונית לאורך הכביש המוביל לרמאלה
בנויה ווילות פאר בסיגנון אמריקאי של 1980
עם תשלובת של אבן ירושלמית זכוכית וחרסינה
יפנית בפאר כזה שמכניס את שכונות דניה
וצהלה לכיס הקטן. אפילו הפאר ההוליבודי [ההוליוודי]
בסרטים נראה חיוור לאומת [לעומת] חלק מבנינים [מבניינים] אלו.
ועתה לירושלים העתיקה. זו שבחומה, מלבד
מסגד עומר הכל מאכזב במקצת, עוד זכור
לי כשהלכתי עם רוני ועמנואל דרך סימטאותיה
העקלקלות של העיר בין בתי הקפה הערביים בהם
ישבו משחקי השש-בש, סמטת המדרגות המובילה
לכותל העמוסה מקבצי נדבות ופושטי יד.
מכל אלו לא נשאר דבר חלק נכר מהשכונה
הערבית יושר ע"י בולדוזרים ולפני הכתל
ישנה רחבת מסדרים שאפשר לעשות בה
מגרש חניה ענק. והכותל שהזדקף גאה
וענק בין הבתים הצפופים הנמוכים נראה קטן
ודל בקצה המגרש. סוחרי הדת למיניהם
כבר פשטו שם בהמוניהם ומוכרים תשמישי קדושה
וברכות ותפילות…
עלינו להר הזיתים. המבנים נשארו בשלמותם
[עמוד 4]
מלבד כמה פגיעות פגזים, אך 19 שנה
של בידוד הפכו את המקום מקום תורה לקסקטין [קסרקטין]
של צבא, מוזנח עלוב תמונות נערות וציורים
מפארים את הכתלים שירי [שיירי] קופסאות שימורים
באלפים ועזובה בכל.
חזרנו דרך הכביש המתפתל בין הרי יהודה
על הטרסות המעובדות דרך הרי שומרון
לשכם ולמקומנו. בשלושה הימים האחרונים נשנה [נשתנה]
הרבה בגדה, שירות [שיירות] הפליטים נאלמו [נעלמו] מהם בירדן
ומהן חזרו לכפרים. הכפריים החלו לצאת
לעבודת יומם בשדה, לקטיף הירקות
ולדיש התבואה.
אתמול בבקר [בבוקר] יצאתי שוב ליריחו הפעם לביקור
יסודי בחפירות בתל יריחו העתיקה, (זה בכלל
לא פלא שהחומות נפלו מתקיעת שופר, הם
לא בנויות אבן אלא לבני חימר). עלינו למנזרים
השוכנים בצלע ההר וחצובים בסלע התלול
הם מזכירים קצת את המנזרים בסלע אדום.
אכלנו פלפל שתינו ברוד, קנינו סיגריות בזול
ונסענו לקליה למלון וללידו מקום הנופש החורפי
של עשירי העולם הערבי, איזה פאר, איזה
ביצה ואיזה לכלוך שוררים היום בכל. כל
[עמוד 5]
דברי הנוי נופצו, כל דברי היקר מחנויות
התירים נבזזו שמשות הארונות נופצו על
כל השולחנות ערמות של שירי [שיירי] מנות קרב ולכלוך
רק ים המלח נשאר חלק ומבריק ושקט כאילו
לא ארע מאום. יצאנו למערות קומרן מקום
בו נמצאו מגילות ים המלח ולעין פשחה המעין
הנהדר ביופיו היוצא כמו מעין דוד בעין גדי לרגלי
הרי מדבר יהודה ונשפך לים המלח.
חזרנו לווילה. הבוקר עוד הספקתי להיות שוב
בג'נין ובעין פארן, עתה שעת צהרים, החום
גדול הזבובים מטרידים הזעה ניגרת כמה מהחברה
שוחים למטה בברכה [בבריכה], ואני מנסה לשוא להתרכז
לכתוב מכתב מבולבל זה, יתכן ובכלל לא אשלח
אותו. ביום חמישי אולי משתחררים, ואז נקח
מכונית ונסע לטיל [לטייל] ותראו הכל לבד. לא בעצם
נטיל [נטייל] מאוחר אני זקוק לפחות ל-72 שעות
שינה רצופות, ואחר כך אם לא אשלשל, לאכל [לאכול]
טוב ורק אז נסע.
בנתיים הרבה נשיקות לך ולבנות.
ד"ש חם לכל בני הבית.
להתראות בקרוב.
שלך מלאכי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
18.6.67
[עמוד 1]
לרותי לבנות ולהורים המון שלום ונשיקות.
רגע, היום יום ראשון, חזרתי מהבית ביום שישי
בס"ה [בסך הכל] יומים [יומיים] שנראים לי כשנתיים, הספקתי כבר לגמור
את כל הפילים שלקחתי, וסרט יותר מבולגן לא צילמתי
עוד אף פעם. ביום שישי עליתי דרך יריחו לירושלים
לכותל המערבי. חזרתי דרך רמאלה ושומרון. אתמול נסעתי
שוב ליריחו לים המלח (קליה) עין פשחה וחזרה
והיום הייתי שוב על ציר בית שאן, בג'נין, טובס,
עין פארן וחזרה. צילמתי פה ושם ללא סדר
ולרוב ללא תנועה, תמונות שטוב יותר היה לצלם
בשיקופיות אך מילא.
ובכן נחזור ונתאר את אשר בודאי לא
נקלט במצלמה.
ובכן נקודת המוצא ווילה עם בריכת שחיה [שחייה]
בבנין דו קומתי אדום השוכן בלב פרדס, בפתח
נחל פארן כ 2 ק"מ לפני שהוא נשפך לירדן.
כחצי ק"מ דרך עפר מובילה מהבנין לכביש
בית שאן יריחו. הכביש ישר ועובר מקו שביתת
הנשק עד לצומת גשר דמיה בשטח חקלאי מעובד
בחלקות קטנות השופעות עגבניות ומלפפונים
[עמוד 2]
ומקשאות אבטיחים (עדין לא בשלים). ככל שמדרימים
הופכים שולי הכביש שוממים ומאובקים, והשטח
הופך למדברי פראי. כשפננו דרומה מתנשאים
מימין הרי יהודה על מדונותיהם [מדרונותיהם] המזרחיים החשופים
ומשמול [ומשמאל] זורם לו בערוץ מתפתל הירדן. כשמגיעים
ליריחו נכנסים לשכונה עצומה של ביקתות
חימר מאוכלסות המוני אדם. הבקתות צבעם
כצבע האדמה וכמעט שאין להכיר בהן ממרחק.
רק לאחר מעבר הביקתות מתגלה
לעין גוש ירק ענק של עצים שבתוכו חבויים
בתי העיר. יריחו היא עיר שאינה אופינית [אופיינית]
לעיר ערבית. בתיה מרוחקים זה מזה
כל בית נבדל בסיגנונו במבנהו ובזמן בניתו [בנייתו]
מהבית שלידו, רב הבתים מעידים על עושר
בעליהם למרות שחלק מהווילות בנויות חימר, חלק
אבן וחלק בטון. כל בית מוקף סוכות
של גפנים עצי בבראש [ברוש] אקליפטוסים ופרי הדר
ותאנים ברחוב אחד כמה בתי קזינו בסיגנון
ים תיכוני בעקר כמו בקפרי [בקאפרי] ובאיטליה.
כמה בתי מלון מפוארים. מרכז
מסחרי קטן יחסית והרבה גנים ציבוריים.
מיריחו עולה כביש טוב לירושליים הערבית החדשה
[עמוד 3]
שבחלקה בנויה בסיגנון ירושלמי מקובל ואילו
הרמה הצפונית לאורך הכביש המוביל לרמאלה
בנויה ווילות פאר בסיגנון אמריקאי של 1980
עם תשלובת של אבן ירושלמית זכוכית וחרסינה
יפנית בפאר כזה שמכניס את שכונות דניה
וצהלה לכיס הקטן. אפילו הפאר ההוליבודי [ההוליוודי]
בסרטים נראה חיוור לאומת [לעומת] חלק מבנינים [מבניינים] אלו.
ועתה לירושלים העתיקה. זו שבחומה, מלבד
מסגד עומר הכל מאכזב במקצת, עוד זכור
לי כשהלכתי עם רוני ועמנואל דרך סימטאותיה
העקלקלות של העיר בין בתי הקפה הערביים בהם
ישבו משחקי השש-בש, סמטת המדרגות המובילה
לכותל העמוסה מקבצי נדבות ופושטי יד.
מכל אלו לא נשאר דבר חלק נכר מהשכונה
הערבית יושר ע"י בולדוזרים ולפני הכתל
ישנה רחבת מסדרים שאפשר לעשות בה
מגרש חניה ענק. והכותל שהזדקף גאה
וענק בין הבתים הצפופים הנמוכים נראה קטן
ודל בקצה המגרש. סוחרי הדת למיניהם
כבר פשטו שם בהמוניהם ומוכרים תשמישי קדושה
וברכות ותפילות…
עלינו להר הזיתים. המבנים נשארו בשלמותם
[עמוד 4]
מלבד כמה פגיעות פגזים, אך 19 שנה
של בידוד הפכו את המקום מקום תורה לקסקטין [קסרקטין]
של צבא, מוזנח עלוב תמונות נערות וציורים
מפארים את הכתלים שירי [שיירי] קופסאות שימורים
באלפים ועזובה בכל.
חזרנו דרך הכביש המתפתל בין הרי יהודה
על הטרסות המעובדות דרך הרי שומרון
לשכם ולמקומנו. בשלושה הימים האחרונים נשנה [נשתנה]
הרבה בגדה, שירות [שיירות] הפליטים נאלמו [נעלמו] מהם בירדן
ומהן חזרו לכפרים. הכפריים החלו לצאת
לעבודת יומם בשדה, לקטיף הירקות
ולדיש התבואה.
אתמול בבקר [בבוקר] יצאתי שוב ליריחו הפעם לביקור
יסודי בחפירות בתל יריחו העתיקה, (זה בכלל
לא פלא שהחומות נפלו מתקיעת שופר, הם
לא בנויות אבן אלא לבני חימר). עלינו למנזרים
השוכנים בצלע ההר וחצובים בסלע התלול
הם מזכירים קצת את המנזרים בסלע אדום.
אכלנו פלפל שתינו ברוד, קנינו סיגריות בזול
ונסענו לקליה למלון וללידו מקום הנופש החורפי
של עשירי העולם הערבי, איזה פאר, איזה
ביצה ואיזה לכלוך שוררים היום בכל. כל
[עמוד 5]
דברי הנוי נופצו, כל דברי היקר מחנויות
התירים נבזזו שמשות הארונות נופצו על
כל השולחנות ערמות של שירי [שיירי] מנות קרב ולכלוך
רק ים המלח נשאר חלק ומבריק ושקט כאילו
לא ארע מאום. יצאנו למערות קומרן מקום
בו נמצאו מגילות ים המלח ולעין פשחה המעין
הנהדר ביופיו היוצא כמו מעין דוד בעין גדי לרגלי
הרי מדבר יהודה ונשפך לים המלח.
חזרנו לווילה. הבוקר עוד הספקתי להיות שוב
בג'נין ובעין פארן, עתה שעת צהרים, החום
גדול הזבובים מטרידים הזעה ניגרת כמה מהחברה
שוחים למטה בברכה [בבריכה], ואני מנסה לשוא להתרכז
לכתוב מכתב מבולבל זה, יתכן ובכלל לא אשלח
אותו. ביום חמישי אולי משתחררים, ואז נקח
מכונית ונסע לטיל [לטייל] ותראו הכל לבד. לא בעצם
נטיל [נטייל] מאוחר אני זקוק לפחות ל-72 שעות
שינה רצופות, ואחר כך אם לא אשלשל, לאכל [לאכול]
טוב ורק אז נסע.
בנתיים הרבה נשיקות לך ולבנות.
ד"ש חם לכל בני הבית.
להתראות בקרוב.
שלך מלאכי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?