[עמ' 1]
יום שלישי 4.11.52
בני היקר,
בביקורי הראשון אצלך נצטערתי על שלא נזדמן לנו לשוחח כהלכה,
אף על פי שרציתי לדבר עמך בעניינים שונים. נדחה זאת לפעם
אחרת. שמחתי לשמוע מפיך, שמסגרת החיים והחברה משביעות את
רצונך ואני מקווה כי רושם ראשון זה שלך לא ישתנה. יכול אתה
לאמור לעצמך, כי כל אשר שאפת אליו מאז ילדותך ניתן לך
בזה. מעתה הכל בידך. עליך לרכוש לעצמך עמדה במוסד הזה
ולשמור עליה. ניתנו לך כל התכונות הדרושות לכך. מראה הנערים,
החדשים והוותיקים, הרחיב את הלב. אולי תצליחו את להכשיר
לילדיכם עולם טוב יותר.
שקט אצלנו. אמא ומורי במיטה, דובי רובץ על הספה ואני יושב
ליד שולחן הכתיבה וכותב לך לאור המנורה. זה עתה באה כרמלה
לבקש את ספרי החשבון שהשאילה לך. בקושי מצאתים. אתמול הטילה
אחת הצעירות ביצונת. מחר אשתדל להשיג אספקה, ולו גם
קילוגרמים מספר. אני מקווה שיתנו לי משהו במשרד הקשר החקלאי.
בשתילים אנו מטפלים ואתה אל תדאג. אהרן מבריא והולך, בראשית
השבוע הבא יחזור ללימודים. אנא, בקש את סליחתנו ממר פיאט
על שלא נפרדנו מעליו ביום א'. אמור לו, כי חששנו לאחר את
האוטובוס האחרון. כתוב לנו מהר ותאר את חייך, בעבודה

[עמ' 2]
ובלימודים כל פרט מעניין אותנו. ואת המנעול אל תזרוק. הוא
דרוש לנו לתריס המטבח.
הערב התחילו הקורסים למפקדי חיל הים. בחורים כארז. גם
קצינה אחת. מחר מתחיל גם הקורס בבית פבזנר. כלומר, תעסוקה
מלאה. אין ברירה, כי המשכורת איננה מספיקה. אני מקווה, כי
כתבת ירושלימה [לדודיו אורי ושרה]. מן הראוי לכתוב פעם גם לאהרן ורוזה
כתובתם: כיכר המגדל 11. אני שולח לך היום 3 גיליונות
"המחנה". אם אתה מקבל אותם שם, הודיעני על כך ואחדל
משלוח.
עדיין לא התרגלנו להיעדרך. אמא אומר שאתה ה"וינדמכר"
הראשי. אני סבור שאתם משלימים זה את זה. גם דובי
מחפש אותך תמיד ונמלט למדף התחתון שבכונניתך. אנו משתדלים
להשתעשע עמו גם בשמך.
היה שלום יקירי ושמור וזכור
שלך באהבה,
אבא