גיטה, הנמצאת במחנה עקורים, כותבת בגעגועים לבעלה חיים ומחכה בקוצר רוח לראותו בארץ

גיטה ברלוביץ מחנה עקורים טראדטה פורסם על ידי אורלי אילני

שיתוף הדפסה

גיטה ברלוביץ

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

2 דפי המכתב

סיפור רקע

גיטה ברלוביץ כותבת לחיים בעלה ממחנה טראדטה באיטליה בזמן שהיא ממתינה לעלייה לארץ. היא מספרת כיצד אזכור קשריו של חיים לקיבוץ העלה את קרנה בעיני החלוצים במחנה.
גיטה ברלוביץ נולדה בליטא בעיר קובנה בשנת 1922. גם בעלה חיים ברלוביץ, נולד בליטא. בני הזוג נישאו בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בתחילה הם היו יחד אך בהמשך גיטה הייתה בגטו שוול (Šiauliai) ובמחנות עבודה, ואילו חיים נשלח למחנה הריכוז דכאו בגרמניה עד שחרורו באוגוסט 1944.
גיטה לא ידעה דבר על גורל בעלה ורק בסוף המלחמה, כשהגיעו ממנו מכתבים, הבינה שנשאר בחיים. גיטה ניסתה לעלות לארץ ישראל בכל דרך אפשרית, עד שהגיעה לארץ באונייה "מולדת" ב־31 בדצמבר 1947. בכל ימי התלאות האלה כתבה גיטה לחיים מכתבים רוויי געגועים ביידיש. למרבה הצער רבים מהם אבדו או הגיעו באופן חלקי.
גם חיים נדד בדרכים לאחר השחרור. הוא שהה במחנה מעבר באיטליה עד שהגיע לארץ בשנת 1946 והתיישב בשרונה. לאחר עלייתה של גיטה, התיישבו השניים בכפר ויתקין. ואולם, גיטה חלתה ונפטרה בגיל 37. בחייה הקצרים היא זכתה למעט אושר והצליחה להגשים את חלומה לחיות בארץ ישראל עם בעלה ובני המשפחה ששרדו.
המכתבים המובאים כאן תורגמו לעברית בשנת 2021 בהתנדבות בהשקעת זמן ובמקצועיות בידי אמה שדמי מהיישוב לבון (דוברת אידיש כשפת אם).

להמשך קריאה

פחות טקסט

נושאים:

יישוב והקמת המדינה משפחה ויחסים אהבה

תגיות:

איטליה ברלוביץ חלוץ חלוצים מחנות עקורים

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1940

1949

כתב היד

עמוד 1/2

[תרגום מיידיש מאת אמה שדמי]
6.2.47
טראדטה

לבעלי היקר חיים שלום!
חיימונק'ה מאחר שאני כבר שלחתי לך 3 מכתבים וקיבלתי ממך רק מכתב אחד, יכול להיות שהאשמה בי כי את שני המכתבים שלחתי לא דרך דואר אוויר, ומאחר שזו אשמתי אני שולחת לך עכשיו מכתב רביעי בדואר אוויר.
כבר מזה 6 שבועות שנסעתי מנוננטולה [עיירה באיטליה], חשבתי שעוד מעט קט אוכל להתראות איתך, אבל בינתיים זה לא כמו שרוצים אלא מן הסתם כמו שיכולים…
בטראדטה ישנם כבר כאן 400 חלוצים זה עוד יגיע ל-1000 אבל העיקר בינתיים יושבים.
נמסרה לי דרישה שלום ממך עם משה המזכיר של הקיבוץ המאוחר הוא אומר שהוא מכיר אותך, אתה נמצא בדפנה בקיבוץ, אתה נמצא בקשר עם אלה שעוסקים בעלייה, מובן מאליו שדרישת שלום כזו שמוסרים באספה וכל החברים שומעים שהבעל נמצא בקיבוץ, זה כלפי חוץ מאוד מצא חן בעיני, ולחברים יש מעט רספקט, מה זאת אומרת 100% חלוצה, אבל בתוכי משמח אותי שאתה לא בקיבוץ… אני חושבת שלחברים שלי לא תספר…
אחרי הכל חיימונק'ה אני מוצאת את עצמי מאוד בודדה ושבורה מההמתנה ומגעגועים ודבר נוסף החדשות מהארץ, אני חושבת ודואגת יותר עליך מאשר עליי, אתה הרי יודע שאני בזה
[אין המשך למכתב המקורי]

עמוד 2/2