אוֹצָרוֹת
1941 15 ביולי

גננדעל גראוס מספרת לבנה שהחלה העבודה בשדות צ׳כובלובסקיה, שהיהודים עובדים ושהיא בריאה

גננדעל גראוס צ'כוסלובקיה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי
תמונתו של יוסף יעקוב גראוס בתעודה שהחזיק בה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יוסף יעקב גראוס (נקרא בפי כל- יוסי), נולד בי"ז חשוון תרפ"א, 29.10.1920 בצ'כוסלובקיה בעיר קומרנו. גדל בעיר שאלה (SHALA), בכור לשלוש אחיות: אסתי, לאה ומירי-קאליש. אמו גננדעל (גיזלה) ואביו שמעון-קאליש ושתי אחיותיו הצעירות לאה ומירי נספו באושוויץ. אסתי שרדה את אוושויץ ולאחר שהוגלו לקפריסין עלו לארץ ישראל. משפחתו של יוסף יעקב גראוס הייתה משפחה ציונית דתית. סבו יצחק משה היה מראש תנועת המזרחי בצ'כובלוסקיה והונגריה. אמו גננדעל הייתה חברה באגודת עזרא ומרפא, בחברה קדישא, בעזרה לזולת ואביו שמעון קאליש היה אחראי על גמ"ח הכספים לנזקקים. עם תחילת המלחמה, נלקחה מן המשפחה פרנסתה, נאסר על בני המשפחה ללכת לבתי הספר ולמוסדות ציבוריים והכריחו אותם לענוד טלאי צהוב. יוסי גראוס צפה והרגיש באנטישמיות והחליט לברוח ולעלות לארץ ישראל. בסוף שנת 1939, הצליח לעלות על האונייה "רודניצ'ר", ובדרך בלתי ליגאלית הגיע לחוף הים של תל אביב. מכיון שהגיע

יוסף יעקב גראוס (נקרא בפי כל- יוסי), נולד בי"ז חשוון תרפ"א, 29.10.1920 בצ'כוסלובקיה בעיר קומרנו. גדל בעיר שאלה (SHALA), בכור לשלוש אחיות: אסתי, לאה ומירי-קאליש. אמו גננדעל (גיזלה) ואביו שמעון-קאליש ושתי אחיותיו הצעירות לאה ומירי נספו באושוויץ. אסתי שרדה את אוושויץ ולאחר שהוגלו לקפריסין עלו לארץ ישראל. משפחתו של יוסף יעקב גראוס הייתה משפחה ציונית דתית. סבו יצחק משה היה מראש תנועת המזרחי בצ'כובלוסקיה והונגריה. אמו גננדעל הייתה חברה באגודת עזרא ומרפא, בחברה קדישא, בעזרה לזולת ואביו שמעון קאליש היה אחראי על גמ"ח הכספים לנזקקים. עם תחילת המלחמה, נלקחה מן המשפחה פרנסתה, נאסר על בני המשפחה ללכת לבתי הספר ולמוסדות ציבוריים והכריחו אותם לענוד טלאי צהוב. יוסי גראוס צפה והרגיש באנטישמיות והחליט לברוח ולעלות לארץ ישראל. בסוף שנת 1939, הצליח לעלות על האונייה "רודניצ'ר", ובדרך בלתי ליגאלית הגיע לחוף הים של תל אביב. מכיון שהגיע ממשפחה דתית, עלה יוסי כבחור ישיבה עם תעודת בגרות. בחודשים הראשונים למד בישיבה ולאחר מכן התפנה גם לעבוד כדי לפרנס את עצמו. הקשר היחיד עם משפחתו היה באמצעות מכתבים. המכתבים המצורפים מרגשים ומראים עד כמה אם דואגת לבנה הנמצא במרחקים. המסר העיקרי - תורה ועבודה. מתוך תשובות ההורים במכתבים אנו מבינים כי יוסי הפציר בהם לעזוב את הבית בסלובקיה ולבוא לפלשתינה, להצטרף אליו בארץ ישראל. ההורים שהרגישו מחויבים לקהילה היהודית בעירם, כתבו שהם לא יכולים לעזוב את אחיהם ומה שיקרה לכל היהודים יקרה גם להם. בשנת 1943 הופסקו לגמרי חילופי המכתבים ונותק הקשר. גם גלויות שנשלחו דרך הצלב האדום חזרו ללא מענה. התברר כי המשפחה נלקחה לאושוויץ בשנת 1944. יוסי שנותר בארץ לא ידע מה עלה בגורל המשפחה. הוא סירב להאמין לשמועות הקשות שהגיעו. מיד עם תום המלחמה, אסתי אחותו כתבה לו שרק היא שרדה את אושוויץ. לאחר שהגיעה לארץ, היא הכירה לו את חוה לבית גולדנר, ניצולת אושוויץ גם היא, והשניים התחתנו. להם נולדו 2 בנות - נורית ועדנה שגדלו בבית מאושר בחינוך ציוני דתי. נורית מספרת כי במשך השנים אביה שמר על המכתבים מכל משמר, זו הייתה המזכרת היחידה מהמשפחה. לילדיו אסור היה לגעת בהם, הם רק ידעו על קיומם. לימים, כשאביה חלה מאד, ביקשו לראות את המכתבים. כיוון שהם כתובים בהונגרית וגרמנית הם ביקשו לקרוא את המכתבים יחד איתו, והדמעות זלגו מעיניו. הבכי קרע את ליבם ולא הייתה אפשרות לקרוא את המכתבים. רק לאחר פטירת האב יכלה המשפחה לגעת במכתבים. אסתי תרגמה את המכתבים. נורית מסכמת: "מודות לקב"ה על החינוך המעולה שזכינו לקבל מהורינו הנפלאים. מודות לקב"ה שהצאצאים ממשיכים בדרך הורינו הוריהם, דרך אבות. בדרכם נלך." בבחירת מכתבים אלו וכתיבת קורות החיים לקחו חלק נורית בן מנחם ועדנה לנדאו לבית גראוס.

כתב היד

עמוד 1/2

בני היקר,
אחרי 6 שבועות, סוף סוף קיבלתי מכתב עם התמונות שלך. שמחתי מאוד לראות אותך בתמונות. רק אתה נראה נורא רציני, הראש למטה. אבל ב"ה אתה בחברה טובה ביחד.
האם כולם קולגים שלך?
כאן הכל ב"ה בריא.
אודות אסתיקם [אסתי שלי] פה בבודפשט באגודה רשמתי. שזה יהיה בעז"ה לטויבו [לטובה]. אני יודעת שאתה מספיק רציני ואתה תיקח את זה באחריות, תתפוס שילדה צריכה להגיע לבי"ס ולהסתכל לאיזה חברות ולאיזה סביבה היא תגיע. לך תהיה כל האחריות שהיא תגיע עם איזה חברה סביבה היא תהיה.
כאן כבר התחילה העבודה בשדות, הפירות כבר הבשילו והיהודים עובדים.
תכתוב לעיתים קרובות.
אוהבת אמא. פאפה ולאוש ומירי שולחים נשיקות.
אני מודה לך שאתה דואג לי וחושב עלי.
התמונה מאוד יפה והחברה מאוד יפה, ממאי 25 זה המכתב הראשון שלך ששמחתי איתו מאד. היינו עם ליאוש [לאה] בקומרנו לשבועיים, עכשיו אני הולכת למתפרה.
מקומרנו הבאנו איתנו את הבת של דוד באצ'י היום היא נוסעת הביתה, 12 ימים הביתה כאן אצלנו. לוי אוצ'י הוא אצלנו בחופשה.
אנחנו ב"ה בריאים.
על התמונה אני חושבת שנמצא גם לוינקר. האם נכון?
תכתוב לנו על הכל ולעיתים קרובות כי לא כל מכתב מגיע.
הרבה נשיקות מאחיותך
אסתר, לאה מרים.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: גננדעל גראוס
מיקום: צ'כוסלובקיה
תאריך: 15.07.1941

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף יעקוב גראוס
מיקום: ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

בני היקר,
אחרי 6 שבועות, סוף סוף קיבלתי מכתב עם התמונות שלך. שמחתי מאוד לראות אותך בתמונות. רק אתה נראה נורא רציני, הראש למטה. אבל ב"ה אתה בחברה טובה ביחד.
האם כולם קולגים שלך?
כאן הכל ב"ה בריא.
אודות אסתיקם [אסתי שלי] פה בבודפשט באגודה רשמתי. שזה יהיה בעז"ה לטויבו [לטובה]. אני יודעת שאתה מספיק רציני ואתה תיקח את זה באחריות, תתפוס שילדה צריכה להגיע לבי"ס ולהסתכל לאיזה חברות ולאיזה סביבה היא תגיע. לך תהיה כל האחריות שהיא תגיע עם איזה חברה סביבה היא תהיה.
כאן כבר התחילה העבודה בשדות, הפירות כבר הבשילו והיהודים עובדים.
תכתוב לעיתים קרובות.
אוהבת אמא. פאפה ולאוש ומירי שולחים נשיקות.
אני מודה לך שאתה דואג לי וחושב עלי.
התמונה מאוד יפה והחברה מאוד יפה, ממאי 25 זה המכתב הראשון שלך ששמחתי איתו מאד. היינו עם ליאוש [לאה] בקומרנו לשבועיים, עכשיו אני הולכת למתפרה.
מקומרנו הבאנו איתנו את הבת של דוד באצ'י היום היא נוסעת הביתה, 12 ימים הביתה כאן אצלנו. לוי אוצ'י הוא אצלנו בחופשה.
אנחנו ב"ה בריאים.
על התמונה אני חושבת שנמצא גם לוינקר. האם נכון?
תכתוב לנו על הכל ולעיתים קרובות כי לא כל מכתב מגיע.
הרבה נשיקות מאחיותך
אסתר, לאה מרים.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת גראוס
מיקום: צ'כוסלובקיה
תאריך: 1941-01-16

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף יעקוב גראוס
מיקום: ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות