[עמ' 1]
23.8.64
שלום לכם הורים אהובים,
ראשית, תודה על שני המכתבים הנהדרים שקבלתי. הראשון
שכתבתם לי ולאהובלה' שקבלנוהו ביום ששי, והשני – שזה עתה קבלתי,
מכתבכם מה – 18.8. אין לכם כלל מושג איזה אשר ושמחת חיים גורמים
לי המכתבים מכם.
בושי, אני רואה שצריך להבהיל אותך ולתת קצת על הראש, אז אתה
כותב. כל הכבוד ל"שטויות" שכתבת. באמת מכתב של מחזר מאהב,
בה" אתה יודע את המלאכה. אנא, המשך לכתב בלי שאצטרך שוב
להזכיר לך זאת.
אני מבינה שאתם כבר מיום ששי ה-21.8 בלונדון. אני מקוה
שהגעתם בסדר ומסתדרים היטב בלונדון. אבא ודאי עסוק מאד ואמא
כמזכירתו עמו במשך רב שעות היום, רצה אחריו עם תיק האטיקטים
והכקלמות. איזה צמד חמד! אתם ודאי מוזמנים הרבה, מסרו דש'
חם לשרון והוריה, לכהנים (אם תראו אותם) ולג'וסף (אם תפגשום).
אני מקנאה בכם שאתם שם, הייתי רוצה לקפוץ גכ' [גם כן] לכמה ימים
ללונדון הנהדרת. נצלו את הזמן מלבד לביזנס, גם לבלוי ומנוחה
קצת. אל תשכחו שלא כל יום עוזבים את הארץ ונוסעים קצת לחו"ל.
מה לגבי המשך התכנית שלכם? לאן אתם ממשיכים ומתי? האם
ידוע לכם מתי תחזרו? כאן אהובה מחכה לכם בקצר רוח, כי
בלעדיכם לא יעשה דבר ויש בלי – עין – הרע להכין בלי סוף, להתיעץ
ולקבוע דברים שונים.
ככה בארץ אין הרבה חדש. הכל עדיין על מקומו בשלום.
השבת עברה כאן בירושלים נחמד. ביום ששי הייתי במסבה נחמדה על–
חשבון משמרת. עבדתי אח'כ עד הבקר בבסיס ובבקר ישנתי. לארוחת–
צהריים באו אהובה'לה ויובל וסוף סוף פגשה פייגה את יובל. היה מסודר
יפה, הכנו שבת ממש, ארוחת צהריים יפה ובאמת היה נעים. פייגה
מרוצה. דווקא מיובל, כך חבל לדעתה, שהוא לא יותר דתי. מילא, זה
היה ברור מראש. בערב ראיתי את הסרט העברי – דליה והמלחים –
זוכרים שהוסרט בחיפה, ב[כרמל] שלנו? סרט די טפשי אבל חביב מאד.

[עמוד 2]
דודה פייגה ואהובה מוסרות תודה על הברכות והד"שים, מוסרות
ד"ש חם ובריאות שלמה.
ד"ש גם מקותי קופרשטוק.
כתבו הרבה הרבה ומהר מהר!
מליון נשיקות
באהבה רבה רבה
שלכם תמיד
רותי.

בצבא מחכה לי השבוע, שבוע קשה. יש לנו הבחינות לשלב גבוה יותר
והן כנראה תהיינה קשות. שלשה ימי בחינות, זה לא פשוט, אבל נסתדר
ונתגבר. גם השבת נחרץ עלי להשאר בירושלים, כי אין מספיק ידיים עובדות
הרבה יצאו לחפש, לכן קבלתי יום ששי כלו חפש. כך שאסע הביתה ביום
חמשי ואחזור בשבת בבקר.