[עמ' 1]
חיפה. 29.7.64
הורים יקרים שלום!
בקוצר רוח, עצבנות מהולה בשמחה קבלנו את מברקכם מפראג.
למרות שידענו מתי עליכם להגיע לפראג ולשלוח משם מברק כפי שסוכם,
היינו מתוחים וציפינו לאות חיים מכם. נראה לכם הדבר מוזר שכך
יומיים נעדרים מהארץ, אבל בשבילנו הזמן חולף מהר יותר מהמציאות. המתח
הורגש אצל כל אחד מאתנו מרגע שהמראתם מלוד. היה עף לשתק את
ליצן החצר על מנת להפיח שמחה, וצחוק על הפנים במקום דמעות שבצ –
בצו וחנקו את הגרון.
לאמר את האמת, אינני חסיד של כתובת מכתבים, אבל כשנמצאים
כה הרחק (כמה שעות טיסה…..) נעים מקבל מכתבים מהבית,
כמה שיהיו קצרים ולא מענינים אבל הם מהילדים, לכן התישבתי
עם ניצקה ויעקב על המרפסת לשלוח לכם דרישות שלום.
בבית ברוך השם הכל בסדר. קובי חזר היום "מהדסים" בריא ושלם
מלא רשמים וחויות. ניצקה דואגת לנו יפה. אורלי מתפתחת כראוי, בשובכם
לא תכירו אותה. כל יום ויום מבחינים בה בתופעות חדשות ומענינות.
היום אה"צ בשובי הביתה, אורלי באה אלי וספרה לי שסבא וסבתא שלה
נסעו לחו"ל, מאוד חסרים לה ומצפה לשובם בקו הבריאות, כמובן שהשיחה
התנהלה בשפתה אבל ניצקה ואני הבנו כמעט את רב דבריה.
בביח"ר [=בבית החרושת] הכל כרגיל, היצור במלואו, עושים מלונים אפרסקים ומלפפונים.
אליעזר מתלונן שקשה לו – זה לא דבר חדש, כולנו מזיעים. המזג אוויר
חם וכטוב, (כרגיל לעונה זו) המתח והדריכות מתישים את הכוחות, העיקר
שבעתיד לא נהייה פחות בריאים מאשר בהווה. חנוך במכתבו בודאי מפרט
יותר דברים שמענינים את דב. דואר דב – המחסנאי מרגיש יותר טוב, נמצא
בעבודה, קלמן ואוסי עובדים במרץ להגיע ל- 15000 קופסאות, חנוך רכון
על שולחנו מהבוקר עד הערב (הקרור מציל אותו) אליעזר עובד באמת קשה, בהצ-
הרותם מגזים – כרגיל, העיקר שיהיה בריא ולא יערוך לנו כעט הפתעות …
הבית חרושת עובד יפה ללא תקלות, אין לאנשים פיק ברכיים ולא פחד
מפני ה – Impala שנכנס לחצר. אגב האוטו נמצא בחניון "רון" – מקום שקט ובטוח,
כפי שחנה מצקין המליצה למזלי העמוד מלא ולדף נוסף אין מקום במעטפה לכן
עליי לסיים. בני ביתי כבר מנמנמים, ולי מחכה מחר יום גדוש.
אנו מצפים למכתבכם.
שלכם
עזריאל