אוֹצָרוֹת
1948 07 ביוני

דב כותב לבנו שבדרום אמריקה על אירועי המלחמה ועל שלום המשפחה

דב חביב (לובמן) ראשון לציון פורסם על ידי מערכת אוצרות
דב חביב-לובמן (מתוך האלבום המשפחתי)

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתבו של דב חביב לובמן, מראשוני ראשון לציון, לבנו זרובבל העושה בשליחות היישוב בדרום אמריקה, נכתב מביתו שעל אם הדרך למחנה הצבאי הבריטי סרפנד (צריפין) בעיצומה של מלחמת העצמאות, על רקע "טרטור הרעש מתותחים ואווירונים, מאוטומובילים מלווים צבא עברי העוברים על יד ביתנו ביום ובלילה". דב מזכיר את ההתרחשויות האחרונות, לרבות הפצצת ראשון לציון, מספר על פציעתו של נכדו שי קיפניס (בנו של לוין קיפניס) ממוקש, ועל ניצה אחותו ש"כולה אחוזה אש להבה לקחת חלק באופן ממשי במלחמת הקודש". כן הוא מבטא את הדאגה העמוקה לאמנון, בנו של זרובבל, הנלחם בנגב. התקווה כי המלחמה תסתיים במהרה ואמנון יחזור בשלום נכזבת כבר למחרת כתיבת המכתב, עם נפילתו של אמנון. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

מכתבו של דב חביב לובמן, מראשוני ראשון לציון, לבנו זרובבל העושה בשליחות היישוב בדרום אמריקה, נכתב מביתו שעל אם הדרך למחנה הצבאי הבריטי סרפנד (צריפין) בעיצומה של מלחמת העצמאות, על רקע "טרטור הרעש מתותחים ואווירונים, מאוטומובילים מלווים צבא עברי העוברים על יד ביתנו ביום ובלילה". דב מזכיר את ההתרחשויות האחרונות, לרבות הפצצת ראשון לציון, מספר על פציעתו של נכדו שי קיפניס (בנו של לוין קיפניס) ממוקש, ועל ניצה אחותו ש"כולה אחוזה אש להבה לקחת חלק באופן ממשי במלחמת הקודש". כן הוא מבטא את הדאגה העמוקה לאמנון, בנו של זרובבל, הנלחם בנגב. התקווה כי המלחמה תסתיים במהרה ואמנון יחזור בשלום נכזבת כבר למחרת כתיבת המכתב, עם נפילתו של אמנון. המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

כתב היד

עמוד 1/1

ראשון לציון יום ב' כ"ט אייר תש"ח 7.6.48
שלום רב לך גם ממני ומסמי נעמי.
זרובבל מחמד נפשי, חביבי ויקירי. – שוב פעם אני כותב לך ומפקפק אם המכתב הזה יגיע לידך,
אולם הפעם התקוה גדלה שכן תקבלהו ע"י נכדַי היקרים אשר בניו-יורק. – מה שנעשה עכשיו כאן
אין לתאר במלים ובפרט על הניר, לזה צריכים ביאליקים ועוד סופרים ומשוררים שימסרו לדורות הבאים
את פרשת הגבורה שלא שערנו ולא עלה על דעתנו שצעירינו הנפלאים בלי הבדל מפלגה ומין עד
לישישים וישישות שלוקחים חלק לפי אפשרותם ועומדים הכן יום ולילה לפגוע באויבים מכל ארבע רוחות
העולם ונצחונותנו באופן יחסי הוא בטוח "אימת מפגיע על האריות" הננו לכל שבעים האומות, והכבשה
הקטנה מאימת במלחמה שלישית באין ברירה. – אבדות שלנו הן גדולות באופן יחסי, ביחוד כאב הלב
על אבדן נפשות יקרות כאלה, אשר לא פללנו שיש לנו כאלה המוכנים להקריב את חייהם למען תקומת
העם והמולדת. חושב אני שיש לך ידיעות מכל מה שמתרחש כאן ולא אאריך בזה. – דאגתנו היא
ביחוד לאמנון הנחמד שנמצא בזמן האחרון בנגב והספיק כבר להשתתף בהרבה מערכות, תקותנו כי
גם להבא ישמרהו האל הטוב ויחזור אלינו בריא ושלם, הלא עכשיו דנים על הפוגה ואולי גם על סיום
המלחמה ונזכה לראותו ולחבקו בקרוב. רם היקר נמצא ברחבות ולרגל עבודתו בא כמעט בכל לילה
לישון בבית ולהרגיע את האם היקרה. – היה לנו נחת רוח לקבל בשבוע העבר את מברקך שהרגיע
אותנו קצת. אנו תפילה שתהיה בריא ושתוכל למלאות במנוחה את שליחותך החשובה יחד עם רעך
אורי היקר, כל פרוטה שאתם שולחים מצילה נפשות ורכוש. אף כי התעשרנו בהרבה ציוד וכו' מהערים והכפרים
שנתרוקנו מיושביהם וגורשו מעבר לארצנו, בכ"ז אנו זקוקים עדיין להרבה הרבה כספים, ואין הקמץ
משביע את הארי. – בשבוע העבר הופתענו בבקורו של שַי היקר ולאחריו גם של ניצה הנחמדה.
שי השתתף בהרבה קרבות, ורק באחרונה נפגע בעין מעשן של מוקש והיה זקוק לריפוי, ולכן
קבל חפש לשם זה, אבל אין חלילה שום סכנה לעין. ניצה לא רוצה לע"ע להיות גננת וכולה
אחוזה אש להבה לקחת חלק באופן ממשי במלחמת הקודש והיא יוצאת לגי'ב-יוסף על יד אחיה. – הצעירות שלנו הטילו
פחד הִסטֶרִי על הערבים – ואגדות מוגזמות כמובן מתהלכות בכל פזורות הערבים. – תסלח לי על אי הסדר
במכתבי, אין מוקדם ומאוחר, מפני שאני מבולבל מרוב דאגות, וזוהי גם הסיבה שאמא ומיכל לא כותבות, הן תחת
הרושם הנורא של טרטור הרעש מתותחים ואוירונים, מאוטומובילים מלווים צבא עברי העוברים על יד ביתנו מסרפנד
וחזרה ביום ובלילה. אמא חלשה כתמיד מחכה ליום המאושר לראותך ולחבקך, אף כי היא מבינה שעבודתך נחוצה
ופוריה. ראשל"צ שלנו נתכבדה ביום ה' העבר בפצצות מאוירונים של האויב שגרם ל 28 הרוגים ו 22 פצועים
מכתבך האחרון שזכינו לקבלו היה לנו להפתעה נעימה. ושמחנו שהמכתב הוא "מזמור שיר להכרזת "מדינת ישראל"
נשיקות חמות ורבות מאמא, ממיכל ממשפחתה ומנעמי וסמי ומאבא דב חביב
שלום מכל משפחתנו ונשיקות חמות מ. סגל

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: דב חביב (לובמן)
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 07.06.1948

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

ראשון לציון יום ב' כ"ט אייר תש"ח 7.6.48
שלום רב לך גם ממני ומסמי נעמי.
זרובבל מחמד נפשי, חביבי ויקירי. – שוב פעם אני כותב לך ומפקפק אם המכתב הזה יגיע לידך,
אולם הפעם התקוה גדלה שכן תקבלהו ע"י נכדַי היקרים אשר בניו-יורק. – מה שנעשה עכשיו כאן
אין לתאר במלים ובפרט על הניר, לזה צריכים ביאליקים ועוד סופרים ומשוררים שימסרו לדורות הבאים
את פרשת הגבורה שלא שערנו ולא עלה על דעתנו שצעירינו הנפלאים בלי הבדל מפלגה ומין עד
לישישים וישישות שלוקחים חלק לפי אפשרותם ועומדים הכן יום ולילה לפגוע באויבים מכל ארבע רוחות
העולם ונצחונותנו באופן יחסי הוא בטוח "אימת מפגיע על האריות" הננו לכל שבעים האומות, והכבשה
הקטנה מאימת במלחמה שלישית באין ברירה. – אבדות שלנו הן גדולות באופן יחסי, ביחוד כאב הלב
על אבדן נפשות יקרות כאלה, אשר לא פללנו שיש לנו כאלה המוכנים להקריב את חייהם למען תקומת
העם והמולדת. חושב אני שיש לך ידיעות מכל מה שמתרחש כאן ולא אאריך בזה. – דאגתנו היא
ביחוד לאמנון הנחמד שנמצא בזמן האחרון בנגב והספיק כבר להשתתף בהרבה מערכות, תקותנו כי
גם להבא ישמרהו האל הטוב ויחזור אלינו בריא ושלם, הלא עכשיו דנים על הפוגה ואולי גם על סיום
המלחמה ונזכה לראותו ולחבקו בקרוב. רם היקר נמצא ברחבות ולרגל עבודתו בא כמעט בכל לילה
לישון בבית ולהרגיע את האם היקרה. – היה לנו נחת רוח לקבל בשבוע העבר את מברקך שהרגיע
אותנו קצת. אנו תפילה שתהיה בריא ושתוכל למלאות במנוחה את שליחותך החשובה יחד עם רעך
אורי היקר, כל פרוטה שאתם שולחים מצילה נפשות ורכוש. אף כי התעשרנו בהרבה ציוד וכו' מהערים והכפרים
שנתרוקנו מיושביהם וגורשו מעבר לארצנו, בכ"ז אנו זקוקים עדיין להרבה הרבה כספים, ואין הקמץ
משביע את הארי. – בשבוע העבר הופתענו בבקורו של שַי היקר ולאחריו גם של ניצה הנחמדה.
שי השתתף בהרבה קרבות, ורק באחרונה נפגע בעין מעשן של מוקש והיה זקוק לריפוי, ולכן
קבל חפש לשם זה, אבל אין חלילה שום סכנה לעין. ניצה לא רוצה לע"ע להיות גננת וכולה
אחוזה אש להבה לקחת חלק באופן ממשי במלחמת הקודש והיא יוצאת לגי'ב-יוסף על יד אחיה. – הצעירות שלנו הטילו
פחד הִסטֶרִי על הערבים – ואגדות מוגזמות כמובן מתהלכות בכל פזורות הערבים. – תסלח לי על אי הסדר
במכתבי, אין מוקדם ומאוחר, מפני שאני מבולבל מרוב דאגות, וזוהי גם הסיבה שאמא ומיכל לא כותבות, הן תחת
הרושם הנורא של טרטור הרעש מתותחים ואוירונים, מאוטומובילים מלווים צבא עברי העוברים על יד ביתנו מסרפנד
וחזרה ביום ובלילה. אמא חלשה כתמיד מחכה ליום המאושר לראותך ולחבקך, אף כי היא מבינה שעבודתך נחוצה
ופוריה. ראשל"צ שלנו נתכבדה ביום ה' העבר בפצצות מאוירונים של האויב שגרם ל 28 הרוגים ו 22 פצועים
מכתבך האחרון שזכינו לקבלו היה לנו להפתעה נעימה. ושמחנו שהמכתב הוא "מזמור שיר להכרזת "מדינת ישראל"
נשיקות חמות ורבות מאמא, ממיכל ממשפחתה ומנעמי וסמי ומאבא דב חביב
שלום מכל משפחתנו ונשיקות חמות מ. סגל

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שולמית חביב (לוין)
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1948-07-14

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות