ראשון לציון יום ב' כ"ט אייר תש"ח 7.6.48
שלום רב לך גם ממני ומסמי נעמי.
זרובבל מחמד נפשי, חביבי ויקירי. – שוב פעם אני כותב לך ומפקפק אם המכתב הזה יגיע לידך,
אולם הפעם התקוה גדלה שכן תקבלהו ע"י נכדַי היקרים אשר בניו-יורק. – מה שנעשה עכשיו כאן
אין לתאר במלים ובפרט על הניר, לזה צריכים ביאליקים ועוד סופרים ומשוררים שימסרו לדורות הבאים
את פרשת הגבורה שלא שערנו ולא עלה על דעתנו שצעירינו הנפלאים בלי הבדל מפלגה ומין עד
לישישים וישישות שלוקחים חלק לפי אפשרותם ועומדים הכן יום ולילה לפגוע באויבים מכל ארבע רוחות
העולם ונצחונותנו באופן יחסי הוא בטוח "אימת מפגיע על האריות" הננו לכל שבעים האומות, והכבשה
הקטנה מאימת במלחמה שלישית באין ברירה. – אבדות שלנו הן גדולות באופן יחסי, ביחוד כאב הלב
על אבדן נפשות יקרות כאלה, אשר לא פללנו שיש לנו כאלה המוכנים להקריב את חייהם למען תקומת
העם והמולדת. חושב אני שיש לך ידיעות מכל מה שמתרחש כאן ולא אאריך בזה. – דאגתנו היא
ביחוד לאמנון הנחמד שנמצא בזמן האחרון בנגב והספיק כבר להשתתף בהרבה מערכות, תקותנו כי
גם להבא ישמרהו האל הטוב ויחזור אלינו בריא ושלם, הלא עכשיו דנים על הפוגה ואולי גם על סיום
המלחמה ונזכה לראותו ולחבקו בקרוב. רם היקר נמצא ברחבות ולרגל עבודתו בא כמעט בכל לילה
לישון בבית ולהרגיע את האם היקרה. – היה לנו נחת רוח לקבל בשבוע העבר את מברקך שהרגיע
אותנו קצת. אנו תפילה שתהיה בריא ושתוכל למלאות במנוחה את שליחותך החשובה יחד עם רעך
אורי היקר, כל פרוטה שאתם שולחים מצילה נפשות ורכוש. אף כי התעשרנו בהרבה ציוד וכו' מהערים והכפרים
שנתרוקנו מיושביהם וגורשו מעבר לארצנו, בכ"ז אנו זקוקים עדיין להרבה הרבה כספים, ואין הקמץ
משביע את הארי. – בשבוע העבר הופתענו בבקורו של שַי היקר ולאחריו גם של ניצה הנחמדה.
שי השתתף בהרבה קרבות, ורק באחרונה נפגע בעין מעשן של מוקש והיה זקוק לריפוי, ולכן
קבל חפש לשם זה, אבל אין חלילה שום סכנה לעין. ניצה לא רוצה לע"ע להיות גננת וכולה
אחוזה אש להבה לקחת חלק באופן ממשי במלחמת הקודש והיא יוצאת לגי'ב-יוסף על יד אחיה. – הצעירות שלנו הטילו
פחד הִסטֶרִי על הערבים – ואגדות מוגזמות כמובן מתהלכות בכל פזורות הערבים. – תסלח לי על אי הסדר
במכתבי, אין מוקדם ומאוחר, מפני שאני מבולבל מרוב דאגות, וזוהי גם הסיבה שאמא ומיכל לא כותבות, הן תחת
הרושם הנורא של טרטור הרעש מתותחים ואוירונים, מאוטומובילים מלווים צבא עברי העוברים על יד ביתנו מסרפנד
וחזרה ביום ובלילה. אמא חלשה כתמיד מחכה ליום המאושר לראותך ולחבקך, אף כי היא מבינה שעבודתך נחוצה
ופוריה. ראשל"צ שלנו נתכבדה ביום ה' העבר בפצצות מאוירונים של האויב שגרם ל 28 הרוגים ו 22 פצועים
מכתבך האחרון שזכינו לקבלו היה לנו להפתעה נעימה. ושמחנו שהמכתב הוא "מזמור שיר להכרזת "מדינת ישראל"
נשיקות חמות ורבות מאמא, ממיכל ממשפחתה ומנעמי וסמי ומאבא דב חביב
שלום מכל משפחתנו ונשיקות חמות מ. סגל