ב"ה כ"ע מוצש"ק אור ליום א' 4.4.1948
לכבוד אחי היקר מנחם ולכל המשפחה, שלום.
אם אמנם יודע אני שמכתבי שכתבתי עוד
בשבוע שעבר לא הגיע עדין אליך בגלל מזג האויר
הרע שהיה פה, בכ"ז אני כותב לך שוב כמה
שורות והעיקר שמצבי ב"ה טוב והנני מרגיש […]
טוב. בעצם הקרב הגדול בשבוע שעבר כתבתי לך
אבל אני מתאר שסקרן אתה לדעת – כרגיל – פרטים
נוספים וזה קשה לי לעשות, לכן הנני ליעץ אותך
רק לקרוא בהארץ משבוע שעבר, שם היו התיאורים הכי
נכונים, בינתיים יש כבר חדשות וחדשות וב"ה שאנו
ירדנו כפר מהפרק.
נדמה לי שכתבתי לך כבר כי קבלתי את התמונות
מהילדים היקרים ומאוד שמחתי בהם, אגב, אני נהנה
מאוד שהם זוכרים אותי ושמזכירים אותי בפרט בליל
שבת, מובן שגם אני חושב עליהם הרבה, בפרט השבת
בשעה הזאת חשבתי אליהם […], בידע שעכשיו
זוכרים אותי ודואגים לשלומי, אצלנו חזרו כבר החיים
למסלולם וחיים כמו לפני המאורע, ע"י המצב
נשארו תקועים אצלנו כמה אנשים גדולים, ככה
שראו את המצב מקרוב ותוכנים תכניות שונות לעתיד.
נקוה שיהי' טוב, אני מאמין בפשטות.
עלי לבקש פה את סליחתך [ע"ד] האפשרות
שאפשרת לי לכתוב לך הכל, ואני – [כאילו] – דחיתי
את זה סתם ככה, אל תחשוב ככה, יודע אני […]
את המצאתך ואת כוח המחשבה שהשקעת בזה, ובאמת
זה יפה וטוב מאוד, אלא שלפי מצבי, שחסר לי תמיד
זמן או מקום מתאים ולפעמים אפילו סבלנות, קשה לי
לשבת ולחשוב ע"ז כי זה באמת קשה לי, תמשיך אתה
בזה ואני אכתוב כרגיל עד כמה שאפשר, אם יהי' מה
שהוא חשוב ביותר אז גם אשתמש בזה, אבל לפי שעה
איני זקוק לזה, בכל אופן אני מודה לך על
דאגתך הרבה בעד הקשר בינינו גם בימים הקשים.
ואני מקוה שתבין אותי ואל יחר באפך, על
שאיני משתמש בזה, זכור את השאלות שלך, כי
אני […] בקצור נמרץ. […]
כתבתי לך כבר במכתבי הקודם על עזיבתה
של רבקה את המחנה בגרמניה ועל המצאה
אי שם בדרך ארצה. רציתי לשלוח בשבוע שעבר
את הארגז עם החפצים שלה, כבר קבלתי אשור
מהמפקד, אבל [לאשרי] לא הספקתי, כי האוטובוסים
לא נכנסו עד למחנה, רק פרקו אותו בדרך בכביש
שלנו ע"י העץ, בכדי לאפשר את חזירתם המהירה
(בכ"ז לא הצלחנו לצערנו) אחרת היו גם חפצים שלה
נופלים לידי הטמאים, אני חושב שכיום אין בעיה
בחפצים שלה, אבל מכיוון שבקשה אותם, עשיתי
מאמץ גדול בכדי לנצל את האפשריות, אבל עכשיו
אני רואה שאין שום אפשרות לזה, מצפוני נקי,
עשיתי את שלי.
מליקו קבלתי כבר כמה מכתבים, אגב היא כותבת
שאתה הפסקת לכתוב, גם איציק כותב ככה, אנא
ושמור גם אתה על הקשרים.
אין לי מה להוסיף ואני רוצה שהמכתב ילך
מחר, כי השמים מתעננים…
היו שלום ומבורכים
מאת
דוד