19/11/73

פנינה נחשון ודפנה שלום רב.
אתמול חזרתי הגעתי בשעה 12:00 כבר הלך לי
עם הטרמפים. אבל את מאוד צדקת על השעה
של אוטובוס הלומדים. זה היה מתאים לנו- בפעם
הבאה אני ישמע לך. כי חבל שזה בזבזני כמעת [כמעט]
שעתיים לחקות [לחכות] לטרמפ שיקח אותנו עד הסיבוב
משמר הנגב. שמחתי גם שיכולנו לדבר ביחד, וגם
עם נחשון. היום גם אני מקווה שילך לנו, ולגבי
שעה 12:00 בלילה לא ענו בכלל כנראה השומר
לא היה בסיביבה. הרבה פעם צלצלתי אפילו
ב1:30 היתי ער עד שתיים בלילה.. טוב
בפעם הבאה אני מקווה שכן נצליח.
פנינה שלי אני מאוד חשבתי על הלילה במוצאי שבת,
זה היה טפשי מצדי לכעוס אבל כנראה
מרוב התרגשות שסוף סוף, מקבלים חופש וכן אפשר
להנות. וכנראה זה השפיע עלי. אני מקווה
שאת לא לקחת ללב. וכל זה יעבור כשהכל [כשכל] אחד
יחזור לחיים הרגילים. פנינה שלי לגבי החופש שלי בפעם
הבאה, אני יחשוב על זה יודיע לך. אם כן
אני נוסע להורים, זה גם תלוי באזה יום אני
מקבל חופש. בכל זת אני גם קשה להחלית [להחליט] בענין
הזה. מצד אחד אני רוצה לראות אותכם ראשונים
וצד השני אני רוצה להרגיע אותם בפעם החד [אחת].
שיראו אותי גם. כי אני יחקה [אחכה] עד ישתחררו זה
יקח הרבה זמן. ואם יש לי הפשרות [אפשרות] לנצל את זה
עד רבה [אדרבה]. לפעם אני מסים, בתקווה שאצלכם הכל בסדר
וחיים מתנהלים כסדרה. אני משתדל לצלל [לצלצל] בכל פעם
דוד האוהב.