דוד זקס (גם: סקס, סאקס) היה דודו של אלעזר (לוזר) אדלר, אחי אימו – בתיה הֶנְיָה לבית סאקס]. אלעזר, שנמלט עם משפחתו מהעיירה בעלז כשזו נכבשה על ידי הנאצים לצד הרוסי של פולין, משם גורשו להרי אורל כשבתום המלחמה שרדו רק הוא ושרה אחותו, הגיע למחנות העקורים שהוקמו בגרמניה, ונעשה שם פעיל למען העלייה ארצה. הוא הסתובב במחנות העקורים השונים וכך כנראה פגש את דוד. דוד שלח לו מכתבים רבים ובארכיון שהותירו אחריהם אלעזר ויוכבד מצויים מעל עשרים מכתבים שכתב דוד לאלעזר, שרובם נכתבו כשאלעזר ויוכבד, שהתחתנו במחנה העקורים אמדן ב-13.03.1948, כבר הספיקו לעלות לארץ, וכך גם שרה אחותו של אלעזר ויהושע בעלה, ודוד נותר במחנות העקורים. הוא שהה בתחילה במחנה העקורים ברגן בלזן, עד שהוא נסגר ב-1950 כשמעט היהודים שנותרו בו הועברו בהדרגה למחנה יוור (גם: אופייוור, בגרמנית Upjever) שעל יד וילהלמסהאפן (Wilhelmshaven). דוד הגיע לשם בחודש יוני. הוא ציפה לעלות לארץ, אך ההעלאה נמשכה זמן רב. הסוכנות במינכן נסגרה ב-1950, ויהודים שלא הספיקו לעלות בטרנספר שהוציאה ממינכן בספטמבר אותה שנה החלו לשאת עיניים לאירו ולג'וינט. עלתה גם אפשרות להיעזר בהארטקאר, שנטתה כמה פעמים לכאן ולכאן ושבשלה דוד העדיף שלא לעלות בפברואר (1951), תכנון שעליו הוא מספר במכתב קודם.

הוא מספר במכתב על רצונו לקנות ספרי קודש, ועל כך שהוא מתקשה למצוא אך גם ללמוד בהם.