ב"ה ל"ז למספ"י ג' ב"ב תש"י

ברגן בלזן 8/5

שלום לך ולכל ב"ב!

אחר מכתבי הראשון שכתבתי לך על כתבתך לחיפה אשר עליו קבלתי ממך תשובה – כתבתי לך עוד שני מכתבים על הכתבת שרשמתָ לי לתל אביב ת"ד 2693 ועליהם לא קבלתי ממך שום תשובה עד עתה.

בדעתי וברעיוני לא אוכל לדון אחרת. כי אם שכתבת הלז מוגה ומשובשת היא, לכן אני תופס את הכתבת החיפהנית עיקר ואני כותב לך עתה לחיפה. ובזאת אבחן הַכֵנים מחשבותי אם לאו.

איני רוצה במכתבי הנוכחי לחזור ולכפול על הרעיונות כי הלא גם אם לא השגתָ את מכתבַי וגם אם לא תדע את כל הדברים שכתבתי לך שמה, דומה לי שמעצמך תוכל להבין את מצב רוחי ונפשי אחר אסון נורא כזה שקרה לי. עיקר מטרתי במכתבי עתה להודיע לך ממצב חוֹמרי אשר ת"ל לא הרע לי מכל אשר הי' לפנים. והשנית כדי שעל ידו תתעורר להשיב לי תיכיף מה נשמע אצלך וגם אצל שרה. מאוד מאוד כלתה נפשי לראות מכתב משרה. מעולם כל עוד שלא ידעה מהאסון אין בכוחי לכתוב לה כלום, לכן כמדומה לי שיותר הי' מן הראוי לגלות לה זאת כדי שאוכל לבוא עמה בקשר המכתבים. כי לא אוכל לידע עוד בבירור עד מתי תמשוך זמן נסיעתי לארץ יש כמה סיבות המעכבים אותי. הגם שברצוני למהר בכל מה שאפשר. להאריך בפיטפוטי מילים של מה בכך איני רוצה וגם אי אפשר לי לכן אסיים ואומר שלום וטוב ד' ולא יוסיף עוד ליסרה

דודך המצפה לגאלתנו ופדות נפשינו

דוד

פריסת שלום לכל ב"ב ולכל ב"ב של שרה