דוד זקס (גם: סקס, סאקס) היה דודו של אלעזר (לוזר) אדלר, אחי אימו – בתיה הֶנְיָה לבית סאקס. אלעזר, שנמלט עם משפחתו מהעיירה בעלז כשזו נכבשה על ידי הנאצים לצד הרוסי של פולין, משם גורשו להרי אורל כשבתום המלחמה שרדו רק הוא ושרה אחותו, הגיע למחנות העקורים שהוקמו בגרמניה, ונעשה שם פעיל למען העלייה ארצה. הוא הסתובב במחנות העקורים השונים וכך כנראה פגש את דוד. דוד שלח לו מכתבים רבים ובארכיון שהותירו אחריהם אלעזר ויוכבד מצויים מעל עשרים מכתבים שכתב דוד לאלעזר, שרובם נכתבו כשדוד היה במחנות העקורים ברגן-בלזן ולאחר מכן יוור (או אופיוור, בגרמנית: Upjever), ואלעזר ויוכבד – שהתחתנו במחנה העקורים אמדן ב-13.03.1948 – כבר הספיקו לעלות לארץ, כמו גם שרה אחותו שגם בשלומה הדוד מתעניין. הוא מזכיר גם את ה"כתיבה" [= כתובת] החדשה שלה, אחרי שמכתב קודם חזר אליו בעקבות כתובת שגויה (ראו כאן וכאן). בנם של אלעזר ויוכבד המוזכר במכתבו של דוד הוא עזריאל, הבכור, שנולד בסוף 1949 בג'בליה.

מחנה העקורים ברגן בלזן נסגר ב-1950. במכתב מיוני אותה שנה מדווח דוד לאלעזר לראשונה על הכוונה להעביר את אחרוני היהודים שנותרו בברגן בלזן למחנה העקורים יוור (בכתיב היידי: יעפֿער או יעווער) שעל יד וילהלמסהאפן (Wilhelmshaven). מכתב זה הוא הראשון שכתב דוד ממחנה העקורים יוור, שבו היה עליו לשהות עוד כמעט שנה – עד אוגוסט 1951.

התאריך המופיע על המכתב הוא 6/8. אך נראה שזו טעות והכוונה ל-6/9. ב-6/8 היה דוד עדיין במחנה העקורים בברגן בלזן (מכתב ששלח ב-7/8 משם נשמר בארכיונו של אלעזר), והתאריך העברי (ה' נצבים = כ"ה באלול תש"י) חל ב-7/9 באותה שנה כך שייתכן שהמכתב נכתב בלילה של כ"ה באלול, לפני חצות, כשהתאריך העברי השתנה והלועזי עוד לא.