דוד זקס (גם: סקס) היה אחיה של בתיה הֶנְיָה, אימו של אלעזר (לוזר) אדלר וסבתו של עזריאל ארד. אלעזר נולד ב-1923 וגדל בעיירה בעלז. כשהיה בן 16, ב-1939, פלשו הנאצים לעיירה ואלעזר נמלט עם משפחתו לצד הרוסי של פולין. משם גורשה המשפחה לניארס שבהרי אורל, למסע תלאות שבסופה של המלחמה שרדו ממנו רק אלעזר ושרה אחותו. לאחר תום המלחמה הגיע אלעזר למחנות העקורים בגרמניה, שם נעשה פעיל למען העלייה ארצה. הוא הסתובב ברבים ממחנות העקורים וכך כנראה פגש את דודו. לאחר שנישא במחנה העקורים אמדן ליוכבד, ניצולת שואה בעצמה שפגש במחנות, הם עלו ארצה. הדוד, שנשאר במחנה העקורים ברגן-בלזן ולאחר מכן במחנה העקורים יוור, קיווה לעלות ארצה גם הוא עד מהרה, אך בדרכו חלו עיכובים רבים. בארכיון שהותירו אחריהם אלעזר ויוכבד מצויים מעל עשרים מכתבים שכתב דוד לאלעזר, שרובם נכתבו כשדוד היה במחנות העקורים ברגן-בלזן ולאחר מכן יוור (או אופיוור, בגרמנית: Upjever), ואלעזר כבר הספיק לעלות לארץ. שלושה מכתבים נכתבו לאחר עלייתו של דוד ארצה, והאחרון שבהם כנראה הוא זה, שנשלח לבר המצווה של עזריאל – בנם בכורם של אלעזר ויוכבד (נולד בדצמבר 1949).