29/10/73

לפנינה, נחשון ודפנה שלום.
אתמול קבלתי מכתב וציור של דפנה, מאוד שמחתי
לקראיתכם במאוחד [במיוחד] שיום לפני זה לא קבלתי שום דבר
מקם [מכם] כל מכתב זה עוזר כן למצב הרוח. כי
השעמום מתחיל להשתלת [להשתלט] עלינו. וצריך להתגבר עליו
בכל מני דרכים. למשל התחילו להביא לנו כל מני להקות
צבאיות ולא צבאיות, למשל, אתמול היתה לנו הופעה
עם דני גרנות ושמעון ישראלי. זה שעשע אותנו לכמה
זמן. נו מולה [מילא] גם זה לתובה [לטובה].
פנינה- הגעגועים מתחילים להיות המקום ראשון בראש
וזמן עושה את שלו. אומרים כן. אין מה לעשות צריך
להיות עם כל עם ישראל. יש שאומרים עם קצת
הומור. כמובן. הינו כן [כאן] 40 שנה ובכל זות [זאת] היצליחו
להגיע. אני מקווה שכל המצב יתבהר לנו בקרוב. וכל
אחד יחזור לעבודה, וחיים הנורמלים שלו.
פנינה מה נשמע אצלך, ואצל הילדים שלנו. הם מתנהגים
כמו ילדים גדולים זה מאוד משמח שהם גדלים.
ונחשון עוזר לדפנה. הוא מבין את המצב. יודע
שאמה [שאמא] שלו עיפה מכל המצב הזה. היום קיבלתי שוב חבילה
תובה [טובה] מהאורים [מההורים] שלך. באמת תגידי להם שאין צורך.
יש לנו אמון [המון] דברים. חבל על זה אני יודע שהם שמחים
לשולך [לשלוח] משהו ולהרגיש דאגה לדודו שלהם. הם
נחמדים מאוד, אבל את צריקה [צריכה] להסביר להם שאני מקבל מה
קרבים [?] וגם ממך. אין צורך.
פנינהלה שלי, אני גם קבלתי את המכתב שלך שנעם לי
את היום- לקרוא אתכם ושאתם דאוגים לי
תודה מדוד האוהב אותכם ד"ש לכלם ממני