דוד נמצא במחנה עקורים ומשם כותב לאחיו שבארץ על פעילותו בתנועת השומר הצעיר ועל הציפייה לעלות לארץ בקרוב
סיפור רקע
דוד מינגלגרין היה שורד שואה מפולין שחזר לעיירה שבה גדל וראה שאיש לא שרד. הוא עבר למחנה העקורים פרנוואלד בגרמניה שם עזרו לו להתאושש פיזית ומשם שלח את המכתב לאחיו בארץ, כשהוא מתאר את הזיקה לארץ ואת ההתארגנות של חברי תנועת השומר הצעיר, והוא ביניהם , לקראת עלייתם לארץ.
באוגוסט 1946 עבר למחנה הכשרה בגנואה ומשם הפליג על סיפונה של האניה כתריאל יפה כמעפיל. הוא גורש לקפריסין שם שהה עד ינואר 1947. כשהגיע לארץ נשלח למחנה מעבר בקרית שמואל, לאחר מכן השתקע בחיפה עיר מגוריו של אחיו. במלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת אלכסנדרוני. דוד הקים את משפחתו בחיפה ונפטר ב-1993. מעולם לא סיפר על המכתב. הוא איבד בשואה שתי אחיות ואת אביו שנספו במחנה ההשמדה בלזץ.
המכתב שכתב דוד הגיע לידיה של בתו יעלה אסטרוגנו במסגרת נסיונה לאסוף מידע אודות עיירת הולדתו של אביה.
באוגוסט 1946 עבר למחנה הכשרה בגנואה ומשם הפליג על סיפונה של האניה כתריאל יפה כמעפיל. הוא גורש לקפריסין שם שהה עד ינואר 1947. כשהגיע לארץ נשלח למחנה מעבר בקרית שמואל, לאחר מכן השתקע בחיפה עיר מגוריו של אחיו. במלחמת העצמאות התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת אלכסנדרוני. דוד הקים את משפחתו בחיפה ונפטר ב-1993. מעולם לא סיפר על המכתב. הוא איבד בשואה שתי אחיות ואת אביו שנספו במחנה ההשמדה בלזץ.
המכתב שכתב דוד הגיע לידיה של בתו יעלה אסטרוגנו במסגרת נסיונה לאסוף מידע אודות עיירת הולדתו של אביה. באחד מביקוריה אצל דודתה סימה בת ה- 100 הוציאה הדודה מכתב מקופל בפולנית ומסרה אותו לידיה. יעלה הרגישה שהמכתב חיכה כל השנים במיוחד בשבילה. יעלה דאגה לתרגום המכתב מפולנית לעברית וכך נודע לה תוכנו של המכתב שכתב אביה.
המכתב נתרם למיזם אוצרות ע"י יעלה אסטרוגנו, מורה בבית ספר ליאו-באק בחיפה.
ארועי התקופה
כתב היד
אחים אהובים!
״אני מאוד מתפלא שעדיין לא קיבלתי שום ידיעות.
מאוד מבקש אתכם תכתבו בדיוק ומיד מה נשמע
אצלכם? למה לא כתבתם עד עכשיו ומאילו סיבות
כתבתי לכם גם כדי שתכתבו לטוביאס.ולשיקה, על
יציאה שלהם וזה מיד.כי אני כתבתי מספר פעמים
יכול להיות שהם לא קיבלו בגלל זה אני מבקש
תכתבו מיד כי הזמן יקר וכל דקה חשובה כי הם מחכים
להודעה ממני. אני כתבתי להם אבל דואר מאזור
זה לא כל כך מהיר (ספוקרטיני?) עכשיו אני מודיע
לכם שמקס נמצא כבר יחד איתי הוא בא מוינה.
אני נמצא בקיבוץ. השומר הצעיר אני מאוד מרוצה.
עכשיו אני בטוח שזו הדרך שלי הדרך הנכונה.
זה מה שתמיד רציתי ואני חייב להגשים מטרות ,שתמיד
חשבתי עליהן. למרות שלא השתתפתי בשום ארגונים
שהיו לא נכונים מהצד שלי. לא הייתי רוצה לכתוב הרבה
אבל אני חייב להזכיר לכם מילים שכתבתי
עד לפני המלחמה שההצלה היחידה ליהודים היא
פלסטינה. וכפי שידוע לכם ניסיתי בכל דרך ובכל צורה להגיע לאדמה שלנו. כי אני חשבתי שמתקרבים
עננים שחורים סביבנו.ושזה לא יביא לנו שום טוב
….אם אנחנו חושבים, הפסדנו את כל היקר לנו
ומה שלא יחזור אף פעם. היה לי הרבה לכתוב אבל
לא יכול ולא יודע ולא מסוגל לכתוב את כל הקורות
לנו ואילו אסונות פקדו אותנו…….מתי שהייתי על
אדמה מקוללת שאני לא האמנתי ש 3.5 מיליון יהודים
רק מפולין לא חיים. סה"כ 6 מיליון.הם הפסיקו לחיות
בשבילנו. אתקשה ברגע זה,לשכוח אפילו זה בשם
כאוב, אבל יש לפנינו דרך חדשה, אבל זה לא קל
האחים האהובים ,יכול להיות שבקרוב אנו נפגש.
וזוהי מטרתי היחידה אליה אני שואף.
חוץ מזה מה נשמע אצלכם ומה עושה
מאשה האהובה וסימה … איך הבריאות שלך?
תמסרי ד"ש לכל המכרים אני מסיים ,שולח לכם …
ומנשק אחיכם דולק .
נ.ב
אני שולח לכם תמונה שלנו, להתראות בקרוב
דולק, מקס.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת