דוד פוגל שואל את שלום שטרייט אם תימצא לו עבודה בארץ
סיפור רקע
המשורר והסופר דוד פוגל (1891-1944) כותב לחברו, הסופר והמחנך שלום שטרייט (1888-1946), בשאלה אם יש עבורו מקום בארץ ישראל ואם הוא יוכל למצוא שם עבודה. המכתב נכתב בשנת 1923. לבסוף הוא עלה ארצה שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1929, על ידי הזמנה של הסופרים העבריים בארץ שדאגו לסרטיפיקטים עבורו ועבור אשתו. הוא לא הסתגל לארץ, וב-1930 חזר לאירופה. ב-1944 הוא נתפס על ידי הגסטאפו, הגיע לאושוויץ ושם נרצח.
תודה למכון גנזים על המכתב.
המשורר והסופר דוד פוגל (1891-1944) כותב לחברו, הסופר והמחנך שלום שטרייט (1888-1946), בשאלה אם יש עבורו מקום בארץ ישראל ואם הוא יוכל למצוא שם עבודה. המכתב נכתב בשנת 1923. לבסוף הוא עלה ארצה שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1929, על ידי הזמנה של הסופרים העבריים בארץ שדאגו לסרטיפיקטים עבורו ועבור אשתו. הוא לא הסתגל לארץ, וב-1930 חזר לאירופה. ב-1944 הוא נתפס על ידי הגסטאפו, הגיע לאושוויץ ושם נרצח.
תודה למכון גנזים על המכתב.
ארועי התקופה
כתב היד
וינה, ii/VII 23
שטרייט חביבי,
באמת לא ידעתי עד עכשיו, שיש בשירי גם כדי להחלים ממחלת הקדרות. סגולה חדשה זו – אתה מְגַלָּה. אולם, כך או כך, העִקר, שהחלמת. "זוֹל זַין פֿוּן אַזוי, אַבִי צוּם גוּטן" [= שיהיה כמו שיהיה, העיקר שיהיה טוב]. וטוב שגרמו לך קורת רוח. עכשו כבר פקעה רשותי מהן, מן השירים, ועברו לרשותם של הקוראים – ימצא-נא בהם כל אדם את התרופה הדרושה לו – ובלבד שלא יהיו ברכה לבטלה.
ועכשו אמֹר-נא לי, חביבי, היש בשבילי מקום בא"י? האמצא שם איזה מקור מחְיָה, משרת מורה, שעורים פרטיים, או איזו משה אחרת, אם אבֹא? אולי איזו עבודה בבית מערכת? כאן באו מים עד נפש. עלי לשנות חיש מהר את מקומי ומזלי ואם לאו – שוב אין לי תקנה. מצב הבריאות הולך ורופף מיום ליום. ריאה זו – נתָנָה אלהים באדם, שתשמש לו ענין לענות בו. והפרנסה אינה מצויה כלל וכלל. כידוע לך. הייתי רוצה לעלות במשך ימי אוקטובר (אעפ"י שאיני יודע עדיין כלל, מאין תִמָצאנה לי הוצאות הדרך.) – כתֹב לי איפא תכף, אם טוב אעשה, כשאבֹא לשם, אם ימָצא שם דבר-מה בשבילי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת