לכבוד:
יוסף בנטוויץ'
מחלקת החינוך
ירושלים
בהתייחס לשיחה שלנו במשרדך, אני מבקשת לקבל שוב את תשומת לבך. אני מבינה שאתה אדם שוחר אמת וזה מעודד אותי כאמא, השרויה בצער כבד, לפנות אליך לעזור בכאבי.
לפני 11 חודשים (ב-15.8.1944) ילדנו היחיד מאיר שטרנברג, סטודנט באוניברסיטה העברית, נעצר ללא כל אשמה מצדו, הובא ללטרון וב-19 לאוקטובר 1944 גורש מפלשתינה לאריתריאה ועכשיו הוא בסודאן.
אני כתבתי באותו הזמן למטה AIG ו- CID כדי להוכיח את חפותו של בני ולבקש את שחרורו. אני שולחת ל- CID המלצות מגימנסיית בלפור בתל אביב, ארגון הסטודנטים בירושלים, מזכירות האוניברסיטה ומרקטור האוניברסיטה, המעידות באופן ניכר שכל הצהרותיו נכונות. במאי האחרון העברתי ל- CID מכתבי ערבות מטעם מיכאל סולומיאק, המנהל הבכיר של תאגיד החשמל בירושלים וד"ר הרמן ללוור, נשיא מכבי העולמי, ג'נטלמנים שמכירים אותנו שנים רבות, שיהיו ערבים להתנהגותו של בננו מאיר לאחר שחרורו.
החרדה לילדנו היחיד, שנלקח בתמימות מבית הוריו לפני כמעט 11 חודשים, הרסה את חיינו. בעלי, שסובל מאסתמה, היה מאוד חולה במשך חמישה חודשים כתוצאה מההלם. שנינו עובדים קשה כדי לתת לבננו השכלה הכרחית והוא תמיד הצדיק את אמוננו בו. הוא היה אחד התלמידים הטובים, אופיו והתנהגותו היו ללא פגמים. עכשיו הוא לא יכול לעסוק בלימודיו וזה עלול לעכב את השלמת הקריירה שלו.
אני מייחסת חשיבות רבה להתערבותך האישית אצל ה- CID במקרה של בני לפני החלטת ועדת הביקורת. אני מתפללת שתעזור לשחרר את בני בקרוב. אתה תחזיר להורים האומללים את ילדם היחידי, הדבר היקר היחידי בחיינו, ואתה תעזור לשחרר צעיר חף מפשע, טוב ומוכשר, שעתיד להיות מאוד חיוני לארצו.
מודה לך בצפייה לתשומת לבך האדיבה.
שלך בכבוד