אוֹצָרוֹת
1973 27 בדצמבר

דן כותב לעפרה על שירות המילואים, על הוויכוחים הפוליטיים עם החבר׳ה ועל הציפייה לחזור הביתה

דן קפלנסקי סואץ פורסם על ידי אורלי אילני
דן ועפרה קפלנסקי בטיול במצרים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

דן קפלנסקי מספר במכתב לעפרה אשתו על החבילות שהחיילים מקבלים מהעורף ועל הדיונים הפוליטיים בין החבר'ה ומתאר שניים מחבריו ליחידה. דן סופר את הימים עד בואו הביתה ועד הלידה המתקרבת ומביע את אהבתו הרבה לעפרה. דן קפלנסקי נולד בשנת 1944 בירושלים, ובשנת 1971 נשא לאישה את עפרה לבית גיארי, בת קיבוץ עין חרוד איחוד. במלחמת יום הכיפורים גויס דן לחטיבה 55, חטיבת המילואים של הצנחנים. חיילי החטיבה היו בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה ב־16 באוקטובר 1973. דן וחבריו לחטיבה היו חלק מן הכוח שחילץ את לוחמי גדוד 71 שנלכדו בקרב המר בכפר סרפיאום. בהמשך הם היו חלק מן הכוחות שכיתרו את הארמיה השלישית של הצבא המצרי עד כניעתם של המצרים והחתימה על הסכם הפרדת הכוחות. בכל חמשת החודשים שדן שירת במילואים ממערב לתעלת סואץ נותרה אשתו עפרה בבית בהיריון ראשון. דן

דן קפלנסקי מספר במכתב לעפרה אשתו על החבילות שהחיילים מקבלים מהעורף ועל הדיונים הפוליטיים בין החבר'ה ומתאר שניים מחבריו ליחידה. דן סופר את הימים עד בואו הביתה ועד הלידה המתקרבת ומביע את אהבתו הרבה לעפרה. דן קפלנסקי נולד בשנת 1944 בירושלים, ובשנת 1971 נשא לאישה את עפרה לבית גיארי, בת קיבוץ עין חרוד איחוד. במלחמת יום הכיפורים גויס דן לחטיבה 55, חטיבת המילואים של הצנחנים. חיילי החטיבה היו בין הראשונים שצלחו את תעלת סואץ מערבה ב־16 באוקטובר 1973. דן וחבריו לחטיבה היו חלק מן הכוח שחילץ את לוחמי גדוד 71 שנלכדו בקרב המר בכפר סרפיאום. בהמשך הם היו חלק מן הכוחות שכיתרו את הארמיה השלישית של הצבא המצרי עד כניעתם של המצרים והחתימה על הסכם הפרדת הכוחות. בכל חמשת החודשים שדן שירת במילואים ממערב לתעלת סואץ נותרה אשתו עפרה בבית בהיריון ראשון. דן הקפיד לכתוב בכל יום מכתב לעפרה על דפים מבלוק שמצא באחד מחדרי בית ספר בעיר סואץ. במכתביו דן מרבה לשאול על ההיריון והלידה המתקרבת ועל המשפחה ומשתף את עפרה בחוויותיו. בסוף ינואר 1974 זכה דן לחופשה מהצבא, לרגל הולדת הבן הבכור מאור. הוא קיבל אישור להישאר בבית עד הברית ורק אז לחזור למילואים, אך הודיעו לו שאין צורך בכך כיוון שהכוחות מתארגנים לנסיגה וחזרה לארץ. עם השנים נולדו לבני הזוג עוד שלוש בנות: ניצן, הדס ושני. כיום דן ועפרה חובקים יחד 11 נכדים מארבע משפחות ילדיהם.

כתב היד

עמוד 1/2

יום ה' 27.12.73

[עמוד 1]
עפרה יקירתי היחידה,
גם היום (כמו אתמול) לא הגיע כל מכתב ממך. כנראה שהדואר אוסף את
המכתבים בכמויות וכשמצטברת כמות הם שולחים לצבא, אחרת קשה להבין מצב כזה.
וזה לא קורה רק לי, הרבה חבר'ה מתאכזבים יומיים, שלושה ולפעמים יותר ופתאום
מקבלים 5 מכתבים ביחד. עוד מחדל של הממשלה (שמעון פרס הפעם, כממונה על הדואר)
בנושא היחס לחייל המגוייס. לפחות הגיע מכתב מאלונה (נחמה פורתא) שהרבה
לא נאמר בו, למרות שאני מאד מודה לה ואף עונה לה. ולפנות ערב הגיעה חבילה מהדודה
מאביחיל מלאה כל טוב. במכתב המצורף היא מאחלת חנוכה שמח ויש לי חששות שהדודה
קצת דתיה, לפי הכתוב ולפי התאריך העברי. אתמול הגיעה חבילה נוספת מדודה,
הפעם ב[?]. זו היה חבילה נהדרת ומלאה הפתעות. כנראה שהיא הלכה לחנות
ורוקנה שם מדפים של תוצרת חוץ. היו שם כל מיני טופינים, שוקולדים, מסטיקים וסוכריות
מכל מיני ארצות אירופה, היו שם מרקים שונים וגם בטריות. היום עניתי לה גלוית תודה.
מה שקורה שבמחסני המלאי אצלנו אין כבר מקום לכל כך הרבה מצרכי מותרות שמרעיפים
עלינו, ואנחנו כל הזמן אוכלים ומפצחים. אין דבר, זה מוסיף למוראל ולהרגשת השתוף
בין חלקי העם השונים.
שמנתי שלי, אני (אם לא תהיינה הפתעות לרעה), אגיע ביום שני, בדיוק 3 שבועות
ללידה. כבר לא אוכל להקיף אותך בחיבוקי, שלא לדבר על קירבה יותר משמעותית, שאני
עדיין לא יודע איך אעמוד בהתנזרות ממנה תקופה כל כך ארוכה. היום חזר עופר מחופשת
הלידה הראשונה שלו שהיתה למעשה חופשה רגילה של 72 שעות. אלא שלעופר הנ"ל יש
פרוטקציות מכל הכוונים. גם הטלפון שהודיע לו מיד עם הלידה היה באמצעות קשריו של
אבא שלו עם קציני רפואה פיקודיים, גם הוא חוזר מכל חופשה בטיסה ומרוויח לילה
ובוקר בבית, גם הוא הביא מבית החולים תל השומר טרנזיסטור ומכונות גילוח חשמליות
לחבר'ה, ועוד כל מיני דברים שמקלים לו את הריחוק. למעשה הוא מצא שאפשר להתקשר
כל יום למחנה סיריקין (2821 או 2822 עם קידומות 069). ולהם יש התקשרות
יומית לגדוד (לבקש גדוד 416 ולהודיע את ההודעה). אפרט לך כל זה בע"פ בחופשה.
בכל אופן מתיאוריו על הייצור שחיכה לו בבית עם בואו, כבר אין לי סבלנות לחכות עוד
3.5 שבועות כשאז גם אני אזכה בדבר נפלא שכזה.
[עמוד 2]
עופקוש, תסלחי לי רגע לכמה דקות, אני רוצה להכין לי ארוחת ערב, ואמשיך אחריה.
אז עכשיו גמרתי ארוחת ערב שכללה סלט עם עגבניות, בצל וביצה קשה, סנדויצ'ים
עם אבוקדו, חומוס וממרח מיונז, וכוס תה מהביל. כמעט כמו בבית, רק חסרה היד
הנשית שלך להכנת הארוחה הזו. אני יושב בחדר האוכל לאור מנורות נפט,
כשמסביבי רותח וקולח ויכוח פוליטי, ומנסה להתרכז במכתב. הויכוח נסב על
השחיתות בצמרת הצבא וכל ההתדרדרות ברמה המוסרית של החברה בישראל.
נספר לך על 2 חבר'ה נוספים: עוזי אופיר הוא מורה חיפאי לביולוגיה
ולחקלאות בבית ספר תיכון, נשוי 2+, בן מושב כפר חיים. היה נחלאי בזמנו. טיפוס
קצת אינטלקטואלי אבל לא כל כך חברתי. הוא אחד הותיקים כאן אבל לא אהוב על ידי
רב החבר'ה. אני דוקא די מיודד איתו. יש לנו הרבה שיחות וויכוחים. הוא קצת עצלן
ולכן דופק את החבר'ה לפעמים בנושאי עבודה ושמירה. בקיצור, טיפוס שלא כל כך מתלבש
על הצנחנים, אבל יש מה לדבר איתו. אבי הראל, בחור נחמד מאד, חבר קיבוץ כרמיה
לשעבר, יליד טנג'יר הגר במדריד בירת ספרד. עזב את כל משפחתו ובא להצטרף למלחמה,
ומאז דפוק כהוגן פה ולא יכול לחזור למשפחתו בחו"ל. הוא טיפוס עליז (למרות
מצבו הקשה), בעל דעות שמאלניות ודיבור במבטא צרפתי, רווק עם הרבה מחזרות, אשר
נותנות לו בית ארעי בחופשות. מחר אספר לך על עוד שניים.
עופקוש יקרה שלי, מזל שיש עמדי התמונות שלך. הן לא מפסיקות לגרום לי סיפוק,
ולהגביר מכל מבט אליהן את אהבתי אליך. התמונה החייכנית שלך עם אסא כל כך
מוצלחת, את כל כך עופרושקה שלי שאני אוהב ומת עליה. עוד כמה ימים אזכה לחוויה
להיות איתך ממש וזה שווה בשבילי הכל.
הגיע לכאן עלון של "מוקד" ובו מפורסם מכתב שכתבתי להם (בלי ששאלו אותי רשות),
נקווה שיגיע אליך ותוכלי לקרוא את שמי מודפס שם. מחר יוצא דוד דטנר לחופשה והוא
ישלח מכתב זה, כדי שיגיע מהר לידיך. אני הולך עכשיו לישון מתוך מטרה ברורה שיעירו
אותי עוד שעה ורבע לשמור. זהו מנת חלקי.
אני חושב עליך כל הזמן ובטוח שגם את עלי.
אוהב אותך חזק ומתגעגע ללא תקנה
שלך (עם נשיקות)
דן

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: דן קפלנסקי
מיקום: סואץ
תאריך: 27.12.1973

מקבל/ת המכתב

שם: עפרה קפלנסקי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום ה' 27.12.73

[עמוד 1]
עפרה יקירתי היחידה,
גם היום (כמו אתמול) לא הגיע כל מכתב ממך. כנראה שהדואר אוסף את
המכתבים בכמויות וכשמצטברת כמות הם שולחים לצבא, אחרת קשה להבין מצב כזה.
וזה לא קורה רק לי, הרבה חבר'ה מתאכזבים יומיים, שלושה ולפעמים יותר ופתאום
מקבלים 5 מכתבים ביחד. עוד מחדל של הממשלה (שמעון פרס הפעם, כממונה על הדואר)
בנושא היחס לחייל המגוייס. לפחות הגיע מכתב מאלונה (נחמה פורתא) שהרבה
לא נאמר בו, למרות שאני מאד מודה לה ואף עונה לה. ולפנות ערב הגיעה חבילה מהדודה
מאביחיל מלאה כל טוב. במכתב המצורף היא מאחלת חנוכה שמח ויש לי חששות שהדודה
קצת דתיה, לפי הכתוב ולפי התאריך העברי. אתמול הגיעה חבילה נוספת מדודה,
הפעם ב[?]. זו היה חבילה נהדרת ומלאה הפתעות. כנראה שהיא הלכה לחנות
ורוקנה שם מדפים של תוצרת חוץ. היו שם כל מיני טופינים, שוקולדים, מסטיקים וסוכריות
מכל מיני ארצות אירופה, היו שם מרקים שונים וגם בטריות. היום עניתי לה גלוית תודה.
מה שקורה שבמחסני המלאי אצלנו אין כבר מקום לכל כך הרבה מצרכי מותרות שמרעיפים
עלינו, ואנחנו כל הזמן אוכלים ומפצחים. אין דבר, זה מוסיף למוראל ולהרגשת השתוף
בין חלקי העם השונים.
שמנתי שלי, אני (אם לא תהיינה הפתעות לרעה), אגיע ביום שני, בדיוק 3 שבועות
ללידה. כבר לא אוכל להקיף אותך בחיבוקי, שלא לדבר על קירבה יותר משמעותית, שאני
עדיין לא יודע איך אעמוד בהתנזרות ממנה תקופה כל כך ארוכה. היום חזר עופר מחופשת
הלידה הראשונה שלו שהיתה למעשה חופשה רגילה של 72 שעות. אלא שלעופר הנ"ל יש
פרוטקציות מכל הכוונים. גם הטלפון שהודיע לו מיד עם הלידה היה באמצעות קשריו של
אבא שלו עם קציני רפואה פיקודיים, גם הוא חוזר מכל חופשה בטיסה ומרוויח לילה
ובוקר בבית, גם הוא הביא מבית החולים תל השומר טרנזיסטור ומכונות גילוח חשמליות
לחבר'ה, ועוד כל מיני דברים שמקלים לו את הריחוק. למעשה הוא מצא שאפשר להתקשר
כל יום למחנה סיריקין (2821 או 2822 עם קידומות 069). ולהם יש התקשרות
יומית לגדוד (לבקש גדוד 416 ולהודיע את ההודעה). אפרט לך כל זה בע"פ בחופשה.
בכל אופן מתיאוריו על הייצור שחיכה לו בבית עם בואו, כבר אין לי סבלנות לחכות עוד
3.5 שבועות כשאז גם אני אזכה בדבר נפלא שכזה.
[עמוד 2]
עופקוש, תסלחי לי רגע לכמה דקות, אני רוצה להכין לי ארוחת ערב, ואמשיך אחריה.
אז עכשיו גמרתי ארוחת ערב שכללה סלט עם עגבניות, בצל וביצה קשה, סנדויצ'ים
עם אבוקדו, חומוס וממרח מיונז, וכוס תה מהביל. כמעט כמו בבית, רק חסרה היד
הנשית שלך להכנת הארוחה הזו. אני יושב בחדר האוכל לאור מנורות נפט,
כשמסביבי רותח וקולח ויכוח פוליטי, ומנסה להתרכז במכתב. הויכוח נסב על
השחיתות בצמרת הצבא וכל ההתדרדרות ברמה המוסרית של החברה בישראל.
נספר לך על 2 חבר'ה נוספים: עוזי אופיר הוא מורה חיפאי לביולוגיה
ולחקלאות בבית ספר תיכון, נשוי 2+, בן מושב כפר חיים. היה נחלאי בזמנו. טיפוס
קצת אינטלקטואלי אבל לא כל כך חברתי. הוא אחד הותיקים כאן אבל לא אהוב על ידי
רב החבר'ה. אני דוקא די מיודד איתו. יש לנו הרבה שיחות וויכוחים. הוא קצת עצלן
ולכן דופק את החבר'ה לפעמים בנושאי עבודה ושמירה. בקיצור, טיפוס שלא כל כך מתלבש
על הצנחנים, אבל יש מה לדבר איתו. אבי הראל, בחור נחמד מאד, חבר קיבוץ כרמיה
לשעבר, יליד טנג'יר הגר במדריד בירת ספרד. עזב את כל משפחתו ובא להצטרף למלחמה,
ומאז דפוק כהוגן פה ולא יכול לחזור למשפחתו בחו"ל. הוא טיפוס עליז (למרות
מצבו הקשה), בעל דעות שמאלניות ודיבור במבטא צרפתי, רווק עם הרבה מחזרות, אשר
נותנות לו בית ארעי בחופשות. מחר אספר לך על עוד שניים.
עופקוש יקרה שלי, מזל שיש עמדי התמונות שלך. הן לא מפסיקות לגרום לי סיפוק,
ולהגביר מכל מבט אליהן את אהבתי אליך. התמונה החייכנית שלך עם אסא כל כך
מוצלחת, את כל כך עופרושקה שלי שאני אוהב ומת עליה. עוד כמה ימים אזכה לחוויה
להיות איתך ממש וזה שווה בשבילי הכל.
הגיע לכאן עלון של "מוקד" ובו מפורסם מכתב שכתבתי להם (בלי ששאלו אותי רשות),
נקווה שיגיע אליך ותוכלי לקרוא את שמי מודפס שם. מחר יוצא דוד דטנר לחופשה והוא
ישלח מכתב זה, כדי שיגיע מהר לידיך. אני הולך עכשיו לישון מתוך מטרה ברורה שיעירו
אותי עוד שעה ורבע לשמור. זהו מנת חלקי.
אני חושב עליך כל הזמן ובטוח שגם את עלי.
אוהב אותך חזק ומתגעגע ללא תקנה
שלך (עם נשיקות)
דן

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: דן קפלנסקי
מיקום: סואץ
תאריך: 1974-01-09

מקבל/ת המכתב

שם: עפרה קפלנסקי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות