[עמוד 1]
4 אחה"צ, יום א' 4.11.73

עפרה יקרה שלי
מסתבר שכל הדכאון והייאוש שתפס אותי בימים האחרונים נבע כמעט לגמרי
מאי קבלת מכתבים. הנה היום קבלתי סוף סוף מכתב ממך ומצב הרוח שלי השתנה מן
הקצה אל הקצה, שוב אני אופטימי, ושמח ומוכן לסבול את הכל מתוך תקווה שזה יגמר
בקרוב. המסקנה: לכתוב כל הזמן.
פה אצלנו מתחילים להכנס לשגרה, וצה"ל דואג לנו. מגיע אוכל יותר סביר
פרט למנות הקרב מגיעים גם פירות וירקות טריים (כולל אבוקאדו), גבינות ואפילו
יין. היום הגיעה מיכלית מקלחת וכולנו עשינו מקלחת קרה אבל בריאה. וגם כסף הגיע.
מסתבר שבתחילת כל חודש צה"ל משלם לחייליו. קבלתי סך 65 ל"י עבור 4 שבועות
המילואים. אחד החברים אסף בו במקום תרומות לקרן החטיבתית למען נשות וילדי הנופלים.
באופן ספונטאני תרמתי את כל הכסף שקיבלתי ואינני מצטער על כך. אמנם כסף זה
לא הדבר שינחם את השכולים, אבל לפי מיטב ידיעתי האנשים המפעילים את הקרן עושים בה
שימושים יפים.
קבלתי גם גלויה מרונה ובעלה עם כל פירוט סיפור הלידה של הבן (השעה, זמן הצירים,
המשקל וכו' וכו'), קוראים לו אייל זאב. מאחר וכתבת על נושא השם לצאצאנו העומד
להוולד, מסכים להצעתך לשם נימרוד. אבל את תצטרכי להסכים, בתמורה, שאם זו תהיה
בת נקרא לה ניצן, שהוא שם נפלא עם יופי ומשמעות. את יודעת, חשבתי שאם בשום אופן
לא תסכימי לניצן, אז אהיה מוכן לוותר לשם שלומית, שאמנם אינו מודרני כל כך, אבל
בימים האלו המשמעות והצליל שלו נשמעים מקסימים. מה דעתך?
נפלא לשמוע ממך איך את שומרת על עצמך, מתייפה ומחכה לי בכל הדר הריונך.
שוב אני מציע לך להצטלם ולשלוח לי תמונה נהדרת שכאילו תקרב אותך אלי. אני משוכנע שעוד
החודש נשוחרר ואחזור אליך, ואין מה להגזים ולחשוש שלקראת ינואר עוד נהיה כאן. גם לי נראה
שהצבא צריך היה לשלוח לך צ'ק ע"ס 360 ל"י שאשת מגוייס ללא ילדים שאינה עובדת. אולי תבררי
בקצין העיר. יכול להיות שזה תשלום ראשון בלבד. כללית אני מתאר לעצמי שאפשר יהיה
לחסוך כסף בזמן שאני אינני, וכי ההוצאות קטנות. לעומת זה כשאחזור תהיינה לנו הוצאות רבות
הן לקראת הילד שיתווסף למשפחתנו והוצאות הלידה, והן בגלל ההתייקרויות שללא ספק תהיינה
[עמוד 2]
גבוהות, בלי שנזכה לתוספות בשכר. הדלק עלה ב-40% ואני רק מקווה שזה יכוסה לי ע"י
שיעלו את התשלום לקילומטראז' בבנק. דרך אגב מה נשמע עם מכוניתנו החדשה?
פרט לצביקי, מפקדנו הבכיר, אינני נפגש כעת עם אנשי עין חרוד. צביקי עסוק
מדי ולכן אינני פונה אליו, וכל השאר מפוזרים רחוק ממני, אבל לכולם שלום.
אולי תתקשרי עם חיה שמעוני ותעבירי לי את הדאר הצבאי של שוקי וגדעון. יהיה
משמח להחליף איתם התכתבות. מה ידוע לך משאר חברינו, מי גוייס, מי שוחרר, מה מצבם?
את כותבת ששואלים בשלומי הרבה, אבל אינך מפרטת מי, וזה חבל. בכלל כתבי פרטי פרטים,
זה יכניס אותי לתמונה, ויתן לי הרגשה שאני קרוב אליך. לעומת זאת, עלית להבין שלי אין
החופש לכתוב הכל. ברור לי שרב מכתבי נפתחים ועוברים צנזורה, וגם דברים אינטימיים קשה לכתוב,
כי בכל אופן יש כוונה שהמכתב יובא לידיעת כל המשפחה.
דרך אגב איך מסתדרים השכנים בנושא ועד הבית? אני מקווה שברור להם
שאינני חוזר יותר לתפקיד הגזבר. עליך לשלם בינתיים 46 עבור אוקטובר ונובמבר בבנק לאומי
בככר דנמרק, לחשבון ענבר-קפלנסקי. כמו כן, אם תוכלי, גשי לסלון טטרון (ברחוב יפו לא רחוק
מתחנת אגד) ותכניסי להם סך -195 תשלום עבור מכונת הכביסה. אם לא תוכלי, אין דבר, שמעתי
שדיין הוציא חוק שאין לגבות חובות של מגוייסים עד חודש לאחר שחרורם.
עופרושקה חמודה שלי, שלא תבהלי ממה שאני כותב בשעה של מצב רוח עצוב. יש לי מספיק
כח גופני ונפשי לעמוד בכל מה שעובר עלי ועלינו, והרי הגרוע ביותר כבר מאחורינו. רק הדאגה
והגעגועים אליך מקשים עלי, ואי קבלת המכתבים היה מדכא, כללית, אני במצב טוב, ועוד
תתפלאי כשתראי אותי.
שוב מסרי ד"ש לכולם, והעיקר כתבו הרבה. בינתיים הפסיקו זמנית את החופשות, אבל
גם כך, לפי ההגרלה יש לי עוד הרבה לחכות לתורי. אבל השמועות מרמזות שאולי יגבירו את
הקצב, מי יודע? כך שכל הדברים האישיים שחסרים לי, אוכל לחכות ולקחת בעצמי כשאבוא
לחופש, אם אבוא.
אוהב אותך וחושב עליך בלי הרף. נשיקות ואהבה
שלך
דן.