יום ד' 9.1.74 שעה 17:30

[עמוד 1]
עופקוש שלי יקרה מאד,
לפני 10 דקות הביאו מכתבים ולא פחות מ-3 מהם אלי ממך. אילו המכתבים
שכתבת בשבת, יום א' ואתמול בבוקר (יום ג'!). אז בלעתי את הכתוב בהם ואני
מיד מתיישב לכתוב לך.
היום היו פה אריק ארמון וישראל הראל (זה שכתב את הספר "שער האריות"),
וכינסו את כל הפלוגה לתחקיר על המלחמה. ישבנו איתם כ-3 שעות והעלינו את כל
מאורעות הימים שבין ה-7 ל-26 באוקטובר, כשנחשון מתאר ואילו הקצינים וחלק מאיתנו
הוסיפו. כל זה הוקלט ואולי יופיע בספר. אבל זה הכניס אותנו עמוק מאד בחוויות
המלחמה ומה שעבר עלינו. ופתאום אני שוב בתוך הסיוטים והימים הקשים וכל
המאורעות שעכשיו נראים הרבה יותר מחרידים ממה שהרגשנו בזמן ארועם. העתקתי לך
קטע מאת יהונתן גפן שהתפרסם ב"העולם הזה", הוא מתאר לא במעט את רגשותי
בחלק מהימים ההם. האם לך זה אומר משהו? דיברתי עם ישראל הראל בצד
ובאמת הקצין שנפל בסרפאום מהגדוד של דן זיו שאנחנו יצאנו לחלץ אותם, היה הסמ"פ
גדי יהודאי, ולפי כל הסימנים הוא הוא אותו פצוע שאני נשאתי וטיפלתי בתאג"ד.
האם כדאי שמירה תדע מזה?
היום עופר קיבל הסכמה ורשות יציאה של 8 ימים לחופשת לידה. זה כולל
3.5 ימים של חופשה רגילה והשאר חופשה מיוחדת. וזה יהווה תקדים מצוין למה שאני
אקבל בעוד כמה זמן. אני מעריך שהחופשה הרגילה תיפול בדיוק בזמן הלידה, או
יום-יומיים לפני. אם מתברר שאת עומדת ללדת ביום שאני צריך לחזור אז אצטרך להאריך
אצל קצין העיר, והחופשה המיוחדת האמורה תהיה בהמשך לחופשה הקרובה. אם לא תלדי
בזמן החופשה הקרובה אז אקח הקדמה של החופשה הרגילה הבאה+ חופשה מיוחדת לקראת
העברתך להורי. או שכדאי לצאת לחופשה מיוחדת עם יציאתך מבית החולים, ובחופשה
הרגילה הבאה אעביר אותך להורי, כתבי לי מה דעתך.
בקשר לקשיים שיהיו לך אחרי הלידה בלעדי, זה לא שאני רחוק ולא מודע
לזה. נכון שאין לי מושג ברור מה בדיוק יהיו הקשיים ולאיזה העמסות את נכנסת.
אבל ברור לי שזה לא יהיה קל, א. בגלל שאני איננו. ב. בגלל שאת צריכה להמשיך
[עמוד 2]
ללמוד. ג. בגלל שתגורי הפעם קצת רחוק מבית הספר וכל השאר. אבל נכנסנו לזה מתוך
ידיעה שזה לא יהיה קל. נכון שהמצב מקשה עוד יותר, אבל מאחר וכמעט כל האנשים
הטובים במדינה הזו נפגעים בגלל המצב, אז אנחנו צריכים להיות מוכנים לקושי נוסף
[על] הקשיים שצפינו להם מראש. תצטרכי להתאמץ, וכן גם משפחתי שם בירושלים,
משפחתך בעין חרוד, אבל אני מכאן כמעט ולא אצליח לתמוך (פרט לתמיכה נפשית
והזדהות רוחנית). אבל מתוך תקוות כמוסות שיש סיכוי שאחזור עד לתאריך שבו
את צריכה לחזור ללימודים, בערך בתחילת חודש מרץ. ואם תתחילי את הלימודים
מחדש כאשר אני כבר אהיה איתך זה יהיה קל הרבה יותר. אבל גם בלעדי נעבור
את כל התקופה הקשה, כי עברנו כבר תקופות קשות ביותר, אמנם שנינו לבד, אבל עברנו.
זוהי תהיה משימתנו במצב חרום זה, גם להוליד ייצור נפלא לעולם, גם לגדל אותו, גם
לא להפסיק את הלימודים ולעמוד כמה שיותר בתכניות שלנו, ולהשאר חזקים טובים.
בקשר לבחירות ותוצאותיהן כבר כתבתי לך. ובכלל צריך להשאיר נושאים גם למחר
ולימים הבאים. כתבתי היום גם ליוחנן, אבל לצערי לא נמצאת אתי הכתובת של
יוחנן, כך שתצטרכי לשאול את לוריס. וד"ש לכולם.
ממשיך לאהוב אותך כל כך חזק שאפשר כבר להתפוצץ מרב אהבה.
מת לראות אותך, ומקווה מאד עוד להציץ בך שמנה לפני הלידה.
מליוני נשיקות ואהבות
שלך תמיד
דן.