ד"ר אליעזר לובראני כותב ליהודה יערי על התקופה שערך את היומון "הזמן", ועל מגוון השפות ששגורות בפיו
סיפור רקע
ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.
במכתב זה שנשלח ליהודה יערי, בלשכה הראשית של קרן היסוד, מתאר אליעזר לובראני את קורות חייו, ובו הוא מספר בין השאר כי היה עורך היומון הירושלמי "הזמן". הלשונות השגורות בפיו היו - עברית, אידיש, אנגלית, גרמנית, צרפתית, פולנית, רוסית. במכתב אחר הוא מוסיף שידע גם ערבית וספרדית.
במכתב זה שנשלח ליהודה יערי, בלשכה הראשית של קרן היסוד, מתאר אליעזר לובראני את קורות חייו, ובו הוא מספר בין השאר כי היה עורך היומון הירושלמי "הזמן". הלשונות השגורות בפיו היו - עברית, אידיש, אנגלית, גרמנית, צרפתית, פולנית, רוסית. במכתב אחר הוא מוסיף שידע גם ערבית וספרדית.
ארועי התקופה
כתב היד
19 במאי
לכבוד
מר יהודה יערי
הלשכה הראשית של קרן היסוד
ירושלים
ליהודה – שלום רב,
נפגשתי כאן פעמיים עם מר ל.יפה [לייב יפה] והוא
ביקש ממני להעביר אליך פרטים על פרקי חיי
ועבודתי עד כה. הרי הם לפניך:
נולדתי בפולין בשנת 1899, ובגיל 10 עליתי ארצה.
אני חניך הגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, ובסוף מלחמת
העולם הראשונה יצאתי לעבודה ולשמירה. סיימתי
את חוק למודי באוניברסיטה בברלין בפקולטה לפילוסופיה
במחלקה לחקר התיאטרון. בתום לימודי שם, נשלחתי
ע"י מ.מ. אוסישקין ז"ל למסע למען הקה"ק [הקרן הקיימת] בארצות
ליטא, לטביה, אסתוניה 1926-1925. חזרתי ארצה
ועסקתי שנים מספר בספרות ובעתונאות. פירסמתי
קובץ סיפורים בשם "שלהבות", הייתי מבקרו התיאטרוני
הראשון של "דבר" עד שנת 1936. ב-1928 נשלחתי
ע"י מר ל.יפה לפולין מטעם קרן היסוד. בדרכי
משם הוטלו עלי שליחויות ציוניות בגרמניה, אשר מלאתי
אותן עד 1933. באותה תקופה שמשתי כסופרו של
[עמוד 2]
"דבר" בברלין והשתתפתי גם בעבודה ב"בערלינער
טאגיבלאט". החל משנת 1930 עד לצאתי מגרמניה
ניהלתי מדור מיוחד בתחנת השידור הברלינאית
"פונקשטונדע". בשובי ארצה הייתי חבר מערכת
"דבר" עד להתמנותי למנהל התכניות העבריות
בראדיו ירושלים בשנת 1936. בתפקיד זה שימשתי
7 שנים. אחרי כן עסקתי בספרות, בעיקר בתרגומים.
על הסופרים אשר את יצירותים תרגמתי, נמנים:
גולסוורתי ("הקוף הלבן", "כף הכסף") לוין פויכטוואנגר:
"בוא יבוא היום" ולואיס ברומפילד: "מכת פארקינגטון."
כן הייתי באותה תקופה עורכו הירושלמי של
היומון "הזמן". מראשית ינואר 1946 עקרתי
לחיפה והיני עורכו של העתון "צהרים".
הלשונות השגורות בפי: עברית, אידיש, אנגלית
גרמנית, צרפתית, פולנית, רוסית.
אם יידרשו לכם פרטים נוספים – הריני מוכן
למסרם לכם, כמיטב יכולתי.
ועתה היה שלום,
שלך בידידות
אליעזר לובראני.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
19 במאי
לכבוד
מר יהודה יערי
הלשכה הראשית של קרן היסוד
ירושלים
ליהודה – שלום רב,
נפגשתי כאן פעמיים עם מר ל.יפה [לייב יפה] והוא
ביקש ממני להעביר אליך פרטים על פרקי חיי
ועבודתי עד כה. הרי הם לפניך:
נולדתי בפולין בשנת 1899, ובגיל 10 עליתי ארצה.
אני חניך הגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, ובסוף מלחמת
העולם הראשונה יצאתי לעבודה ולשמירה. סיימתי
את חוק למודי באוניברסיטה בברלין בפקולטה לפילוסופיה
במחלקה לחקר התיאטרון. בתום לימודי שם, נשלחתי
ע"י מ.מ. אוסישקין ז"ל למסע למען הקה"ק [הקרן הקיימת] בארצות
ליטא, לטביה, אסתוניה 1926-1925. חזרתי ארצה
ועסקתי שנים מספר בספרות ובעתונאות. פירסמתי
קובץ סיפורים בשם "שלהבות", הייתי מבקרו התיאטרוני
הראשון של "דבר" עד שנת 1936. ב-1928 נשלחתי
ע"י מר ל.יפה לפולין מטעם קרן היסוד. בדרכי
משם הוטלו עלי שליחויות ציוניות בגרמניה, אשר מלאתי
אותן עד 1933. באותה תקופה שמשתי כסופרו של
[עמוד 2]
"דבר" בברלין והשתתפתי גם בעבודה ב"בערלינער
טאגיבלאט". החל משנת 1930 עד לצאתי מגרמניה
ניהלתי מדור מיוחד בתחנת השידור הברלינאית
"פונקשטונדע". בשובי ארצה הייתי חבר מערכת
"דבר" עד להתמנותי למנהל התכניות העבריות
בראדיו ירושלים בשנת 1936. בתפקיד זה שימשתי
7 שנים. אחרי כן עסקתי בספרות, בעיקר בתרגומים.
על הסופרים אשר את יצירותים תרגמתי, נמנים:
גולסוורתי ("הקוף הלבן", "כף הכסף") לוין פויכטוואנגר:
"בוא יבוא היום" ולואיס ברומפילד: "מכת פארקינגטון."
כן הייתי באותה תקופה עורכו הירושלמי של
היומון "הזמן". מראשית ינואר 1946 עקרתי
לחיפה והיני עורכו של העתון "צהרים".
הלשונות השגורות בפי: עברית, אידיש, אנגלית
גרמנית, צרפתית, פולנית, רוסית.
אם יידרשו לכם פרטים נוספים – הריני מוכן
למסרם לכם, כמיטב יכולתי.
ועתה היה שלום,
שלך בידידות
אליעזר לובראני.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?