[עמ' 1]
חיפה, יום ראשון, 12.5.57
בני יקירי,
אני נמצא בבית הספר ואין עמי פה גלויה, לכן אני שולח
מכתב. נשתחררנו כבר משכבות האבק הראשונות בבית, אך עדיין
יעבור זמן רב, עד שישוב הכל לתיקונו. כבר פנינו אל [חברת]
מירומית וביקשנו כי יישלח אלינו איש לקביעת התנאים
להתקנת דוד שמש. אמש בפעם הראשונה יכולנו לשוב
ולהשתמש בדוד החשמלי. קולי נמצא בחופשה במלון השיכון
וכתב לנו, כי החלט לקנות מכונית חדישה ואת 50 הלירות
פנסיה לחודש שניתנות לו מגרמניה יקדיש להחזקת המכונית.
נראה, כי סוף סוף הגיעו אוה והוא אל המנוחה והנחלה.
גם לאוה יש תכניות, כמובן. רוצים לקנות את הדירה בה הם
גרים ואף להוסיף בה חדר למען מורי, כאשר תלמד
באוניברסיטה. ביום שישי נערך בבית הספר באחוזה טקס
אזכרה לאורי גרסטמן. הוזמנתי להשמיע כמה מילות אזכרה,
עשיתי זאת ברצון. בשבת הרציתי בטכניון על מקבלי פרס ישראל לספרות.
הכל עבר בשלום וללא מאמץ. לפנות ערב ביקרתי בלוית
אמא אצל שֶרק הזקנה וחזר ברגל הביתה. הם גרים
בכרמל הצרפתי, ולאחר הישג זה החלטנו להשתתף במצעד
בשנה הבאה. משיחי השושנים החדשים, כבר פורחים שניים
והמראה נאה. מורילי שוב דוגרת על היסטוריה, מחר בחינה

[עמוד 2]
מספר שנים. ציפינו למכתב ממך בסוף השבוע והצטערנו על
האכזבה. מאתמול כבר שורר כאן מזג אוויר קיצי ונק[וו]ה, שכבר
נסתיימה עונת הגשמים. אמא ומורילי אף שכבו אתמול
על המרפסת העליונה בשמש ונשתזפו יפה. בערב בצופים
היתה שיחה מענינת על תנועת המושבים והחיים בהם.
מורילי חזרה משוכנעת, כי המושב הוא צורת ההתיישבות
האידיאלית. עדיין נתונה היא להשפעה במידה גדולה. בדרך
כלל היא חוזרת מן הפעולות מאוכזבת במקצת.
בבית אהרן הכל בסדר, היות ואנו עסוקים כעת יותר, אנו
גם מתראים לעתים רחוקות יותר.
האם הקשבת למהלך המשחק עם נבחרת צבא צרפת? אנו
הקשבנו והיינו בטוחים, שאותה שעה יושב גם אתה
ומקשיב.
מה העניינים אצלכם? איך מתקדמת העבודה ומתי יגיע
תור החתונות? נקוה, שבחורי שגב ישתרשו יפה במקום.
וענין השן והפה – האם כבר נשתחררת לגמרי מן הצרות?
זכור את ד"ר מאיר בטבריה, בימים שני, רביעי, שישי. הזדרז,
כי יש סיכויים שימכור את המרפאה שלו. האם כבר השתמשת
בלַייקה? אם יש לך תצלומים נאים – שלח גם לנו
העתק מהם.
שלום לך, יקירי, כתוב מהר, שלך באהבה,
אבא