אוֹצָרוֹת
1957 19 ביולי

האזכרה במלאת שנה לפטירתו של יעקב פת, שבה נכחו ותיקי ההגנה

אליעזר לובראני חיפה

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

במכתב זה מתאר אליעזר את האזכרה במלאת שנה לפטירתו של יעקב פת. אליעזר לובראני לא נשא הרצאה אלא דיבר במילים פשוטות על האיש יעקב, כפי שנהגו באותה אזכרה גם אחרים שעלו ודיברו. היו אלו ותיקי ההגנה מכל חלקי הארץ. אליעזר מספר על ציפורה, אשתו של יעקב פת, שנשארה לגור בביתם. במכתב מסופר כי באזכרה נכחה גם אשתו של מאיר טוביאנסקי - שהוצא להורג במלחמת העצמאות על לא עוול בכפו. במכתב מסופר גם על ציפיה לבואה של גב' אקצין (שהייתה אשתו של מועמד לנשיא המדינה בנימין אקצין). וכן אליעזר לובראני מספר על הרצאה שנשא בקיבוץ אילון שבו הקשב היה יוצא מן הכלל. ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה.

במכתב זה מתאר אליעזר את האזכרה במלאת שנה לפטירתו של יעקב פת. אליעזר לובראני לא נשא הרצאה אלא דיבר במילים פשוטות על האיש יעקב, כפי שנהגו באותה אזכרה גם אחרים שעלו ודיברו. היו אלו ותיקי ההגנה מכל חלקי הארץ. אליעזר מספר על ציפורה, אשתו של יעקב פת, שנשארה לגור בביתם. במכתב מסופר כי באזכרה נכחה גם אשתו של מאיר טוביאנסקי - שהוצא להורג במלחמת העצמאות על לא עוול בכפו. במכתב מסופר גם על ציפיה לבואה של גב' אקצין (שהייתה אשתו של מועמד לנשיא המדינה בנימין אקצין). וכן אליעזר לובראני מספר על הרצאה שנשא בקיבוץ אילון שבו הקשב היה יוצא מן הכלל. ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום ששי, 19.7.57
בני יקירי, חזרתי אתמול בבוקר מהרצליה, לאחר
ליל נדודים ושפע רשמים. לאזכרה באו ותיקי
ההגנה מכל חלקי הארץ, אנשי השורה, שלא נשאו
עיניהם לתהילה או למשרה נכבדה. השמיעו דברים
פשוטים, זכרונות על עבודתם עם יעקב, מאורעות
קוריוזים וכו'. [...] ואני לא "הרציתי", אלא דיברתי
פשוטות על האדם והחברה של אותם הימים. צפורה
היתה נפלאה. אינה חיה אלא לזיכרו של יעקב. על
כל שולחן, בכל פינה מתנוססת תמונתו. הדירה כולה
נשארה כבימי יעקב. ספריו, כליו, שולחן עבודתו – 
הכל עומד כשהיה. והיא לבדה בבית הגדול אינה
רוצה לעזוב אותו, אף כי היא גוררת רגל אחת
ומצב בריאותה רופף ביותר. אך בנותיה וחתניה
נוהגים עמה באהבה ובסבלנות ומפצים אותה
על האבידה. דרך אגב, באה גם אשתו של
טוביאנסקי (אתה זוכר, זה שהוצא להורג ע"י
איסר בארי בעוון ריגול. ואח"כ נתחדש המשפט
והנידון יצא זכאי). לאחר האזכרה ישבתי עם
צפורה ומשפחתה והעלינו זכרונות אינטימיים
יותר. הלילה היה חם, היתושים היו טרדנים
ושכני לחדר – בחור מצוין מרמת יוחנן,
השמיע סימפונות על כלי אחד, בעל שני קנים:
החוטם ונחיריו, לא עצמתי עין. אך 

[עמוד 2]
בחוץ היה יפה כל כך וזה מזמן
לא שאפתי לקרבי רוח כפר בלילה. 
בבית אין חדש. טליה ושרה באו
לנופש. אנו מצפים עוד מעט לבואה
של [...] אקצין. היה שלום, יקירי, באהבה אבא

20.7, שבת. חזרתי אמש קרוב לחצות
מאילון. היה שם נעים מאד קיבלו אותי
יפה וגם הקשב היה יוצא מן הכלל.
מצאתי שם רבים מבני עירי, שטיפלתי
בהם בקן השומר הצעיר. בהיותם בני
16-14. עצם ענין מנהל ההסברה הוא
בזבוז שאין כמותו. פרטים אספר לך.
שלך אבינו

[נוסף בשוליים על ידי האם]
מונילי שבת שלום!
מה יש חדש אצלך? לפני
יש אורחת, הנק אקצין ואנחנו מבלים
נעים. מתי יש לך כבר חופש. אני
מאד מחר לבאבי. נשיקות חמות
אמוש
[נוסף בשוליים על ידי האחות]
ברגע זה חזרתי מהים ואני קצת עיפה. אני מקוה שמחנה העבודה בכל זאת יהיה בגונן. שלך באהבה מורי. 

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 19.07.1957

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: משק גונן

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום ששי, 19.7.57
בני יקירי, חזרתי אתמול בבוקר מהרצליה, לאחר
ליל נדודים ושפע רשמים. לאזכרה באו ותיקי
ההגנה מכל חלקי הארץ, אנשי השורה, שלא נשאו
עיניהם לתהילה או למשרה נכבדה. השמיעו דברים
פשוטים, זכרונות על עבודתם עם יעקב, מאורעות
קוריוזים וכו'. [...] ואני לא "הרציתי", אלא דיברתי
פשוטות על האדם והחברה של אותם הימים. צפורה
היתה נפלאה. אינה חיה אלא לזיכרו של יעקב. על
כל שולחן, בכל פינה מתנוססת תמונתו. הדירה כולה
נשארה כבימי יעקב. ספריו, כליו, שולחן עבודתו – 
הכל עומד כשהיה. והיא לבדה בבית הגדול אינה
רוצה לעזוב אותו, אף כי היא גוררת רגל אחת
ומצב בריאותה רופף ביותר. אך בנותיה וחתניה
נוהגים עמה באהבה ובסבלנות ומפצים אותה
על האבידה. דרך אגב, באה גם אשתו של
טוביאנסקי (אתה זוכר, זה שהוצא להורג ע"י
איסר בארי בעוון ריגול. ואח"כ נתחדש המשפט
והנידון יצא זכאי). לאחר האזכרה ישבתי עם
צפורה ומשפחתה והעלינו זכרונות אינטימיים
יותר. הלילה היה חם, היתושים היו טרדנים
ושכני לחדר – בחור מצוין מרמת יוחנן,
השמיע סימפונות על כלי אחד, בעל שני קנים:
החוטם ונחיריו, לא עצמתי עין. אך 

[עמוד 2]
בחוץ היה יפה כל כך וזה מזמן
לא שאפתי לקרבי רוח כפר בלילה. 
בבית אין חדש. טליה ושרה באו
לנופש. אנו מצפים עוד מעט לבואה
של [...] אקצין. היה שלום, יקירי, באהבה אבא

20.7, שבת. חזרתי אמש קרוב לחצות
מאילון. היה שם נעים מאד קיבלו אותי
יפה וגם הקשב היה יוצא מן הכלל.
מצאתי שם רבים מבני עירי, שטיפלתי
בהם בקן השומר הצעיר. בהיותם בני
16-14. עצם ענין מנהל ההסברה הוא
בזבוז שאין כמותו. פרטים אספר לך.
שלך אבינו

[נוסף בשוליים על ידי האם]
מונילי שבת שלום!
מה יש חדש אצלך? לפני
יש אורחת, הנק אקצין ואנחנו מבלים
נעים. מתי יש לך כבר חופש. אני
מאד מחר לבאבי. נשיקות חמות
אמוש
[נוסף בשוליים על ידי האחות]
ברגע זה חזרתי מהים ואני קצת עיפה. אני מקוה שמחנה העבודה בכל זאת יהיה בגונן. שלך באהבה מורי. 

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: משק גונן

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות